מעסיק שטען כי העובד גנב ולא הוכיח זאת, ישלם לעובד פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת ואף ישלם לעובד פיצוי בסך 10,000 ש"ח על הוצאת דיבה

העובדות ---------- שי משאלי (להלן: "העובד") היה פקיד קבלה במלון דן פנורמה תל אביב (להלן: "המעסיק") מיום 01.06.2005 ועד ליום 13.9.10, עת פוטר מעבודתו. המעסיק טען כי לאחר שיחת שימוע שערכה לעובד, הוחלט לפטרו בשל אי שביעות רצון מתפקודו המקצועי ובשל חשדות שהועלו נגדו אודות גניבה. המעסיק טען כי העובד הודה בהאשמות הגניבה שיוחסו לו ולכן שלל ממנו את זכותו להודעה מוקדמת ופיצוי פיטורים. העובד טען כי פוטר ללא הודעה מוקדמת וללא פיצוי פיטורים והכחיש את הטענות שהועלו כנגדו אודות הגניבה. לטענת העובד, המעסיק הוציא את דיבתו בכך שהפיץ את סיבת פיטוריו בפני מקומות עבודה פוטנציאליים שהתקשרו, אליהם ניסה להתקבל ועל כך מבקש פיצוי כספי. פסק הדין ---------- בית הדין לעבודה קבע כי כשמדובר בגניבה ממעביד יש צורך במידת הוכחה מוגברת מעבר לזו הדרושה במשפט אזרחי רגיל (מעבר למאזן ההסתברות) (עע(ארצי)1079/04 מרכולית כוכב בע"מ עיזבון המנוח לב רובינשטיין ז"ל). לטענות מסוג גניבה יש צורך בראיות מוצקות ולא נסיבתיות. גם אם העובד "הודה" בעבירות המיוחסות לו יש צורך בהוכחה נוספת על מנת שתקום למעסיק הזכות לשלול פיצוי פיטורים והודעה מוקדמת. בית הדין קבע כי העדים מטעם המעסיק לא שכנעו ולא סיפקו ראיות או הסברים מספקים כנגד העובד בדבר העבירה בגינה נשללו ממנו זכויותיו. בית הדין לעבודה קבע כי ה"הודאה" של העובד לוקה בפגמים רבים בשל טענות כגון: "הקלטת בה הוקלטה ההודאה של העובד נעלמה"... או "לשם מה היה צורך בעריכת פרוטוקול לאחר הודאה של העובד בעבירה". בית הדין התרשם בנוסף מעדותו של המנהל כי יש באישיותו להפחיד את העובד בעת חקירתו בנושא הגניבה. לכן, גם אם העובד הודה במעשים אלו היה על המעסיק להביא בפני בית המשפט ראיה נוספת ומוצקה. עם זאת קבע בית הדין כי המעסיק ערך לו הליך של שימוע כדין. לאור האמור לעיל נקבע כי על המעסיק לשלם לעובד פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת. בנוסף, בית הדין קבע כי על המעסיק לשלם פיצוי בסך של 10,000 ש"ח על פי סעיף 14 ו- 15 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"). זאת לאור העובדה כי לאחר פיטוריו של העובד, כאשר התקשר נציג של אחד מבתי המלון על מנת לברר ולקבל המלצה אודות העובד נמסר לו כי העובד פוטר בשל "התנהלות כספית לא תקינה". סעיף 14 לחוק איסור לשון הרע מעניק הגנה למפרסם אם היה אמת בפרסום. אי הוכחת מעשי הגניבה ואמירה זו של המעסיק היא זו שהביאה את בית הדין לעבודה להחלטה כי המעסיק הוציא את דיבתו של העובד ובכך פגע בפרנסתו.

(*) הכותב/ת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"