אופן חישוב המס המוטל על שליחים בחו"ל

תקציר ע"מ 45933/10
דורון כהן ואח' נ' פקיד שומה חדרה

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה ערעור שעניינו אופן יישום כללי מס הכנסה (בעלי הכנסה מעבודה בחוץ לארץ), התשמ"ב-1982 (להלן: "הכללים"). לטענת המערערים, אי עדכון שיעורי המס בכללים לשיעורי המס ומדרגות המס שבסעיף 121 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") - הוא בבחינת אפליה, ולפיכך יש לחשב את המס על פי שיעורי המס הקבועים בסעיף 121 לפקודה תוך יישום הוראות תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות מסויימות), התשל"ב-1972 (להלן: "התקנות"), או להחיל את הכללים באופן שמדרגות המס ושיעורי המס יהיו לכל היותר בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה.
בית המשפט פסק כי בהיעדר הסדר חקיקתי מפורש, אין לו סמכות להחיל על המערערים הסדר שונה של חבות מס מזה המפורט בכללים.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
המערערים נשלחו עם משפחותיהם מטעם משרד ראש הממשלה לשליחות בתאילנד ובהודו. המעסיק חישב את המס על פי הכללים. כפועל יוצא מן האמור לא נוכה למערערים מס בגין הכנסה שנתית בסכום כולל של 4,000 דולר לשנה, ונוסף על כך הוכרו לכל אחד מהם הוצאות שכר דירה בחו"ל בסך 25,000 ש"ח. עד לשנות המס שבערעור דווחה הכנסתם של המערערים לפי הכללים. בדוחות שהגישו המערערים לשנות המס שבערעור, ביקש כל אחד מהם לא לפטור את ההכנסה בסך 4,000 דולר על פי הכללים, להתיר בניכוי הוצאות שכר דירה על פי הכללים, וכן לשלם את המס בגין ההכנסה החייבת על פי שיעורי המס ליחיד הקבועים בסעיף 121 לפקודה ולא על פי שיעורי המס הקבועים בכללים.
לשיטת המערערים, יש לחשב את המס לעובד המועסק בחו"ל על ידי מעביד ישראלי לפי אחת משתי החלופות הללו - על פי שיעורי המס הקבועים בסעיף 121 לפקודה תוך יישום הוראות התקנות, או להחיל את הכללים באופן שמדרגות המס ושיעורי המס יהיו לכל היותר בשיעורים הקבועים בסעיף 121 לפקודה. לשיטתם, במהלך השנים הופחתו שיעורי המס ליחידים באופן משמעותי וכן רווחו מדרגות המס. ואולם, שינויים אלו לא הותאמו בכללים כך שחלה שחיקה משמעותית בהטבות שהקנו הכללים, ובחלק מהמקרים חישוב המס הרגיל הביא לתוצאה מיטיבה לעומת הכללים.
דיון
הכללים הותקנו מכוח סעיף 67א לפקודה, ובמסגרתם נקבעו הוראות מיוחדות בדבר פטורים, ניכויים וזיכויים לרבות שיעורי מס מיוחדים. בדרך זו יצר המחוקק שיטת מס ספציפית בנוגע לעובדים תושבי ישראל בחו"ל המועסקים על ידי מעביד ישראלי. בהנחה שמטרת הכללים מלכתחילה הייתה להשוות בין מצבם של שליחים ישראלים העובדים בחו"ל לבין עובדים המועסקים בישראל, כפי שאכן עולה מהודעת שר האוצר מיום 23.12.2012, ובהנחה שהשוואה זו מצביעה על פער בשל אי העדכון, עולה השאלה אם על בית המשפט להתערב באופן פרשני על ידי קבלת הסדר מעורב (בין הכללים ובין הפקודה).
בית המשפט פסק כי בהיעדר הסדר חקיקתי מפורש, אין לו סמכות להחיל על המערערים הסדר שונה של חבות מס מהמפורט בכללים. בית המשפט קיבל את עמדת המשיב שלפיה המערערים לא הוכיחו כי המס ששילמו - יש בו כדי להצביע על אפליה באופן המצדיק או המחייב התערבות שיפוטית בנושא. זאת ועוד, נקודת המוצא להתקנת הכללים הייתה כי יש לקבוע שיעורי מס בהתאמה לתנאי החיים בחו"ל של השליחים, ולכן ככל שנטענה טענה בדבר אפליה ייתכן שהיה מקום להצביע על הרעה במצבם של המערערים בהתחשב בתנאי המחיה בחו"ל, ולאו דווקא ביחס לקבוצת ההשוואה של עובד רגיל המועסק בישראל. נוסף על כך, יש להזכיר כי הפער שנוצר הוא גם פועל יוצא מהשינוי בשער הדולר. עוד יש לדחות את טענות המערערים בדבר פגיעה בזכות הקניין. אין זכות קנויה לנישום בנוגע לשיעורי המס שעליו לשלם, וככל שניתן לטעון כי יש בכללים משום פגיעה בזכות הקניין הרי לא הוכח שזו אינה מידתית או עולה על הנדרש.
תוצאה
הערעור נדחה. כל אחד מהמערערים חויב בהוצאות בסך 8,000 ש"ח.

בבית המשפט המחוזי בחיפה
לפני כב' השופטת ש' וסרקרוג
ניתן ב-12.12.2013