סיווג תשלומים ששולמו לעובד בפרישתו מהחברה שבה עבד כהכנסת עבודה

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

ע"א 1707/12 ישראל עפר נ' פקיד שומה אשקלון

תקציר ע"א 1707/12
ישראל עפר נ' פקיד שומה אשקלון

בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, שפסק כי סכומים שקיבל המערער עם פרישתו מהחברה שבה עבד הם הכנסת עבודה, ואינם נחשבים הכנסה הונית בגין ויתור על זכות התחרות בחברה ושמירת סודיות כפי שטען המערער. בית המשפט קבע כי הסכום ששולם במסגרת הסכם הגישור בין הצדדים (בהיקף של כ-1.2 מיליון ש"ח) הוא פשרה בין דרישות המערער המקוריות בגין תקופת עבודתו בחברה (בהיקף של כחמישה מיליון ש"ח) לבין הכחשתה של החברה לעניין חבויות נטענות אלה, דרישות שרובן מתמקדות בתחום יחסי העבודה בגין תקופת עבודתו של המערער בחברה.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
במסגרת פסק דינו דחה בית המשפט המחוזי בבאר שבע את טענת המערער שלפיה תקבול שקיבל הוא רווח הון שנבע בגין התחייבותו שלא להתחרות בחברה שבה עבד. נפסק כי ההתחייבות לסודיות ולאי תחרות אינה "הנכס" אשר בגינו משלמת החברה למערער את סכום ההסכם. חובת הסודיות היא חובתו של המערער לחברה בהיותו עובד בכיר בה לשמירה על סודותיה המסחריים. מדובר באשרור חובתו על פי דין ועל פי נוהג ולא במכירת זכות. התחייבויות אלה אינן עילת תשלום סכום הפשרה המוסכם בגין דרישות השכר שהעלה המערער ערב פרישתו - אלא תנאי שהתנתה עמו החברה בגין הסכמתה לשלם בפשרה את הסכום שהוסכם בגין דרישות שכר ותנאי העבודה שלו ערב פרישתו. מדובר בתשלום סכומים שהיו שנויים במחלוקת בין הצדדים, ואשר עילת תביעתם על ידי המערער מהחברה הייתה בהסכמות כאלה ואחרות שטען לעניין סכומים אשר החברה אמורה הייתה לשלם לו בגין עבודתו - עקב התחייבויות נטענות של החברה במסגרת עבודתו בה. מכאן הערעור.
דיון
יש לדחות את הערעור. אין מקום להתערב בקביעת בית המשפט קמא כי הסכם הגישור נועד למיצוי דרישותיו של המערער בכל הנוגע לתשלומים המגיעים לו בגין תקופת העסקתו בחברה. סעיף 1 להסכם הגישור קובע באופן ברור כי הסכם הגישור נועד "לסילוק מלא וסופי ומוחלט של כל תביעות מי מהצדדים בגין העסקתו והפסקת העסקתו של [המערער]". מקובלת קביעתו של בית המשפט המחוזי כי סעיף זה קובע את תכליתו של הסכם הגישור ומטרת התקבול שהועבר למערער. זאת בפרט נוכח דרישותיו של המערער מן החברה לקבלת כספים שלטענתו הגיעו לו מכוח העסקתו.
תוצאה
הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות בסך 25,000 ש"ח.

בבית המשפט העליון
לפני כב' הנשיא א' גרוניס והשופטים י' עמית וא' שהם
ניתן ב-23.4.2014



תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות