פריסת מס שבח לנכס היסטורי ותקופת ההתיישנות לתיקון שומת מס השבח
במקרה הנדון קיימות שתי חלופות העומדות לבחירת המוכרים. המוכרים זכאים לבחור בדרך המיטבית בעבורם שבה תשלום מס השבח נמוך יותר.
שאלה:
------------
שני אחים ירשו את עיזבון אביהם. בשנת 1959 רכש האב נכס מקרקעין, וביום 13.8.2008 מכר את חלקו בנכס תמורת 190,000 ש"ח. סך השבח מהמכירה הוא 132,430 ש"ח, מתוכו השבח הריאלי בסך 114,316 ש"ח. עורך הדין שטיפל במכירת הנכס גנב את כספי התמורה ולא טיפל במס השבח. עורך הדין של הרוכש הגיש השגה על השבח, והחלטה בהשגה התקבלה ביום 15.11.2010. הרוכש שילם מס שבח בסך 26,486 ש"ח (20% מהשבח), ותובע את היורשים כדי לקבל החזר של מס השבח ששולם. היורשים מעוניינים לבטל את החיוב במס שבח, כך שיוכלו לקבל החזר ולהשיב לרוכש את החוב.
עמדת רשויות המס (מס הכנסה ומיסוי מקרקעין) היא כי לא ניתן לבצע פריסה של מס השבח משום שמדובר בנכס היסטורי, וגם אילו ניתן היה לבצע פריסת מס שבח - היא הייתה בנוגע לשנים 2008-2007 ולא לשנים 2008-2005, עקב התיישנות.
השאלות:
1. האם אכן לא ניתן לבצע פריסה של מס שבח במקרה שמדובר בנכס היסטורי?
2. האם ניתן להאריך את המועד להתיישנות שנות המס במקרה שהוגשה השגה למס שבח?
תשובה:
------------
לשאלה 1
במקרה הנדון קיימות שתי חלופות העומדות לבחירת המוכרים:
החלופה הראשונה - סעיף 48א(ד) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין") קובע כי במכירת נכס היסטורי (שיום הרכישה שלו הוא עד 31.3.1961), לא יעלה שיעור מס השבח על השיעור המרבי הקבוע בחוק מיסוי מקרקעין בהתאם לשנת רכישת הנכס, כאשר בחלופה זו שיעור המס המופחת הוא על כל השבח, ללא הבחנה בין שבח אינפלציוני ושבח ריאלי.
החלופה השנייה - סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין מאפשר למוכר נכס מקרקעין לבצע פריסה של השבח הריאלי על פני תקופה שאינה עולה על ארבע שנים (כולל שנת המכירה).
בענייננו יום הרכישה של הנכס הוא שנת 1959, ולכן המוכרים יכולים לבחור בין שתי החלופות האמורות, כלומר לבצע חישוב של פריסה על השבח הריאלי על פני תקופה של עד ארבע שנות מס המסתיימות בשנת מכירת הנכס, או לחלופין לשלם שיעור מס מופחת/מוגבל על מלוא השבח.
המוכרים זכאים לבחור בדרך המיטבית בעבורם שבה תשלום מס השבח נמוך יותר.
לשאלה 2
בפסק הדין רות כספי (ע"א 7759/07, רות כספי נ' מנהל מס שבח מקרקעין נתניה, מיום 12.4.2010) נפסק כי המועד שממנו יש למנות ארבע שנים לצורך תיקון השומה לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין - תיקון שומה, הוא מיום הוצאת השומה המתוקנת שהוצאה למערערים לאחר ההחלטה בהשגה (ראו פסקה ט' לפסק דינו של כבוד השופט רובינשטיין). בענייננו ניתנה החלטה בהשגה ביום 15.11.2010, ולכן ממועד זה עומדת למוכרים הזכות לבקש במשך ארבע שנים את תיקון השומה בדרך של פריסת השבח הריאלי. בעניין זה נפנה גם להוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 4/2011 בעניין "הטיפול בבקשה לחישוב מס השבח בדרך של פריסה" הקובעת כדלקמן:
"...כל בקשה לפריסת מס השבח כולל בקשה שהוגשה לאחר תום שנת המס תטופל לראשונה אצל מנהל מיסוי מקרקעין. מהלך זה יתן פתרון גם למקרים בהם השבח הסופי נקבע על פי החוק לאחר מספר רב של שנים ולאחר דיונים בהשגה, ערר וערעור לבית המשפט העליון כאשר מנגד שומת מס ההכנסה לאותה שנה בה בוצעה העסקה במקרקעין התיישנה זה מכבר... הכל בכפוף לתקופת ההתיישנות לפי סעיף 85 לחוק...".
נמצא אפוא כי על פי פסק הדין רות כספי והוראת הביצוע 4/2011 ניתן לטעון כי לאור העובדה שההחלטה בהשגה ניתנה ביום 15.11.10 (וכי ממועד זה מתחילה להימנות תקופת ההתיישנות של ארבע השנים לתיקון השומה, לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין), עומדת למוכרים הזכות לבקש לתקן את שומת מס השבח בדרך של פריסת השבח הריאלי, וזאת גם אם מכירת הנכס בוצעה בשנת 2008.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
