לא ניתן לעתור לבג"צ על החלטת ביניים של ועדת ערר

תקציר בג"צ 3777/13
ד"ר משה וינברג נ' 1. ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין;
2. מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב

בית המשפט העליון פסק כי לא ניתן לעתור בפניו על החלטת ביניים של ועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק").
השאלה המשפטית והרקע העובדתי
מדובר בעתירה למתן צו על תנאי שבגִדרה מבקש העותר להורות לוועדת הערר לבטל את החלטותיה שניתנו בישיבת הוכחות בה?גה שהגיש העותר על חיובו במס רכישה. על פי החלטות ועדת הערר נמנע מן העותר לטעון טענות בנוגע לשווי הזכויות במקרקעין משום שלא העלה טענות אלה בערר; וכמו כן נדחתה בקשתו להגשת מספר מסמכים בנימוק שאין בהם תרומה לדיון שבמחלוקת.
לטענת העותר, בהחלטותיה אלה נהגה ועדת הערר בחוסר סבירות קיצוני; פגעה באופן קשה בזכות הגישה שלו לערכאות; פגעה בעקרון של גביית מס אמת; וכן עמדה בצורה דווקנית על כללי פרוצדורה במקום שבו היה עליה לב?ר את המהות.
דיון
דין העתירה להידחות. בסעיף 90 לחוק נקבע כי על החלטתה של ועדת ערר ניתן לערער בבעיה משפטית לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים. הלכה פסוקה היא כי "אין לערער אלא על החלטתה הסופית של הוועדה". בעתירתו מנסה העותר "לעקוף" את ההלכה האמורה ולערער על החלטות ביניים של ועדת הערר על דרך של הגשת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, וכזאת לא ייעשה.
תוצאה
העתירה נדחתה. העותר חויב בהוצאות בסך 10,000 ש"ח.

בבית המשפט העליון לצדק
לפני כב' השופטים מ' נאור, ע' פוגלמן ונ' סולברג
ניתן ב-4.6.2013