תחולת חוק ההסדרים על חברה ללא עודפים שתהפוך לחברה משפחתית מ-1.1.2014

שאלה:
------------

חברה תהפוך לחברה משפחתית החל מ-1.1.2014. בחברה אין עודפים וברשותה נכסים - חברות בנות בחו"ל. מימוש הרווח יתבצע באמצעות חלוקת דיווידנדים מחו"ל.
השאלה:
האם פקיד השומה עלול לטעון לחישוב לינארי בעת קבלת הדיווידנד מחו"ל?

תשובה:
------------
אסכם להלן את הוראות התחולה והתחילה וכן את הוראות המעבר שקובע החוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014) התשע"ג-2013 (להלן: "חוק ההסדרים"). ראשית, פיצול לינארי לפני התיקון ואחריו חל רק במקום שלמוכר נבע רווח הון ולא במקום שבו ההכנסה המסווגת בידיו היא דיווידנד. שנית, כיוון שמדובר בתחולת הוראות חוק חדשות שתחולתן מ-1.1.2014 (יום התחולה), קבע המחוקק הוראות המחייבות את החברה המשפחתית ובעלי המניות בה לפעול בהתייחס לשתי תקופות - זו שלפני תאריך זה וזו שאחריו.
לעניין זה, על פי הוראות החוק החדשות ניתנה אפשרות לחברות שהוקמו לפני יום התחילה ואינן משפחתיות ביום זה להפוך למשפחתיות, אם ביקשו זאת תוך ארבעה חודשים מיום התחילה (1.8.2013) - במקרה כזה קובע החוק כי יראו את החברה המשפחתית ככזו רק משנת המס שלאחר הגשת הבקשה (החברה חייבת להגיש בקשתה עוד בשנת המס 2013, ולכן תיחשב לכזו משנת המס 2014 ואילך).
ביקשה חברה כאמור בבקשתה להיחשב חברה משפחתית - יראו את כל העודפים שנצברו בה עד ליום 31.12.2013 (יום הסיום) ושאילו היו מחולקים כדיווידנד היו חייבים במס - כאילו חולקו כדיווידנד לבעלי המניות בה. את תשלום המס בגינה יוכל בעל המניות לשלם עד ליום 31.12.2017 (תקופת הדחייה - ארבע שנים). יש לציין כי ההוראות לעניין דחיית תשלום המס בגין חלוקת הדיווידנד הרעיוני ללא חיוב בהפרשי הצמדה ובריבית, לא יחולו במקרה שבעל המניות משך כספים מהחברה (גם הלוואות שנטל ממנה) בתקופת הדחייה ולא החזירם בתוך שנה מיום שנטלם, או במקרה שבעל המניות קיבל מהחברה הכנסות המסווגות כמשכורת, דמי ניהול, דמי ייעוץ, הפרשי הצמדה וריבית או דיווידנד - שמקורם ברווחים שנצברו בחברה לפני 1.1.2014 ולא שולם עליהם מס ביום תשלומם (במקרה כאמור ישולם מס על אותן הכנסות לפי חלקו בדיווידנד שהיה צריך לקבל כדיווידנד רעיוני).
נציין כי במקום שבו לחברה אין עודפים כמתואר בשאלה לעיל, ממילא לא עולה השאלה הנוגעת להפרדת התקופות לפני ואחרי יום התחולה. במקרה הנדון וכמתואר יצמחו רווחי החברה מדיווידנדים עתידיים שיתקבלו בידה מחברות שהיא מחזיקה בחו"ל (לא ברור אם הרווחים שמכוחם מתקבלים הדיווידנדים בידי החברה המשפחתית מקורם לפני או אחרי יום התחולה - ובכל מקרה אין זה משנה), אשר הוראות התחולה והתחילה אינן חלות עליהן (שכן אלה חלות רק על החברה המשפחתית עצמה). לפיכך, מגיעים לכלל מסקנה כי אותם רווחים בידי החברה המשפחתית - מקורם אחרי יום התחולה, ומשכך החוק אינו מתייחס אליהם בהוראות אלה כיוון שלא מתעוררת כל בעיה לעניינם.
בהקשר האמור ובהקשרים דומים אחרים, לעתים עולה שאלה הקשורה בטיפול פקיד השומה ברווחים שהוא מייחס להם סיווג אחר, או שהוא רואה בעסקה שגיבשה אותם עסקה מלאכותית. איני חושב שזהו המקרה, שכן כדי לטעון לפיצול לינארי כנדרש בשאלה לעיל צריך "להמציא" רווח הון, ומקום שהוא איננו יצטרך פקיד השומה ליצור אותו כאשר הבסיס ל"יצירה" זו היא הטענה לסיווג מחדש או עסקה מלאכותית, שאינה המקרה הנדון. זאת ועוד, לדעתי אין היגיון בהטלת מס שכזה על מקרה כמתואר בשאלה לעיל, שאם לא כן אין שום משמעות לקיומו של מסך ההתאגדות, ובמקרה שהוא מבוטל על ידי טענות מצד פקיד שומה כשאלה אינן מבוססות מבחינה משפטית על תוכן כלכלי - אין להן ולא תהיה להן זכות קיום.

המשיב - שותף מייסד משרד שגיב בלזר ושות' עורכי דין ולשעבר מנהל החטיבה המקצועית ברשות המסים

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן