פריסת מס שבח לנכס היסטורי ותקופת ההתיישנות לתיקון שומת מס השבח
במקרה הנדון קיימות שתי חלופות העומדות לבחירת המוכרים. המוכרים זכאים לבחור בדרך המיטבית בעבורם שבה תשלום מס השבח נמוך יותר.
שאלה:
------------
שני אחים ירשו את עיזבון אביהם. בשנת 1959 רכש האב נכס מקרקעין, וביום 13.8.2008 מכר את חלקו בנכס תמורת 190,000 ש"ח. סך השבח מהמכירה הוא 132,430 ש"ח, מתוכו השבח הריאלי בסך 114,316 ש"ח. עורך הדין שטיפל במכירת הנכס גנב את כספי התמורה ולא טיפל במס השבח. עורך הדין של הרוכש הגיש השגה על השבח, והחלטה בהשגה התקבלה ביום 15.11.2010. הרוכש שילם מס שבח בסך 26,486 ש"ח (20% מהשבח), ותובע את היורשים כדי לקבל החזר של מס השבח ששולם. היורשים מעוניינים לבטל את החיוב במס שבח, כך שיוכלו לקבל החזר ולהשיב לרוכש את החוב.
עמדת רשויות המס (מס הכנסה ומיסוי מקרקעין) היא כי לא ניתן לבצע פריסה של מס השבח משום שמדובר בנכס היסטורי, וגם אילו ניתן היה לבצע פריסת מס שבח - היא הייתה בנוגע לשנים 2008-2007 ולא לשנים 2008-2005, עקב התיישנות.
השאלות:
1. האם אכן לא ניתן לבצע פריסה של מס שבח במקרה שמדובר בנכס היסטורי?
2. האם ניתן להאריך את המועד להתיישנות שנות המס במקרה שהוגשה השגה למס שבח?
תשובה:
------------
לשאלה 1
במקרה הנדון קיימות שתי חלופות העומדות לבחירת המוכרים:
החלופה הראשונה - סעיף 48א(ד) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין") קובע כי במכירת נכס היסטורי (שיום הרכישה שלו הוא עד 31.3.1961), לא יעלה שיעור מס השבח על השיעור המרבי הקבוע בחוק מיסוי מקרקעין בהתאם לשנת רכישת הנכס, כאשר בחלופה זו שיעור המס המופחת הוא על כל השבח, ללא הבחנה בין שבח אינפלציוני ושבח ריאלי.
החלופה השנייה - סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין מאפשר למוכר נכס מקרקעין לבצע פריסה של השבח הריאלי על פני תקופה שאינה עולה על ארבע שנים (כולל שנת המכירה).
בענייננו יום הרכישה של הנכס הוא שנת 1959, ולכן המוכרים יכולים לבחור בין שתי החלופות האמורות, כלומר לבצע חישוב של פריסה על השבח הריאלי על פני תקופה של עד ארבע שנות מס המסתיימות בשנת מכירת הנכס, או לחלופין לשלם שיעור מס מופחת/מוגבל על מלוא השבח.
המוכרים זכאים לבחור בדרך המיטבית בעבורם שבה תשלום מס השבח נמוך יותר.
לשאלה 2
בפסק הדין רות כספי (ע"א 7759/07, רות כספי נ' מנהל מס שבח מקרקעין נתניה, מיום 12.4.2010) נפסק כי המועד שממנו יש למנות ארבע שנים לצורך תיקון השומה לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין - תיקון שומה, הוא מיום הוצאת השומה המתוקנת שהוצאה למערערים לאחר ההחלטה בהשגה (ראו פסקה ט' לפסק דינו של כבוד השופט רובינשטיין). בענייננו ניתנה החלטה בהשגה ביום 15.11.2010, ולכן ממועד זה עומדת למוכרים הזכות לבקש במשך ארבע שנים את תיקון השומה בדרך של פריסת השבח הריאלי. בעניין זה נפנה גם להוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 4/2011 בעניין "הטיפול בבקשה לחישוב מס השבח בדרך של פריסה" הקובעת כדלקמן:
"...כל בקשה לפריסת מס השבח כולל בקשה שהוגשה לאחר תום שנת המס תטופל לראשונה אצל מנהל מיסוי מקרקעין. מהלך זה יתן פתרון גם למקרים בהם השבח הסופי נקבע על פי החוק לאחר מספר רב של שנים ולאחר דיונים בהשגה, ערר וערעור לבית המשפט העליון כאשר מנגד שומת מס ההכנסה לאותה שנה בה בוצעה העסקה במקרקעין התיישנה זה מכבר... הכל בכפוף לתקופת ההתיישנות לפי סעיף 85 לחוק...".
נמצא אפוא כי על פי פסק הדין רות כספי והוראת הביצוע 4/2011 ניתן לטעון כי לאור העובדה שההחלטה בהשגה ניתנה ביום 15.11.10 (וכי ממועד זה מתחילה להימנות תקופת ההתיישנות של ארבע השנים לתיקון השומה, לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין), עומדת למוכרים הזכות לבקש לתקן את שומת מס השבח בדרך של פריסת השבח הריאלי, וזאת גם אם מכירת הנכס בוצעה בשנת 2008.
התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
