האם עובד, שנעדר בשל מזג האוויר, זכאי לשכר?

בחוקי העבודה אין התייחסות למקרים של הפסקות בעבודה או של היעדרות מעבודה, כתוצאה ממזג האוויר, כגון: שלג, או כתוצאה ממצבים אחרים שמוגדרים כ"כוח עליון". הדין הוא, כי עובד שנעדר מעבודתו אינו זכאי לשכר עבודה, אלא אם כן היעדרות זו והתשלום בעדה מוסדרים בחוק (כגון: מחלה, חופשה וכו'), בהסכמים קיבוציים, בצווי הרחבה או בחוזה אישי. עם זאת, ההלכה היא, כי עובד יהיה זכאי לשכרו, גם אם הוא לא עבד בפועל, אך הוא התייצב לעבודה, והוא מוכן ומזומן לעבוד והמעביד מיוזמתו לא סיפק לו עבודה. במקרה של היעדרות מהעבודה עקב פגעי מזג אוויר, או כאשר לא ניתן לבצע את העבודה בשל כך - אין מדובר במצב, שבו המעביד מונע באופן חד-צדדי מן העובד לעבוד [ואם הוא מונע - אכן יחויב המעביד, כאמור], אלא מדובר במצב, שבו נמנע מהעובדים ומהמעביד כאחד להגיע לעבודה, או לבצעה עקב "כוח עליון". לפיכך, ובהיעדר כל הוראה חוקית - מעביד אינו מחויב בתשלום שכר עבודה בעד היעדרות עקב מזג האוויר, אלא אם כן קיים הסדר אחר, המעוגן בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בחוזה אישי. כך למשל, ההסכם הקיבוצי בענף הבניה קובע לעניין זה, בין היתר, כי אם יצאו העובדים לעבודה וירד גשם או התחוללה סופת חול, יקבלו העובדים תשלום בעבור 4 שעות עבודה. במקרה זה, אם לא התחילו העובדים בעבודה, רשאי הקבלן לדרוש מהעובדים להישאר במקום העבודה עד 3 שעות (דהיינו עד 10.00 בבוקר)ועליו לדאוג למקום מוגן מפני חדירת גשם וסופות. לא דאג הקבלן כאמור, רשאי העובד, לאחר מתן הודעה מוקדמת, לעזוב את מקום העבודה וישולם לו עבור 4 שעות, כאילו היה בעבודה. מצוין בזה, כי בהיעדר הסדר לתשלום בעד היעדרות כאמור, הרי, בתנאים מסוימים, יוכל המעביד לזקוף את היום הנידון על חשבון החופשה השנתית של העובדים, בכפוף לדרישות הקבועות בחוק. בהיעדר אפשרות כזו - רצוי, לדעתנו, להגיע להסדר המניח את דעת שני הצדדים.

(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"