האם שעות היעדרותה של עובדת לצורך בדיקות הקשורות בהריון נחשבות כניצול ימי מחלה?

סעיף 7 (ה) לחוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 (להלן: "חוק עבודת נשים") קובע, כי עובדת רשאית להעדר מעבודתה, ללא ניכוי משכר עבודתה, לשם פיקוח רפואי במשך חודשי ההיריון ובדיקות רפואיות שגרתיות הקשורות בהריון. על פי הוראות חוק עבודת נשים, תקופת ההיעדרות מהעבודה, לצורך שעות בדיקה לא תעלה על אחת מאלה: א. לגבי אישה העובדת שבוע עבודה מלא, כנהוג במקום עבודתה, יותר מארבע שעות ביום - 40 שעות במשך חודשי הריונה. ב. לגבי אישה העובדת שבוע עבודה מלא, כנהוג במקום עבודתה, עד ארבע שעות ביום - 20 שעות במשך חודשי הריונה. היעדרויותיה של עובדת בהריון, כאמור לעיל, אינן מנוכות משכרה, ולכן אינן נחשבות כניצול ימי מחלה. יצוין, כי בפסיקה נקבע כי יש לראות בבדיקת מי שפיר בדיקה שגרתית הקשורה בהריון ולפיכך, אין לנכות את ימי היעדרותה של העובדת בגין בדיקה זו מצבירת ימי המחלה ויש לשלם לה שכר רגיל בעבור היעדרות זו. יש לציין, כי בית הדין הכיר בשני הימים בהם נעדרה העובדת מחמת הבדיקה כימים שאין לנכותם משכרה עקב טיפול רפואי, למרות שרק יום אחד נדרש לצורך הבדיקה עצמה (דבע נה/ 159-3 מסדה ליטבאק עבאדי נגד רפאל ושות' ואח'). המשיבה מומחית לדיני עבודה. המחלקה המשפטית "כל עובד", חברת חשבים.