האם מעסיק אשר הודיע לעובדיו כי הכין את שכרם במועד, יחויב בהלנת שכר אם אחד העובדים לא התייצב לקחת את שכרו?

סעיף 9 לחוק הגנת השכר, התשי"ח- 1958 (להלן: "חוק הגנת השכר") קובע, כי שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש, ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם. "שכר מולן" אשר עליו משולם פיצוי הלנת שכר עפ"י סעיף 17(א) לחוק הגנת השכר, הוא שכר עבודה שלא שולם עד ליום הקובע (סעיף 1 לחוק הגנת השכר), כאשר ה"יום הקובע" הוא היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר עבודה. יודגש, כי שכר ייחשב למולן רק אם אינו משולם עד למועד האחרון לתשלומו, משמע, 9 בחודש לאחר תום החודש שבעדו הוא משולם. שכר שמשולם לאחר 9 לחודש נחשב שכר מולן. תקופת ההלנה מחושבת החל מהמועד המקורי לתשלום השכר, הוא סוף החודש שבעבורו הוא משתלם. יחד עם זאת יצוין, כי בהתאם לפסיקת בית הדין האזורי לעבודה, מעביד אשר הכין תשלום לעובד והודיע לו על כך, יצא ידי חובתו אף אם העובד לא בא לקבל את התשלום (דב"ע (ת"א) לב/95-9 סולל בונה בע"מ נ' יהודה גוז). עוד קבעה הפסיקה, כי תום הלב הנדרש מן הצדדים ליחסי העבודה אינו נחלת המעסיק בלבד, ואין הוא נעצר אצלו. משכך, אין להטיל רק לפתחו של המעסיק את אי תשלום השכר במועד, ובפרט שהכין את התשלום במועד והודיע לעובד על כך (דמ 3906/09 אנדרייב לובוב נ' יורם רג'ואן החזקות בע"מ). לפיכך נראה, כי מעסיק אשר הודיע לעובדו על כך שהכין את שכרו, והעובד מצידו התעלם מפניותיו ולא התייצב לקחת אותו- עומד בדרישת החוק והפסיקה, ולא יהיה מחויב בהלנת שכר בגין כך.