בתו של בעל חברה הוכרה כעובדת לעניין דמי לידה

ביום 16 בדצמבר 2013 קיבל בית הדין האזורי לעבודה (ב"ל 11058-08-10) את תביעתה של שאול ברין (להלן: "המבוטחת" או "הבת") לתשלום דמי לידה, וקבע כי בין המבוטחת לבין חברה בשליטת אביה התקיימו יחסי עובד ומעביד, ואין מדובר בעבודה התנדבותית או בעזרה משפחתית.
אנו מציגים שוב סוגיה שנדונה במאמרינו בעבר - קיום יחסי עובד ומעביד כאשר הילדים עובדים אצל ההורים - לא משום החידוש שבפסק הדין, אלא כדי להסב את תשומת הלב לשני עניינים כדלקמן:
א.התנהלות לא מסודרת במהלך עבודת בן המשפחה.
ב.התנהלות לקויה מול המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") במסגרת הבירור שנעשה לאחר הגשת תביעה לגמלה.
התנהלות כזו עלולה להביא לדחיית התביעה שלא בצדק. במקרה פסק הדין דנן המל"ל דחה את התביעה לדמי לידה של הבת שעבדה אצל האב, ורק לאחר שהעובדות נבחנו בבית הדין נקבע כי הבת עבדה והתקיימו יחסי עובד ומעביד.
טיעוני המל"ל בפסק דין זה הם בבחינת רשימת פעולות שמומלץ לאמץ כאשר מועסק בן משפחה בעסק.
עיקרי החוק
הגדרת עובד בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 כוללת מצב שבו בן או בת עובדים אצל ההורה אף אם אין ביניהם יחס של עובד ומעביד, כאשר מתקיימים התנאים כדלקמן:
1.בן המשפחה עובד בעסק באופן סדיר.
2.בעבודה שאילולא עשה אותה הוא - הייתה נעשית בידי עובד אחר.
כאשר מדובר בהעסקת בן משפחה קובע בית הדין כי יש לבחון בקפידת יתר אם היחסים שנוצרו בין הצדדים הם יחסי עובד ומעביד, או שהעבודה נעשתה בגדר עזרה משפחתית. בדרך כלל בחינת אופן ההעסקה נעשית לאחר תביעה לגמלה.
תמצית עובדתית
●המבוטחת הגישה תביעה לדמי לידה וציינה כי עבדה כעובדת שכירה בחברה שאביה הוא אחד השותפים בה וגם מנכ"ל החברה.
●המל"ל טען כי יחסי העבודה הם בגדר עזרה משפחתית מהטעמים הבאים:
לא הוצג חוזה עבודה, לא היה לבת תפקיד מוגדר, אין הוכחה בדבר השעות שבהן שהתה הבת בעבודה שכן לא התבצע רישום, במהלך חופשת הלידה לא הועסק עובד אחר בתפקידה של הבת ולמעשה האב קבע את שכרה בצורה שרירותית.
●לאחר שבית הדין קיבל את עדויות האב והבת וניתנו הסברים מהימנים אשר כנראה לא הוצגו בפני המל"ל, קבע בית הדין כדלהלן:
עולה כי בפועל שימשה המבוטחת יד ימינו של האב שהיה מנכ"ל החברה; היא ביצעה עבודות מגוונות, לרבות עבודה על מכונות הייצור; לא שולם לה החזר נסיעות כי הגיעה לעבודה עם אביה; תלושי השכר שלה תאמו את היקף העבודה; היא ידעה לפרט שמות של עובדים בחברה; בתחילת העבודה נהגה להחתים כרטיס נוכחות אך הפסיקה לאחר מכן; במהלך חופשת הלידה היא לא הוחלפה בעובד אחר כיוון שעבודתה חולקה בין אביה לבין האח שעובד במפעל.
לסיכום, נקיטת פעולות פשוטות במהלך העבודה הייתה עשויה למנוע את שלילת הגמלה, לדוגמה קביעת הסכם עבודה על פי חוק הגנת השכר, קביעת שעות עבודה ורישום השעות באופן מסודר. לא פחות חשובה הצגת העובדות בצורה נאותה למל"ל כדי למנוע החלטה שגויה.

הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס - פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט)