ניכוי ממס ושיעור הפחת לעניין הוצאות הפקת תקליטור DVD והוצאות פרסום

ניכוי ממס ושיעור הפחת לעניין הוצאות הפקת תקליטור DVD והוצאות פרסום
שאלה:
------------

נישומה מפיקה תקליטור DVD לילדים אשר יימכר בחנויות, ולשם כך הוצאו הוצאות.
השאלות:
1.האם ניתן להפחית את הוצאות הפקת תקליטור ה-DVD?
2.כיצד יסווגו הוצאות הפרסום הראשוני של תקליטור ה-DVD - האם כהוצאה שוטפת או כהוצאה שיש להוון אותה?
תשובה:
------------
ככלל, הוראות סעיף 17 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") מתירות לנכות מהכנסתו של נישום הוצאות "שיצאו כולן בייצור הכנסתו". לפיכך ומאחר שטרם נוצרו הכנסות מהפקת תקליטור ה-DVD, לא ניתן יהיה להכיר לצורכי מס הכנסה בהוצאות ההפקה של תקליטור ה-DVD בשלב ההפקה כהוצאות שוטפות למס הכנסה, ויהיה על הנישומה להוון אותן לנכס בספרים (עלות ההפקה של תקליטור ה-DVD).
בעניין הוצאות הפחת, הוראות סעיף 21 לפקודה קובעות כי ניתן לנכות ממס פחת של נכסים לפי השיעורים שנקבעו בתקנות מס הכנסה (פחת), 1941 (להלן: "התקנות"). כמו כן, בפסיקות שונות נפסק כי אם לא נקבע בתקנות שיעור פחת לעניין נכס מסוים, ניתן לפנות לפקיד השומה בבקשה להכיר לצורכי מס הכנסה בהוצאות פחת בהתאם לשיעור שישקף את אורך חייו הכלכליים.
בענייננו אין בתקנות שיעור פחת המתייחס באופן ספציפי להפקת סרטים, ומשכך יש לפנות לפקיד השומה בבקשה כאמור. עם זאת נציין כי קיימת בתקנות התייחסות לקלטות וידאו מוקלטות בבעלות (ללא רכישת זכויות), הקובעת כי יש להפחיתן לפי שיעור של 25%. יודגש כי פקיד השומה עשוי שלא להכיר בהוצאות הפחת, בנימוק שמדובר בנכס בלתי מוחשי בעל אורך חיים לא מוגדר אשר לא נקבע לעניינו שיעור פחת בתקנות.
על אף כל האמור וכפוף לכמה תנאים, ניתן יהיה לנכות ממס הוצאות הפקה של "סרט" בשנה השוטפת עד לסכום שהוא 45% מהכנסתו החייבת של הנישום באותה שנה, וזאת על פי תקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסות משקיעים בסרט בישראל), התש"ן-1990. בין יתר התנאים אשר יאפשרו את מתן הניכוי ממס נציין כי את הסרט יש להפיק במסגרת שותפות שכל עיסוקה הפקת סרטים, וכי יותרו בניכוי "הוצאות הפקה" שהוצאו בישראל בלבד.
בעניין הוצאות הפרסום, נקבע בפסיקה כי יש להבחין בין הוצאות פרסום שמטרתן לפרסם מוצר או פעילות חדשים ובין הוצאות פרסום שמטרתן שימור פעילות קיימת. לעניין זה יפים דברי השופט ברנזון המצטט מספרו של השופט ויתקון בפסק הדין פרדס סינדיקט (ע"א 404/65):
"...לא כל פרסומת נחשבת להוצאה המותרת בניכוי מההכנסה. 'ניתן לנכות הוצאות פרסומת, ...במידה שהן מוצדקות כחלק מהוצאותיו השוטפות של העסק, להבדיל מהוצאות בעד מבצע פרסומת מיוחד, למשל, לשם הכנסת מוצר חדש לשוק'. הוצאה מהסוג הראשון מותרת בניכוי משום שהיא מכוונת לשמור על מוניטין קיים, ואילו הוצאה מהסוג השני אינה מותרת משום שהמטרה היא השגת מוניטין חדש."
לפיכך, אם מדובר בחברת הפקות שעסקיה הם הפקת סרטים - הרי הוצאות הפרסום יותרו בניכוי כהוצאות שוטפות, ואם מדובר בפרויקט חדש וייחודי/ראשוני הרי יש להוון את הוצאות הפרסום לנכס ולהפחיתן בהתאם לקצב הפחתת הנכס.

המשיבים - מאשכול המסים במשרד רואי חשבון BDO זיו האפט

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן