שלמה מרקל עם 5 צעדי חירום להחלשה מאסיבית של הדולר - לגזור ולשמור

ד"ר שלמה מרקל, הוא סגן-נשיא ברודקום העולמית, חברה הנסחרת בבורסת הנאסד"ק (סימול: BRCM ) לפי שווי של כמעט 18 מיליארד דולר. ברודקום נחשבת לאחת המובילות בתחום תקשורת רחבת הפס, תכנון שבבים ומוליכים למחצה - וזאת ללא מפעלי ייצור (fabless). לחברה יש מכירות של 8 מיליארד דולר בשנה, 10,000 עובדים ברחבי העולם, מתוכם 800 כאן, בישראל.

החברה רכשה 11 חברות ישראליות ביניהן: דיון, פרוביג'ן וברודלייט. מרקל עצמו, הוא חבר ההנהלה הממוקמת בקליפורניה ואחראי על ה'רואד-נט' והאסטרטגיה של החברה. בשיחה עם Bizportal, ד"ר מרקל נשמע מודאג מאוד מחולשת הדולר מול השקל וטוען כי מדובר באיום של ממש על 'קטר' ההיי-טק ישראלי. "מטריד אותי שהצמיחה בישראל עמדה על בין 3%-4% עד לפני שנה ועכשיו היא נמצאת בירידה ברורה לעומת העלייה של הצמיחה בארה"ב. במקביל, מעריך שעל כל 10% התחזקות של השקל, הצמיחה כאן יורדת ב-1%. הפגיעה בצמיחה יוצרת מעגל מסוכן וזו בעיה שפוגעת בהייטק ספציפית."

"לעניות דעתי" אומר מרקל "זו לא בושה שתהיה כאן סוג של התערבות ממשלתית. ראינו את זה ביפן, שם הממשלה הורידה את שער הין בכ-35%, בברזיל שהורידה את המטבע שלה ב-30% וגם בשוויץ. הצעדים המוניטריים של בנק ישראל כבר לא מביאים שום שינוי."

5 דרכים להתערבות ממשלתית להחלשת שער השקל

"יש מספר דרכים לעשות את ההתערבות הזו" אומר מרקל, "דבר ראשון, הטלת מס על תנועות הון ספקולטיביות, זהו צעד קל לביצוע, הדבר השני, שהולך עם זה יד ביד, הוא ביטול הפטור ממס על השקעות זרים המכשירים שקליים ארוכי טווח - לקצרי הטווח כבר ביטלו. מי שרוצה להשקיע כאן שישקיע בדברים אמיתיים - לא במכשירים."

"הדבר השלישי, ואני חושב שזה רעיון מצוין, זה לגבות מס במט"ח. כשאני קונה חברות ישראליות אני צריך לשלם מס. את המס משלמים ע"י מכירת דולרים והפיכתם לשקלים. זה מצוין שמשלמים את המס - אבל למה בשקלים? אפשר לשלם אותו בדולרים בלי לבצע את ההמרה הזו - זה יוריד את הלחץ מבנק ישראל שמבצע עוד ועוד קניות דולרים. גם כשחברה כמו שלנו משלמת לעובדים ע"י מתן אופציות בדולרים - למה צריך להמיר אותם ולשלם בשקלים?"

"את הדבר הרביעי הממשלה התחילה לבצע וזה לעשות SWAP של חוב מט"חי לחוב שקלי. זה יגדיל את הביקוש למט"ח ויקטין את הביקוש השקלי. הנקודה האחרונה, ממשלת ישראל פועלת בכל העולם ויכולה לנהל את ההוצאות שלה במט"חים שיש לה ואז לא צריך לבצע המרות."

"העובד הישראלי נהיה יקר מדי - החברות הגדולות יחתכו אותו"

"למה אני מוטרד כל כך? תעשיית ההייטק היא למעלה 60% מהייצוא התעשייתי ומעל 70% ממנו הוא בדולרים. כלומר, אנחנו צריכים להיות אטרקטיביים. נכון שעובדי ההייטק הישראלים הם לא תחרותיים מול הודו וסין מבחינת עלויות השכר, אבל היינו תחרותיים יחסית לאירופה וארה"ב ובוודאי שיחסית לקליפורניה. כשהשקל מגיע אל מתחת אזור 3.5 לדולר, אנחנו כבר מתקרבים לקליפורניה והעובד הישראלי נהיה יקר מדי."

"פתאום אנחנו יותר יקרים מאזורים כמו ונקובר, סיאטל, אטלנטה ואזורים נוספים בארה"ב ויותר יקרים מאירופה. מה היתרון של העובד הישראלי? הביורוקרטיה? לא. הפיריון? לא. התנאים הפיננסיים? לא. תנאי המיסוי? לא. מה היתרון היחיד? היצירתיות - זה טוב, אבל גם לחשיבות של זה יש גבול. מה יעשו חברות ההייטק הגדולות? 'קליק' עם המספריים ויחתכו אותם. כבר ראינו את זה מתחיל לקרות בחברות כמו צורן, ECI, פריסקייל וגם סיגמא שנמצאת בבעיות."

"שאנשים לא ישכחו שעם כל הכבוד לתרומה של הגז מדובר בתרומה של 2 מיליארד דולר בשנה לקופה של המדינה. ההייטק תורם 25 מיליארד דולר. אנחנו לא כזו 'סטארט אפ ניישן' כמו שאנחנו חושבים. אנחנו בקושי 0.5% מהשוק העולמי של ההייטק. הפכנו לאומת אפליקציות. אין כאן מספיק סטארט-אפים שהופכים למרכזי פיתוח אחרי שהם נרכשים ע"י החברות הגדולות - זה מה שמייצר תעשייה. זה מה שמייצר כאן מקומות עבודה ומגדיל את הצמיחה. אפליקציות? זה נותן כמה מיליונים ליזמים ובזה העניין נגמר. זה לא מפתח תעשייה."

ד"ר מרקל מסכם ואומר "תוסיף את הנקודה הזו לבעיה נוספת ולא פשוטה שהיא הירידה באחוז הסטודנטים שהולכים ללימודי מדעים והנדסה, מבערך 34% ל-26%, תשים מעל שניהם את סיפור הדולר ותבין שאנחנו בבעייה מאוד קשה. אני לא היחיד שחושב כך, גם הקולגות שלי בתעשיה חושבים כך. פנינו כצוות למשרד הכלכלה ולמשרד האוצר. בינתיים מדברים על זה. כדי ליסוע קטר ההייטק צריך מסילה ודלק וכשיש את בעיית הדולר, בעיית חינוך ותיעדוף לאפליקציות - אין מסילה ואין דלק. בעבר ראיתי פה X סטארט אפים בשבוע - היום אני רואה הרבה פחות.