שומה לפי מיטב השפיטה ומשקל טענות בערעור שלא הועלו בשלב ההשגה

תקציר ע"מ 42363/12
איבראהים סיאם נ' פקיד שומה ירושלים

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה ערעור שעניינו שומה לפי מיטב השפיטה לסוחר בבית עסק לממכר ירקות ופירות בשוק. נקבע כי הטענות שהעלה המערער בנוגע לחישוב השומה הועלו לראשונה בערעור, ואין מקום לאפשר למערער לערוך "מקצה שיפורים" לטענות שלא בא זכרן כלל במסגרת ההשגה מבלי שניתן כל הסבר לכך. נוסף על כך, המערער לא עמד בנטל להוכיח כי נפל פגם בשומת המשיב.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי טענות הצדדים
--------------------------------------------------------------
המערער הוא בעלים של עסק לממכר פירות וירקות בשוק "מחנה יהודה" בירושלים (להלן: "העסק"). בביקורת שערך המשיב בספרי המערער התברר כי בשנים 2009-2005 הוא הגיש דוחות כוזבים ולא דיווח על מלוא הכנסותיו מהעסק. בדיקות תיעוד חוץ של המערער ובדיקות צולבות מול ספקיו העלו כי הוא העלים הכנסות בסכומים ניכרים, וספריו לשנים אלו נפסלו. במקביל, הוגש כנגד המערער כתב אישום בעבירות לפי פקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), ביניהם עבירות של השמטת הכנסות, תרשומת כוזבת בדוח, מרמה, ערמה ותחבולה (להלן: "ההליך הפלילי").
המשיב ערך לעסק שומה לפי כרטסות הספקים שבידי המערער לאור התדריך הכלכלי לענף הפירות והירקות לשנת 2008 (להלן: "התדריך הכלכלי") וניכוי הוצאות. לפי התדריך הכלכלי, אחוז הרווח הגולמי בחנויות עממיות (בשוק) עומד על 30% לאחר פחת. המשיב העמיד את הרווח הגולמי (לאחר שתיקן את חישובו) בשיעור של 23.3%. בערעורו טען המערער כי המשיב הסתמך על הנחות והשערות שאינן נכונות. למעשה, הוא ערך חישוב "אוטומטי" וסכמתי שאינו מביא בחשבון את עסקו הספציפי על מכלול נסיבותיו המיוחדות והמורכבות.
דיון
------
תחילה יש לדחות את טענות המערער בדבר נסיבותיו המיוחדות של העסק שיש בהן כדי להשפיע על אחוז הרווח שלו, וביניהן הטענה בדבר קיומן של שתי חנויות סמוכות; הטענה כי קניותיו כוללות גם קניות עבור אחרים; הטענה בדבר ירידת הכנסות בתקופה נשוא הערעור בשל עבודות הרכבת הקלה; הטענה בדבר נתח רווחים נמוך בשל העובדה שהרוכשים בשוק אינם רוכשים בעסקו בשל היותו ערבי; הטענה בדבר פחת גדול ומואץ יותר מעסקים אחרים שכמותו ועוד טענות וכדומה.
ראשית, דבר מטענות אלו לא נזכר במסגרת השגתו - שהסתכמה בשלוש שורות שבהן נכתב כי "השומה התבססה על חומר חלקי, לא נלקחו בה בחשבון כל הוצאותיו והיא נגזרה באחוז רווח גלמי ענק ובלתי הוגן". הא ותו לא. ככלל, על נישום לכלול בהשגתו את כל טענותיו מבלי להותיר סרח עודף ולהביאו רק בשלב הערעור לפני בית המשפט, ואין מקום לאפשר למערער לערוך "מקצה שיפורים" לטענות שלא בא זכרן כלל במסגרת ההשגה מבלי שניתן כל הסבר לכך. הזכרת עניינים אלו במסגרת החקירה הפלילית ברשויות אין בה כדי לפטור את המערער מלהעלות טענות אלו במסגרת ההשגה.
שנית, טענות אלו נטענו בעלמא ולא זכו ול? לראשית ראיה. כאמור, אין מחלוקת כי ספרי המערער נפסלו, ובנסיבות אלו עליו לעמוד בנטל הרובץ על כתפיו להוכיח שנפל פגם בשומת המשיב. כדי לעמוד בנטל זה על המערער להביא ראיות אובייקטיביות המבססות את טענתו כי שומת המשיב היא שרירותית או מופרכת מעיקרה, ואין די בהצבעה על ראיות מסוימות המוכיחות שהיה מקום לקבוע שומה אחרת.
אכן, המצהירים מטעם המשיב הודו כי אין תדריך כלכלי המתאים בדיוק לעסק של המערער, אולם נקבע כי אין כל פגם בכך שהשומה תהיה מבוססת על מומחיותו וניסיונו של פקיד השומה. פקיד השומה גם אינו חייב להוכיח בראיות מדויקות את שיעור השומה, ובאפשרותו להתבסס על אומדנים, השערות והערכות בהסתמך על ניסיונו המקצועי, כפי שנעשה במקרה זה.
ייתכן שחנויות לממכר פירות וירקות בשווקים דוגמת העסק של המערער אינן זהות בתכונותיהן במדויק לחנויות לממכר פירות וירקות ברחובות ראשיים, או לחנויות שכונתיות עממיות, וכפועל יוצא מכך אחוזי הרווח בין שני סוגי עסקים אלו אינם זהים. ייתכן גם כי בנסיבות אלו וכחלק מהשאיפה לשומת אמת, ראוי היה כי המשיב יערוך בדיקות פרטניות בעסקו של המערער כמו גם בעסקים הדומים לו. ואולם, אין בהיעדרה של בדיקה שכזו כדי להצדיק התערבות בשומת המשיב, כל עוד אין כל בסיס לכך כי מדובר בשומה מופרכת מיסודה, ובוודאי לא מקום שבו כאמור קיימים נתונים שיש בהם לבסס שומה זו. הדבר נכון מקום שבו בדיקת הכנסותיו של המערער בצורה יסודית ומדויקת אינה אפשרית בשל אי ניהול פנקסים על ידו.
תוצאה
---------
הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות בסך 25,000 ש"ח.

בבית המשפט המחוזי בירושלים
לפני כב' השופט ד' מינץ
ניתן ב-5.5.2014