תיקון גיל לעניין זכאות לקצבת זקנה

ביום 12 בנובמבר 2013 דחה בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 43427-04-13) את תביעתו של יצחק שרביט (להלן: "המבוטח") לתקופת זכאות נוספת בקצבת הזקנה, לאחר שהמבוטח תיקן את גילו.
רקע חקיקתי
לגיל המבוטח יש משמעות רבה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") ובמיוחד לזכאותו לקצבת זקנה.
החל מגיל פרישה (כיום 62 לאישה ו-67 לגבר) יכול מבוטח לבחון זכאותו לקצבת זקנה ובהתאם למבחן הכנסות יהיה זכאי לקצבה.
סעיף 296 לחוק מאפשר לתבוע קצבה רטרואקטיבית בגיל הפרישה לתקופה מרבית של 12 חודשים ממועד העילה (בדרך כלל מועד הגשת התביעה).
רקע עובדתי
●באפריל 2010 הגיש המבוטח תביעה לקצבת זקנה כאשר שנת הלידה שלו הייתה 1943. תביעתו אושרה מיום 1.4.2010 (בגיל 67).
●בדצמבר 2012 תיקן המבוטח את תאריך הלידה שלו ליום 5.4.1942 "בעקבות דברים שנכתבו בספר יוחסין שהובא לאחרונה ממרוקו", ובינואר 2013 הגיש תביעה לתקופת זכאות נוספת בעקבות תיקון הגיל.
●המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתו לתקופה הנוספת בשל שיהוי, וכן משום ששינוי גיל יוצר זכויות ממועד תיקון הגיל ולא קודם לכן.
דיון והחלטה
בפסק הדין רחל מולאיוף (עב"ל 000516/05 מיום 9.1.2007) דן בית הדין הארצי בעניין דומה ופסק כי משעה שבית משפט משנה את גילו של אדם, קביעה זו מחייבת לכל דבר ועניין מעת הפסיקה ואילך. שינוי זכויות המתייחסות לתקופה שחלפה אינו אפשרי ונוגד את תקנת הציבור:
"גיל הוא נתון מוחלט וחד משמעי. לא יתכן שבזמן נתון יהיו לאדם שני פרטי גיל, כשם שלא יתכן שבזמן נתון יהיו לאדם שני פרטי זיהוי הסותרים זה את זה...".
"בהתאם לעקרון זה, אדם יכול להיות בגיל מסויים בתקופת זמן נתונה, עד שגילו משתנה לפי החוק. משעה שגילו השתנה - הרי השינוי תופס מכאן ולהבא ולא למפרע".
לאור פסק הדין שלעיל, קבע בית הדין שהמבוטח אינו זכאי לקבל קצבת זקנה בעבור התקופה שקדמה לשינוי הגיל גם בשל האמור לעיל וגם מכוח סעיף 296 לחוק.
אנו ממליצים לבחון היטב השלכות שינוי גיל בכל הקשור להיבטי הביטוח הלאומי.

הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי, של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס - פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט)