פריסת מס שבח לנכס היסטורי ותקופת ההתיישנות לתיקון שומת מס השבח
במקרה הנדון קיימות שתי חלופות העומדות לבחירת המוכרים. המוכרים זכאים לבחור בדרך המיטבית בעבורם שבה תשלום מס השבח נמוך יותר.
שאלה:
------------
שני אחים ירשו את עיזבון אביהם. בשנת 1959 רכש האב נכס מקרקעין, וביום 13.8.2008 מכר את חלקו בנכס תמורת 190,000 ש"ח. סך השבח מהמכירה הוא 132,430 ש"ח, מתוכו השבח הריאלי בסך 114,316 ש"ח. עורך הדין שטיפל במכירת הנכס גנב את כספי התמורה ולא טיפל במס השבח. עורך הדין של הרוכש הגיש השגה על השבח, והחלטה בהשגה התקבלה ביום 15.11.2010. הרוכש שילם מס שבח בסך 26,486 ש"ח (20% מהשבח), ותובע את היורשים כדי לקבל החזר של מס השבח ששולם. היורשים מעוניינים לבטל את החיוב במס שבח, כך שיוכלו לקבל החזר ולהשיב לרוכש את החוב.
עמדת רשויות המס (מס הכנסה ומיסוי מקרקעין) היא כי לא ניתן לבצע פריסה של מס השבח משום שמדובר בנכס היסטורי, וגם אילו ניתן היה לבצע פריסת מס שבח - היא הייתה בנוגע לשנים 2008-2007 ולא לשנים 2008-2005, עקב התיישנות.
השאלות:
1. האם אכן לא ניתן לבצע פריסה של מס שבח במקרה שמדובר בנכס היסטורי?
2. האם ניתן להאריך את המועד להתיישנות שנות המס במקרה שהוגשה השגה למס שבח?
תשובה:
------------
לשאלה 1
במקרה הנדון קיימות שתי חלופות העומדות לבחירת המוכרים:
החלופה הראשונה - סעיף 48א(ד) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין") קובע כי במכירת נכס היסטורי (שיום הרכישה שלו הוא עד 31.3.1961), לא יעלה שיעור מס השבח על השיעור המרבי הקבוע בחוק מיסוי מקרקעין בהתאם לשנת רכישת הנכס, כאשר בחלופה זו שיעור המס המופחת הוא על כל השבח, ללא הבחנה בין שבח אינפלציוני ושבח ריאלי.
החלופה השנייה - סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין מאפשר למוכר נכס מקרקעין לבצע פריסה של השבח הריאלי על פני תקופה שאינה עולה על ארבע שנים (כולל שנת המכירה).
בענייננו יום הרכישה של הנכס הוא שנת 1959, ולכן המוכרים יכולים לבחור בין שתי החלופות האמורות, כלומר לבצע חישוב של פריסה על השבח הריאלי על פני תקופה של עד ארבע שנות מס המסתיימות בשנת מכירת הנכס, או לחלופין לשלם שיעור מס מופחת/מוגבל על מלוא השבח.
המוכרים זכאים לבחור בדרך המיטבית בעבורם שבה תשלום מס השבח נמוך יותר.
לשאלה 2
בפסק הדין רות כספי (ע"א 7759/07, רות כספי נ' מנהל מס שבח מקרקעין נתניה, מיום 12.4.2010) נפסק כי המועד שממנו יש למנות ארבע שנים לצורך תיקון השומה לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין - תיקון שומה, הוא מיום הוצאת השומה המתוקנת שהוצאה למערערים לאחר ההחלטה בהשגה (ראו פסקה ט' לפסק דינו של כבוד השופט רובינשטיין). בענייננו ניתנה החלטה בהשגה ביום 15.11.2010, ולכן ממועד זה עומדת למוכרים הזכות לבקש במשך ארבע שנים את תיקון השומה בדרך של פריסת השבח הריאלי. בעניין זה נפנה גם להוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 4/2011 בעניין "הטיפול בבקשה לחישוב מס השבח בדרך של פריסה" הקובעת כדלקמן:
"...כל בקשה לפריסת מס השבח כולל בקשה שהוגשה לאחר תום שנת המס תטופל לראשונה אצל מנהל מיסוי מקרקעין. מהלך זה יתן פתרון גם למקרים בהם השבח הסופי נקבע על פי החוק לאחר מספר רב של שנים ולאחר דיונים בהשגה, ערר וערעור לבית המשפט העליון כאשר מנגד שומת מס ההכנסה לאותה שנה בה בוצעה העסקה במקרקעין התיישנה זה מכבר... הכל בכפוף לתקופת ההתיישנות לפי סעיף 85 לחוק...".
נמצא אפוא כי על פי פסק הדין רות כספי והוראת הביצוע 4/2011 ניתן לטעון כי לאור העובדה שההחלטה בהשגה ניתנה ביום 15.11.10 (וכי ממועד זה מתחילה להימנות תקופת ההתיישנות של ארבע השנים לתיקון השומה, לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין), עומדת למוכרים הזכות לבקש לתקן את שומת מס השבח בדרך של פריסת השבח הריאלי, וזאת גם אם מכירת הנכס בוצעה בשנת 2008.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
