הודעה מוקדמת מעבר למספר הימים שמגיע על פי חוק

תשובתי פרשנית, אבל להערכתי העובד צודק והמעביד חייב לשלם לו את השווי של עוד שלושה ימי עבודה. כפי ששמתם לב, לא ציינתי אם העובד עבד במשכורת חודשית או בשכר. הסיבה לכך היא שעל פי החוק, בשני המקרים מגיע יום לחודש למי שעבד עד שישה חודשי עבודה. אחרי שישה חודשים ועד שלוש שנות עבודה יש שוני במספר ימי ההודעה המוקדמת בין עובד חודשי לבין עובד בשכר. לעובד חודשי מגיע חודש הודעה מוקדמת אחרי שנה ולעובד בשכר אחרי שלוש שנים. כמובן, הדבר חל באופן הדדי גם על עובד שמתפטר. סעיף 3 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001 (להלן: "החוק"), קובע כדלהלן: "עובד במשכורת זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים, כמפורט להלן: (1) במהלך ששת חודשי עבודתו הראשונים - של יום אחד בשל כל חודש עבודה; (2) במהלך התקופה החל בחודש השביעי לעבודתו עד תום שנת עבודתו הראשונה - של 6 ימים, בתוספת של יומיים וחצי בשל כל חודש עבודה בתקופה האמורה; (3) לאחר שנת עבודתו הראשונה - של חודש ימים" (ההדגשה כאן ולהלן אינה במקור - ד"ח). סעיף 4 לחוק קובע כדלהלן: "עובד בשכר זכאי להודעה מוקדמת לפיטורים, כמפורט להלן: (1) במהלך שנת עבודתו הראשונה - של יום אחד בשל כל חודש עבודה; (2) במהלך שנת עבודתו השניה - של 14 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה; (3) במהלך שנת עבודתו השלישית - של 21 ימים, בתוספת של יום אחד בשל כל שני חודשי עבודה בשנה האמורה; (4) לאחר שנת עבודתו השלישית - של חודש ימים". מאחר שהעובד עבד ארבעה חודשים (אם במשכורת ואם בשכר), על פי החוק היה עליו לתת ארבעה ימי הודעה מוקדמת. מאחר שהעובד נתן חודש הודעה מוקדמת המעביד היה יכול לומר לעובד כי הוא מעוניין לקבל רק כמה שמגיע לו על פי חוק, כלומר ארבעה ימי הודעה מוקדמת, ושהוא מסרב לתת לעובד לעבוד עוד חודש שלם. כמו כן, המעביד היה יכול לומר לעובד שהוא ייתן לו לעבוד 19 ימים נוספים, אבל לא חודש שלם. ואולם המעביד לא אמר זאת לעובד ולהערכתי, אנו למדים מהתנהגות זו של המעביד, כי הוא הסכים לכך שהעובד יעבוד חודש נוסף. לאור זאת, כאשר אמר לעובד להפסיק לעבוד אחרי 19 ימים, להערכתי המעביד הפר את הסכמתו ומנע מהעובד לעבוד כאשר העובד היה מוכן ומזומן לעבוד, ואזי הוא חייב לשלם לעובד את שוויים של שלושה ימי עבודה, כלומר הימים שבהם מנע המעביד מהעובד לעבוד. יש שיחשבו שסעיף 6(ב) לחוק נותן לנו אותה תוצאה, אבל להערכתי סעיף 6(ב) לחוק אינו רלוונטי לעניין דנן. כך קובע הסעיף: "מעביד רשאי להודיע לעובד שנתן הודעה מוקדמת להתפטרות, כי הוא מוותר על נוכחותו של העובד ועל עבודתו בפועל בתקופת ההודעה האמורה, כולה או מקצתה, ובלבד שישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו". להערכתי, סעיף 6(ב) לחוק מדבר רק על ימי הודעה מוקדמת שמגיעים על פי חוק, שבמקרה דנן הוא ארבעה ימים, ולא על ימים מעבר לחוק המגיעים על פי הסכם בין הצדדים. עם זאת סעיף 6(ב) אינו קובע בפירוש, כי מדובר רק בימי הודעה מוקדמת המגיעים על פי חוק. המשיב מומחה לדיני עבודה. המחלקה המשפטית "כל עובד", חברת חשבים.