פנצ'ר / טור אישי

אודה על האמת – הייתי קצת המום מהאירוע. התרגלתי כבר לזה שרוב הצרכנים בארץ לא מבינים כלום בצמיגים, ונראה שגם לא מעניין אותם לדעת כלום על אותו רכיב שאחראי לקשר שלהם עם האספלט. זה שיקבע אם יצליחו להשלים תמרון חירום בשלום – או בתוך גדר הביטחון/הרכב שלפניהם. התרגלתי גם לזה שלהרבה מהצמיגאים אין שמץ של תחושת אחריות, ואין להם שום בעיה לדחוף ללקוחות צמיגים מחורבנים, אם אלו מניבים להם את הרווח המרבי. אבל המקרה הזה, יחד עם ההוכחה החוזרת שקיבלנו בהשקת הצמיגים של גודייר לגבי חשיבות הצמיג (הכתבה המלאה בגיליון אפריל של המגזין), ניערו אותי והבהירו לי שוב כמה זה לא בסדר. חבר הציע לעשות "כתבה על הרמה המקצועית הירודה של צמיגאים בארץ", והאמת שיש בהחלט במה לנעוץ שיניים שם – אבל זה לא יעזור. הרי אף אחד לא ישלול את רישיון העסק לצמיגאי שמוכר צמיגים חוקיים, גם אם הם איומים ונוראיים.

 

 

הדרך היחידה לגשת לזה היא מהצד השני. מצד הביקוש – לתת לכם, קוראי "אוטו", את המידע שיאפשר לכם לשכנע גם את אחרון הדודים ש"נוהגים לאט, אז אנחנו לא צריכים צמיג מרוץ" שאסור להתפשר על צמיגים. דרככם להפיץ את האור בנושא הגומי השחור. לגרום לזה שאנשים יבינו שחסכון של 100-50 שקל על צמיג, שמשרת אותם 3-4 שנים, פשוט לא שווה את מרחק העצירה הגדול יותר, את יכולת התמרון הנמוכה יותר ואת הסכנה לאובדן אחיזה בכביש רטוב. וזה לפני עניינים כמו צריכת דלק, נוחות ושקט.

עוד תכניות

לכן החלטתי שהכתבה על צמיגי גודייר החדשים (ראו קישור למעלה) היא יריית הפתיחה לסדרת כתבות בנושא צמיגים, שתבהיר גם לאחרון הספקנים מדוע חייבים להשקיע קצת מחשבה בבחירת הצמיגים, ולא לבחור את המוצר הראשון שמנסים לדחוף לכם. ואם נצליח במשימה הזו, של העלאת רמת הצמיגים שנועלות מכוניות ישראל, אני בטוח שנראה את התוצאות גם על הכבישים ובטבלאות ההרוגים והפצועים.