פירוק מרצון של חברה - עסקה מלאכותית

תקציר ע"א 6539/12
מנשה בכור ואח' פקיד שומה כפר סבא


בית המשפט העליון פסק כי בדין הגיע בית בית המשפט המחוזי למסקנה כי בנסיבות הערעור, פירוקה מרצון של חברה הוא בבחינת עסקה מלאכותית.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
במסגרת פסק דינו דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב את טענת המערערים שלפיה מפעת החזקות (1993) בע"מ הוקמה כחברת החזקות לגיטימית, וכי פירוקה מרצון של החברה היה מטעמים עסקיים לגיטימיים והוא הגיע רק משכשלו ניסיונות למציאת אפיקי השקעה נוספים. בית המשפט קמא קבע כי עסקה מלאכותית יכולה להיות גם רצף של פעולות מסוימות ולא רק פעולה בודדת-ספציפית.
נפסק כי אף אם פירוקה של חברה (שההחלטה עליו התקבלה ביום 28.12.2000) אינו בפני עצמו עסקה מלאכותית, הרי במקרה שבו החלטת הפירוק התקבלה סמוך לאחר חלוקת דיווידנד בסך 15,000,000 ש"ח מחברת מפעת עבודות ציבוריות בע"מ (להלן: "מפעת") לחברה ביום 26.9.2000, ולאחר שאחזקות החברה במפעת דוללו ביום 3.12.2000 לשיעור אפסי, וכאשר בסופו של דבר חולקו כספי החברה בסך 15,722,988 ש"ח בין המערערים - מדובר בעסקה מלאכותית מובהקת. כן ציין בית המשפט קמא כי מסקנה זו מתחדדת נוכח העובדה שהחברה, שנטען כי היא חברת החזקות, לא החזיקה בחברות נוספות. מכאן הערעור.
דיון
יש לדחות את הערעור. נקבע כי הפעולות השונות שבוצעו במקרה דנן בזו אחר זו - העברת השליטה במפעת לחברה; חלוקת הדיווידנד לחברה; דילול אחזקותיה של החברה לכדי 1% סמוך לאחר חלוקת הדיווידנד ופירוקה של החברה וחלוקת הכספים שנותרו בקופתה - שמקור רובם המוחלט בחלוקת הדיווידנד האמורה לבעלי מניותיה - נעשו במטרה לזכות את המערערים בחבות מופחתת במס. מדובר בעסקה מלאכותית שבמסגרתה נעשה שימוש בפעולות משפטיות שונות לצורך תכנון מס בלתי לגיטימי, שנועד להפחית את החיוב במס באופן הסותר את האינטרס הציבורי בגביית מס אמת. למסקנה זו תורמת העובדה שלחברה לא הייתה כל פעילות עסקית לפני פירוקה, ואין בניסיונות העסקיים שנעשו לאחר החלטת הפירוק - אף אם היו של החברה ולא של מערער 2 כאדם פרטי - כדי לשנות דבר. אשר על כן, צדק בית המשפט המחוזי בקובעו כי יש למסות את המערערים בהתאם לשומה המתוקנת שהוצאה להם.
תוצאה
הערעור נדחה. המערערים חויבו בהוצאות בסך 50,000 ש"ח.

בבית המשפט העליון
לפני כב' השופטים י' דנציגר, ע' פוגלמן ונ' סולברג
ניתן ב-11.2.2014