פיצוי על פי ביטוח חיים שנעשה במסגרת משכנתה -האם הכנסה חייבת?

תקציר ע"מ 1326/08
מדרך עוז בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 4

בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי סכום פיצוי על פי ביטוח חיים לערב למשכנתה - הוא בבחינת רווח הון אצל המערערת אשר החזיקה בנכס המקרקעין נשוא המשכנתה.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
המערערת המוגדרת כחברת בית נטלה הלוואה בנקאית לשם רכישת נכס מקרקעין. במסגרת הסכם המשכנתה נעשה ביטוח חיים לבנה של בעלת המניות של המערערת, שאף ערב לתשלום ההלוואה, והבנק נקבע כמוטב בפוליסת ביטוח החיים. לאחר כארבע שנים נפטר הבן וכספי הביטוח הועברו לבנק לכיסוי כל יתרת ההלוואה. האם כספים אלו חייבים כרווח הון או כהכנסה פירותית בידי המערערת או שמא אינם חייבים במס בכלל - זו השאלה שבבסיס הערעור.
טענתו העיקרית של המשיב היא שיש לראות את הכספים הללו כרווח הון. לטענתו, באירוע זה יצא נכס מרשותו של אדם, ומשלא נקבע פטור מיוחד לאירוע זה - הרי יש למסותו כרווח הון אף אם מדובר בפעולה לא רצונית.
לשיטת המערערת אין לראות בסכום הביטוח רווח הון משום שהיא לא מכרה את הבניין שברשותה ולכן לא נעשתה כל עסקה הונית, ואין לראות במימוש הפוליסה עסקת מכר של זכות הונית מכיוון שהמוטב על פי הפוליסה היה הבנק ולא היא, הפוליסה כלל לא הייתה ברשותה, אירוע הביטוח היה מות הערב ולא מות החייב עצמו, ולא חל כל אירוע שניתן להגדירו "מכירה" במובן סעיף 88 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה").
דיון
כדי שמכירת נכס תתחייב במס רווח הון על פי סעיף 88 לפקודה עליה לענות על מספר תנאים מצטברים: על הממכר להיכלל בגדר "נכס"; צריך שתתבצע פעולת מימוש שתיכנס לגדרי המונח "מכירה"; וכן צריך שהמכירה תיצור רווח הון.
הפסיקה פירשה את המונח "מכירה" שבסעיף 88 לפקודה ככולל גם קבלת פיצויים חוזיים ופעולה בלתי רצונית מצד המוכר, כגון הפקעת מקרקעין על ידי רשות ציבורית. בענייננו, ה"נכס" שנמכר הוא הזכות שהייתה למערערת כי סכום הביטוח שיועבר לבנק עם פטירתו של הערב ישמש לפירעון ההלוואה וסילוקה הגמור. זכות זו מומשה ונמכרה, כלומר יצאה מרשותה של המערערת עם פטירתו של הערב והעברת סכום הביטוח לבנק, כשה"תמורה" שהתקבלה כנגד כך היא פירעון ההלוואה וסילוקה.
"רווח ההון" שנוצר הוא ההפרש בין סכום ההלוואה שנפרעה ובין כספי הפרמיה ששילמה המערערת. אין בכך שהמוטב בפוליסה היה הבנק, שהמערערת עצמה לא הייתה המבוטחת ולא הייתה המוטבת, ושסכום הביטוח לא "עבר" כלל דרך המערערת, כדי לשלול את הגדרת תחולת הנכס על ענייננו. התכלית הכלכלית מובילה למסקנה כי מדובר ב"נכס" של המערערת. כמו כן אין די בכך שהמערערת לא יזמה (כמובן) את מימוש הזכות, ויוזכר כי אף מכירה בלתי רצונית שיצרה רווח הון נחשבת למכירה.
זאת ועוד, האירוע של הפטירה ותשלום דמי הביטוח בעקבותיה הובאו בחשבון כאפשרות שעשויה להתממש, ולשם כך בדיוק נעשתה פוליסת ביטוח החיים.
תוצאה
הערעור נדחה. לא נעשה צו להוצאות.

בבית המשפט המחוזי בתל אביב
לפני כב' השופט יונה אטדגי
ניתן ב-9.10.2013