עצות ו"טיפים" לתכנון המס לקראת סיומה של שנת המס 2013 ופתיחתה של שנת המס 2014
לקראת תום שנת המס 2013 מצאנו לנכון להביא לפני הקוראים אוסף עצות בתחומים המס השונים. מטרת המאמר היא להפנות את תשומת הלב לנושאים השונים ולחדד נקודות חשובות
לקראת תום שנת המס 2013 מצאנו לנכון להביא לפני הקוראים אוסף עצות בתחומים המס השונים. מטרת המאמר היא להפנות את תשומת הלב לנושאים השונים ולחדד נקודות חשובות. המאמר יתפרסם בירחון "ידע למידע" הקרוב לחודש נובמבר 2013 ובאתר "כל-מס" אתר המידע האינטרנטי במסים מבית "חשבים" ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ. להלן פרק מתוך המאמר שנערך ע"י רו"ח עו"ד אריאל דרייפוס - מנהל תחום מסים בחשבים ועורך מקצועי של הירחון "ידע למידע" ואתר "כל-מס"
שינוי בחישוב המס
עקב הבדלים בהתארגנות ובדיווח
חברה
לחברה היו יתרונות של אחריות מוגבלת של בעלי מניותיה כלפי נושיה, ולא היה אפשר לרדת לנכסיהם מחמת כישלונותיה. זאת, חוץ ממצב שבו הם ערבו לחברה. לפי חוק החברות החדש, אפשר לרדת לנכסי מנהליה ביתר קלות, והחיץ שהיה בין חובות החברה לבין בעלי נכסי מניותיה התרופף. מבחינת מיסוי ההכנסות, חברה מוגדרת בפקודה כתאגיד, שנרשם על פי כל דין בר-תוקף, לרבות אגודה שיתופית. היות החברה גוף משפטי מבדיל בינה לבין "שכיר" ו"עצמאי". עיסוקיה הם כשל "עצמאי", והכנסתה החייבת במס מחושבת באותו אופן. החברה חייבת בגין שנת המס 2013 מס בשיעור 25% על הכנסתה החייבת. בעת תשלום דיווידנד - מקבלו של הדיווידנד משלם מס נוסף בשיעור 30% על היתרה כאשר מדובר בבעל שליטה; וכך, סך כל המס מגיע ל-47.5%.
מי שמעוניין להשקיע את רווחיו בפיתוח עסקי, ברכישת נכסים או להחזיק הלוואות בעבור רכישתם, מוטב שישקול פעילות במתכונת של חברה, שבה, לאחר ניכוי המס, יישארו לו 75% מהרווח למטרה זו במקום נישום "יחיד" המשלם מס הכנסה בשיעור 48%.
אם משקיעים כספים, יש לשקול השקעה באמצעות חברה, כדי שהכספים למימון ההשקעה ייחסכו למס בשיעור 25%, ובעת קבלת דיווידנד בין חברות שיעור המס יהיה אפס. יש אפשרות שחברת האחזקות לא תפעל כלפי ציבור הלקוחות והספקים, והיא החברה שתתפרק בלי שהציבור יידע על כך, והעסקים ימשיכו כרגיל. לאחר פירוקה יועברו המניות בחברה הפעילה לחברת אחזקות חדשה באותה צורה.
החל משנת 2014 יועלה מס החברות לשיעור 26.5% והמס המרבי על יחידים לשיעור 50%, ולכן יש לערוך תחשיבים עתידיים לשנה זו בהתאם.
נוסף על כך, בכל החישובים יש להביא בחשבון את הטלתו של מס יסף בשיעור 2% על מי שהכנסותיו עלו על סך של 811,560 ש"ח (נכון לשנת 2013).
רווחים, שמושכים בעלי מניות של תאגידים, לא יחויבו במס בעת העברתם בין חברות ישראליות, עקב הפטור הקיים במשיכת רווחים בין שני תאגידים. יחיד "בעל עניין מהותי" משלם מס בשיעור 30% על כל שקל שנמשך כדיווידנד ופטור מדמי ביטוח, החל משנת 2008.
משיכת דמי ניהול, המשמשת בדרך כלל כפתרון של יחיד למשיכת רווחים, היא בעייתית ביותר, ויוצרת לא פעם מצבים עדינים בלתי רצויים, שבהם יכול פקיד השומה להתערב בקלות (ראה בסעיף "דמי ניהול").
בית המשפט המחוזי בנצרת, בפסק דין עמ"ה 115/92 אניעם הנדסה נגד פקיד השומה צפת ("ידע למידע" 225, יוני 1995, עמוד 208), קבע ב-25.4.1995 כי המערער בעת חתימתו על הסכם הקמת החברה המשותפת עם חברת טמבור בע"מ פעל כיזם של חברה ביסוד.
המהנדס, לוינס שמו, חתם על חוזה עם חברת טמבור, שבו לא אוזכרה עובדת יישום ההסכם מצדו של המהנדס במסגרת חברה בע"מ (חברת "אניעם"), אף שכוונה זו הייתה ידועה לצדדים כאפשרות מקובלת. בפועל, מיד לאחר חתימת ההסכם ולאחר התייעצות עם רואה חשבון, ייסד לוינס את חברת אניעם והעביר אליה את פעילותו, לרבות את ההסכם.
מן הראוי לציין כי גם חברת טמבור הקימה חברה לצורך הפעלת ההסכם, וזו שילמה לאניעם סכומי כסף לאורך השנים. זאת, עד אשר עלה פקיד השומה באחת השנים על "חיסכון במס" הנובע מהמבנה העסקי האמור.
פקיד השומה ראה לנגד עיניו "הסבת הכנסה". הסבת הכנסתו של לוינס לחברה, אשר תוצאתה בשנה מסוימת הניבה כאמור חיסכון במס. בנסיבות אלה, הוא טען כי הצדדים המופיעים כצד לחוזה המעגן את ההסכם, הם הצדדים גם לצורך בחינת היבטי המס, ולכן ההכנסות אינן הכנסותיה של חברת אניעם.
בית המשפט לא קיבל את טענות פקיד השומה, והוא שם דגש רב על כוונות הצדדים בעת החתימה על ההסכם, ולא על הצדדים הפורמליים של ההסכם. בעת הכנת ההסכם - האפשרות כי הוא יופעל הלכה למעשה בידי חברות הייתה אפשרות מעשית. בפועל הופעלה החברה מלכתחילה בתום-לב ובתכנון מראש. החשבוניות הוצאו על שמה, והיא פעלה במסגרת ההסכם הלכה למעשה, וכן בתחומי פעילות עסקית נוספת. זאת ועוד: בית המשפט לא מצא כל פסול פיסקאלי, או פסול אחר, בשיקולים לפעול במסגרת חברה.
עוד קבע בית המשפט כי "גם לו בחר המערער לפעול באמצעות חברה רק כדי להקל את עול המס, הייתה זו העדפה מוכרת ופעילות מותרת עפ"י דיני המס". ראו מנגד את פסק הדין בעניין סילבאן שטרית, בית המשפט העליון דנא 1408/06 וטוטנאור עמ"ה 8047/04, ששם טען בית המשפט למלאכותיות בצורת ההתאגדות.
מי שרוצה להשקיע את רווחיו בחברה לקידומה, או מי שרוצה לרכוש רכוש קבוע, או מי שרוצה לממן רכישת מכונות - טוב יעשה אם ישאיר את רווחיו בחברה ומתוכם יממן רכישות אלה.
כדאי להשאיר רווח בחברה, אם מתכוונים להשאירו לפעילות החברה; וזאת, לאחר ניצול הניכויים והזיכויים האישיים ושיעורי המס הנמוכים של השכיר או העצמאי עד שיעור 25%.
רואי חשבון ועורכי דין מייעצים לאלה שמנהלים את עסקיהם במסגרת חברה, למשוך משכורת בסכום שרירותי לצורכיהם. אם בסוף השנה מתברר כי עדיין נותר רווח בחברה, הם מושכים את יתרת הרווח כמשכורת ומשלמים מס שולי גבוה. אבל אם המשכורת עולה על הרווח, תצהיר החברה על הפסד, ו"המנהל" ישלם מס על רווח שאינו קיים.
יש הממליצים למשוך משכורת לכיסוי חובות מנהלים או לתת הלוואות לחברה למימון פעולות החברה. אפשר להוזיל את עלות המס, אם משאירים את הרווח לאחר תשלום מס חברות, במקום שיעור המס של השכיר בחברה, היכול להגיע ל-48%. כדאי לשקול גם משיכת הלוואות בעלי מניות למחיה ולהפחית את המשכורת. הסכום שיישאר בחברה במקום המשכורת יחויב במס נמוך יחסית לחברה. בבוא היום יוכל בעל המניות לפרק את החברה שהקים.
הכותב - עורך הירחון "ידע למידע" ומרכז תחום המסים בחברת "חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ"
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה