פריסת מס שבח לנכס היסטורי ותקופת ההתיישנות לתיקון שומת מס השבח

עו"ד, רו"ח שניר שער

במקרה הנדון קיימות שתי חלופות העומדות לבחירת המוכרים. המוכרים זכאים לבחור בדרך המיטבית בעבורם שבה תשלום מס השבח נמוך יותר.

שאלה:

------------

שני אחים ירשו את עיזבון אביהם. בשנת 1959 רכש האב נכס מקרקעין, וביום 13.8.2008 מכר את חלקו בנכס תמורת 190,000 ש"ח. סך השבח מהמכירה הוא 132,430 ש"ח, מתוכו השבח הריאלי בסך 114,316 ש"ח. עורך הדין שטיפל במכירת הנכס גנב את כספי התמורה ולא טיפל במס השבח. עורך הדין של הרוכש הגיש השגה על השבח, והחלטה בהשגה התקבלה ביום 15.11.2010. הרוכש שילם מס שבח בסך 26,486 ש"ח (20% מהשבח), ותובע את היורשים כדי לקבל החזר של מס השבח ששולם. היורשים מעוניינים לבטל את החיוב במס שבח, כך שיוכלו לקבל החזר ולהשיב לרוכש את החוב.

עמדת רשויות המס (מס הכנסה ומיסוי מקרקעין) היא כי לא ניתן לבצע פריסה של מס השבח משום שמדובר בנכס היסטורי, וגם אילו ניתן היה לבצע פריסת מס שבח - היא הייתה בנוגע לשנים 2008-2007 ולא לשנים 2008-2005, עקב התיישנות.

השאלות:

1. האם אכן לא ניתן לבצע פריסה של מס שבח במקרה שמדובר בנכס היסטורי?

2. האם ניתן להאריך את המועד להתיישנות שנות המס במקרה שהוגשה השגה למס שבח?

תשובה:

------------

לשאלה 1

במקרה הנדון קיימות שתי חלופות העומדות לבחירת המוכרים:

החלופה הראשונה - סעיף 48א(ד) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין") קובע כי במכירת נכס היסטורי (שיום הרכישה שלו הוא עד 31.3.1961), לא יעלה שיעור מס השבח על השיעור המרבי הקבוע בחוק מיסוי מקרקעין בהתאם לשנת רכישת הנכס, כאשר בחלופה זו שיעור המס המופחת הוא על כל השבח, ללא הבחנה בין שבח אינפלציוני ושבח ריאלי.

החלופה השנייה - סעיף 48א(ה) לחוק מיסוי מקרקעין מאפשר למוכר נכס מקרקעין לבצע פריסה של השבח הריאלי על פני תקופה שאינה עולה על ארבע שנים (כולל שנת המכירה).

בענייננו יום הרכישה של הנכס הוא שנת 1959, ולכן המוכרים יכולים לבחור בין שתי החלופות האמורות, כלומר לבצע חישוב של פריסה על השבח הריאלי על פני תקופה של עד ארבע שנות מס המסתיימות בשנת מכירת הנכס, או לחלופין לשלם שיעור מס מופחת/מוגבל על מלוא השבח.

המוכרים זכאים לבחור בדרך המיטבית בעבורם שבה תשלום מס השבח נמוך יותר.

לשאלה 2

בפסק הדין רות כספי (ע"א 7759/07, רות כספי נ' מנהל מס שבח מקרקעין נתניה, מיום 12.4.2010) נפסק כי המועד שממנו יש למנות ארבע שנים לצורך תיקון השומה לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין - תיקון שומה, הוא מיום הוצאת השומה המתוקנת שהוצאה למערערים לאחר ההחלטה בהשגה (ראו פסקה ט' לפסק דינו של כבוד השופט רובינשטיין). בענייננו ניתנה החלטה בהשגה ביום 15.11.2010, ולכן ממועד זה עומדת למוכרים הזכות לבקש במשך ארבע שנים את תיקון השומה בדרך של פריסת השבח הריאלי. בעניין זה נפנה גם להוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 4/2011 בעניין "הטיפול בבקשה לחישוב מס השבח בדרך של פריסה" הקובעת כדלקמן:

"...כל בקשה לפריסת מס השבח כולל בקשה שהוגשה לאחר תום שנת המס תטופל לראשונה אצל מנהל מיסוי מקרקעין. מהלך זה יתן פתרון גם למקרים בהם השבח הסופי נקבע על פי החוק לאחר מספר רב של שנים ולאחר דיונים בהשגה, ערר וערעור לבית המשפט העליון כאשר מנגד שומת מס ההכנסה לאותה שנה בה בוצעה העסקה במקרקעין התיישנה זה מכבר... הכל בכפוף לתקופת ההתיישנות לפי סעיף 85 לחוק...".

נמצא אפוא כי על פי פסק הדין רות כספי והוראת הביצוע 4/2011 ניתן לטעון כי לאור העובדה שההחלטה בהשגה ניתנה ביום 15.11.10 (וכי ממועד זה מתחילה להימנות תקופת ההתיישנות של ארבע השנים לתיקון השומה, לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין), עומדת למוכרים הזכות לבקש לתקן את שומת מס השבח בדרך של פריסת השבח הריאלי, וזאת גם אם מכירת הנכס בוצעה בשנת 2008.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.

התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה. במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.


הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב

ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.