"קו הצדק" ואי הודעה על פתיחת עסק

בחודשים האחרונים ועם הפעלת "קו הצדק", אנו עדים למאמצי רשות המסים להגברת האכיפה. מדי יום, גם חודשים לאחר השקת קמפיין "קו הצדק" זרם הדיווחים רב ומשמעותי. מבלי להתייחס לביקורת שנשמעה כנגד הפעלת "קו הצדק", נאמר רק שמרבית המידע והדיווחים אינם מובילים לחקירות פליליות מהותיות, אך מידע רב עוסק באזרחים שאינם מדווחים לפקיד השומה כי פתחו עסק. כתוצאה ממידע זה, רשות המסים התמקדה בתחום השכרת דירות, אי הודעה על פתיחת עסק ועוד.
כדי לאמת ולבדוק את תאריך תחילת הפעילות העסקית, פקידי השומה נעזרים בדוחות ביקורת ניהול ספרים, בשאלון פרטים אישיים (טופס 5029), בתחילת דיווחי תשומות ברשות המסים (מע"מ) וכדומה. ואכן בחודשים האחרונים קיבלו הרבה אזרחים שאלונים מפקידי השומה.
בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") לא נקבעה ענישה ספציפית בגין אי הודעה על פתיחת עסק. סעיף 215א(א) לפקודה דן בענישה כנגד מי שפתח עסק ו/או החל לעסוק במשלח יד, לא הודיע על כך לפקיד השומה ואף לא הגיש במועד את הדוח השנתי הראשון שהיה עליו להגיש לאחר פתיחת העסק. כך, מי שפתח עסק, לא הודיע על כך לפקיד השומה ועדיין לא הגיע המועד להגשת הדוח השנתי הראשון, עלול להיות מואשם בעבירה על פי סעיף 215 לפקודה - סעיף סל, בגין עבירות שלא נקבע עליהן עונש מפורש.
לדוגמה: מי שפתח עסק בינואר 2013 ולא הודיע על כך לפקיד השומה, מאחר שעדיין אינו חייב בהגשת הדוח - מדובר בעבירה על פי הוראות סעיף 215 לפקודה. כך, אם כבר קמה החובה להגיש את הדוח, לדוגמה מי שפתח עסק בינואר 2012 ולא הודיע על כך לפקיד השומה, ובינתיים אף לא הגיש במועד את דוח 2012 - הרי מדובר בעבירה על פי הוראות סעיף 215א(א) לפקודה.
על פי הוראת ביצוע מס הכנסה/הוראת ביצוע מיסוי מקרקעין 6/2012 - הפעלת חוק העבירות המינהליות, אי הודעה על התחלת התעסקות היא בבחינת עבירה לפי סעיף 215 לפקודה, עבירה שהקנס המינהלי בגינה הוא 2,125 ש"ח. לעומת זאת, אם מדובר באי הודעה במועד על פתיחת עסק או משלח יד ואי הגשת הדוח הראשון, העבירה אינה על פי סעיף 215 לפקודה אלא עבירה על פי סעיף 215א(א) לפקודה, שלא נקבעה כעבירה מינהלית. במקרה כגון זה, ההנחיה לפקידי השומה היא שאין להטיל קנס מינהלי על אי הגשת דוח ונוסף על כך קנס מינהלי בגין אי הודעה על פתיחת עסק, אלא יש להעביר למחלקת חקירות לצורך הגשת כתב אישום.
מעבר לעובדה שלא נודע לפקיד השומה על פתיחת עסק, הרי אותו "נישום" שלא הודיע עלול להיות מואשם גם באי רישום תקבול - עבירה על פי הוראות סעיף 216(7) לפקודה.
לעניין אופי הטיפול במי שעבר אחת מהעבירות האמורות, נציין כי קיים הבדל מהותי בין מי שפתח עסק והוא מנהל אותו כבר שנים מבלי לדווח על כך לפקיד השומה ומבלי להגיש דוחות שנתיים במועד, לבין מי שפתח עסק ולא הגיש דוח ראשון במועד. גם לסוג הפעילות והיקפה הכספי השפעה על אופן הטיפול.
קיימים הבדלים בטיפול בסוגיות הנידונות שנותנים פקידי השומה השונים, ואין אחידות בדרכי פעולתם. ישנם פקידי שומה המסתפקים בהטלת קנסות מינהליים בעוד אחרים מעבירים את הממצאים למחלקת החקירות. כך גם בטיפול שנותנים פקידי השומה לחקירות. גם למדיניות רשות המסים יש השפעה על הפרקטיקה, ואנו עדים בחודשים האחרונים להקשחת עמדת רשות המסים.
ומה לעניין מקרים שבהם לנישומים יש הכנסות נוספות מלבד הכנסות מעיסוקם הראשי, והם לא הודיעו על כך לפקיד השומה? לדוגמה, נישומים שלהם הכנסות משכירות מעבר לתקרת הפטור, והם לא דיווחו לפקיד השומה על הכנסותיהם משכירות. סעיף 215א(ב) לפקודה כאמור עוסק במי שפתח עסק במקום נוסף, או החל לעסוק במשלח יד במקום נוסף, או ששינה את מקום עסקו או משלח ידו ואף לא הגיש במועד דוח שנתי לאחר קרות האירועים הללו. ואולם, נישומים שהגישו דוח שנתי ולא כללו בו הכנסות ממקורות אחרים, לדוגמה הכנסות משכירות, עלולים למצוא עצמם מואשמים בעבירה החמורה ביותר בפקודה - עבירה על פי סעיף 220 לפקודה - המונה שורה של מעשים שמטרתם כוונה להתחמק ממס. בעוד עבירות על סעיפים 215 ו-215א לפקודה הן עבירות טכניות והענישה שנקבעה בגינן היא חמורה פחות ובדרך כלל תגרור הטלת קנסות מינהליים, עבירה על פי סעיף 220 לפקודה היא עבירה מסוג פשע, והרשעה עלולה להוביל להטלת קנסות משמעותיים ואף למאסר.

הכותב - ממשרד שגיב בלזר ושות' עורכי דין, מומחה למיסוי פלילי - לשעבר מנהל תחום מבצעים ברשות המסים