עובד שנשלח לביתו לאחר שספג עלבונות ממעסיקו נחשב כמפוטר

העובדות ---------- מרשי בולוס (להלן:"העובד") הועסק במשך כשנה וחצי כטבח על-ידי אולם האירועים "הנסיכה חיפה" (להלן:"המעסיקה"), הצדדים חלוקים בשאלה האם העובד פוטר או התפטר. העובד תיאר מסכת עובדתית, לפיה באחת המשמרות השף הראשי במעסיקה (להלן:"השף") העיר לו על אופן עבודתו בצורה מעליבה ובוטה, זאת ועוד המשיך השף ונקט נגדו באלימות פיזית ואף הורה לו ללכת לביתו. יום לאחר מכן, התקשר אל העובד סגנו של השף ואמר לו שיוכל לשוב לעבודה בתנאי שיתנצל בפני השף. העובד סירב להתנצל. שלושה ימים לאחר התקרית הגיע העובד למעסיקה בכדי להחזיר את מדי העבודה ולקבל את משכורתו. השף התעלם ממנו בבואו ולא הציע לו לשוב לעבודה, זאת ועוד התברר שאת מקום עבודתו מילא טבח חדש. המעסיקה הכחישה את גרסת העובד באשר לתקרית בעקבותיה הלך העובד לביתו, אולם מנגד לא הציגה כל גרסה אחרת להשתלשלות האירועים. פסק הדין ----------- בפסק הדין נבחן האם מדובר בפיטורים או בהתפטרות או שמא בפיטורים בעידנא דריתחא. על פי הפסיקה, היסוד של מהלך פיטורים או התפטרות הוא שהצד הפועל נתן ביטוי ברור שאינו משתמע לשתי פנים על כוונתו לסיים את יחסי העבודה. אמנם ישנם מקרים בהם נאמרים דברים ללא כוונה לתוצאה, כלומר ב'עידנא דריתחא', במצב כזה נתונה האפשרות למי שאמר את אשר אמר, תוך זמן סביר, להעמיד את הצד השני על כוונתו האמיתית. במקרה שלפנינו נקבע, כי העובד לא הביע את רצונו להתפטר לא במפורש ולא במשתמע ומכאן טענת המעסיקה שהעובד התפטר נדחתה. גירושו של העובד לביתו על ידי השף, הוא מעשה פיטורים וכך גם הבין זאת העובד. גם אם נאמרו הדברים על ידי השף בעידנא דריתחא, הרי שיש לבחון האם השף העמיד את העובד על כוונתו האמיתית תוך זמן סביר והאם העובד הסכים לביטול הפיטורים. אין חולק שהשף לא פנה אל העובד בכל דרך, אלא סגנו והאחרון לא רק שלא התנצל בפניו על ההעלבה והעוול שנגרמו לו בגירושו לביתו ובהתנהלותו של השף כלפיו, אלא דרש ממנו כתנאי לחזרתו לעבודה להתנצל בפני השף. ביטול הפיטורים היה מותנה בהסכמת העובד והוא לא הסכים. ברי, כי העובד לא היה חייב להסכים לחזור לעבודתו בנסיבות אלו. משהעובד לא הסכים לחזור לעבודתו במעסיקה, פיטוריו לא בוטלו והם שרירים וקיימים. בית הדין קבע, כי העובד פוטר ועל המעסיקה לשלם לו פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת כקבוע בחוק.