דחיית ערעור בעקבות הגשת ערעור באיחור של 18 חודשים

תקציר רע"א 9088/10
יצחק ברדה נ' פקיד שומה חדרה

בית המשפט העליון קיבל בקשה לרשות ערעור ודן בה כערעור. עם זאת, בית המשפט דחה לגופו של עניין את הערעור בקובעו כי הערעור נסוב על עניינים עובדתיים אשר ברגיל בית המשפט העליון לא יתערב בהם.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
מדובר בבקשה לרשות הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר בגדרה נקבע כי אין מקום להיענות לבקשת המבקש להארכת המועד להגשת ערעור על שומות מס שהוצאו לו, לאחר שנקבע כי המערער איחר בשנה וחצי במועד להגשת ערעור על השומות שהוצאו לו. בית המשפט המחוזי קבע כי אין טעם מיוחד שיצדיק את הארכת המועד, ובעקבות זאת נמחק הערעור.
דיון
יש להיענות לבקשת רשות הערעור לדון בבקשה כבערעור, משום שאף על פי שהחלטת בית המשפט המחוזי הנכבד סווגה כ"החלטה אחרת", הרי למעשה החלטתו שלא להאריך את המועד להגשת הערעור על שומות המס לעניין שנות המחלוקת מסיימת למעשה את ההתדיינות שבין בעלי הדין. לפיכך, אין אפשרות להפנות את המבקש לערער על פסק הדין כולו שכן פסק דין שכזה לא יינתן כלל, ואף אין מדובר פה בחוסר יעילות בניהול הזמן השיפוטי - שכן זו ההזדמנות היחידה של המבקש לשנות את ההכרעה בעניינו.
עם זאת, לגופו של הערעור - הרי זה מפרט באופן נרחב מדוע בפועל לא הוצאו שומות לעניין שנות המחלוקת לידי המערער. למעשה עניינו של הערעור הוא תקיפת ממצאים עובדתיים של בית המשפט המחוזי הנכבד, שאותם קבע לאחר שמיעת ראיות והתרשמות מן העדים השונים, לרבות המערער עצמו. כידוע, ההלכה הפסוקה קובעת כי בית המשפט העליון לא יתערב בקביעות עובדתיות של הערכאה המבררת, אלא בחריגים מוגדרים ומתוחמים היטב.
זאת ועוד - אף לגופם של דברים דומה כי צדק בית המשפט המחוזי הנכבד בקביעותיו השונות, וכי השומות הומצאו כדין למערער בדואר רשום וחלקן אף נמסרו לידיו בעת שהתייצב במשרדי המשיב. בכך מגיע סופה של ההתדיינות המשפטית בין הצדדים, תוך שהשגותיו המהותיות של המערער על שומות המס של שנות המחלוקת (קרי טענותיו שלפיהן ההכנסות שבמחלוקת כלל אינן שלו אלא של אחיו) - אכן לא התבררו בהליך האזרחי לגופן. עם זאת, בית המשפט העליון אינו סבור כי בעיכוב בהגשת הערעור מדובר ב"זוטי פרוצדורה" כפי שטען המערער, אלא באיחור משמעותי של כ-18 חודשים בהגשת הערעור על השומות הרלוונטיות.
תוצאה.
הערעור נדחה.

בבית המשפט העליון
לפני כב' השופט ח' מלצר
ניתן ב-28.8.2013