רווחי חברה משפחתית שנמשכו בידי אישה נשואה נקבעו בידיה כמשלח יד כ"עובדת עצמאית"

ביום 26 בפברואר 2014 דחה בית הדין הארצי לעבודה (עב"ל 53464-09-12) את ערעורה של גב' מירה לובינסקי (להלן: "המבוטחת"), וקבע כי משיכת רווחי החברה המשפחתית שבבעלותה היא הכנסה ממשלח ידה כעובדת עצמאית.
רקע
-----
●הכנסתה של "עקרת בית" נשואה שאינה שכירה ואינה "עובדת עצמאית", לפי ההגדרות בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק"), פטורה מתשלום דמי ביטוח.
●עד שנת 2007 הכנסת נישום בחברה משפחתית חויבה בדמי ביטוח רק אם חולקה בפועל, בהתאם להלכת וויס.
●ככלל, עמדת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") היא כי חברה שיש לה פעילות עסקית, מי שמסייע בהפקת הכנסותיה בפועל חייב להיות עובד החברה או עובד עצמאי (כפוף למבחני העמידה בהגדרה זו).
תמצית עובדתית
---------------------
●המבוטחת עסקה עד שנת 1997 במתן שירותי גביית דמי שכירות מנכסים של אחרים תמורת עמלה.
●על פי הצהרתה אז, עסקה בכך שמונה שעות בממוצע בשבוע ועל פי החוק כנוסחו אז היא סווגה כ"עצמאית שאינה עונה להגדרת עובד עצמאי". בהיותה עקרת בית נשואה היא הייתה פטורה מדמי ביטוח.
●בעקבות שינוי החוק בשנת 1998 לעניין הגדרת עובד עצמאי, הפכה המבוטחת לעובדת עצמאית ושילמה דמי ביטוח.
●בסוף שנת 1998 הקימה המבוטחת חברה משפחתית והייתה בעלת המניות היחידה בה.
●הכנסות החברה המשפחתית דווחו בדוח השנתי של המבוטחת ובן זוגה למס הכנסה כהכנסות מעסק או משלח יד.
●המבוטחת הייתה האורגן הפעיל בחברה ולא קיבלה ממנה שכר, והוכח כי בפועל משכה את רווחי החברה אליה. המבוטחת הצהירה לאורך השנים כי רווחי החברה לא חולקו לה כדיווידנד.
●לאחר התנהלות שומתית וערכאות, סיווג אותה המל"ל כ"עובדת עצמאית" בהתאם למופיע בשומות מס הכנסה.
●על כך הוגשה תביעה לבית הדין האזורי והתביעה נדחתה.
דיון והחלטה בבית הדין הארצי
-------------------------------------
בית הדין הארצי השתכנע שהסיווג הנכון של המבוטחת הוא עובדת עצמאית. את המונח "משלח יד" פירש בית הדין ככוללת את "עיסוקו לצורכי מחייתו, במסגרת מקצועו או עסקו", והמבוטחת עסקה במסגרת פעילותה בחברה במשלח יד שאינו עיסוק צדדי.
מאחר שרווחי החברה נמשכו בפועל ומאחר שהוצהר במפורש שלא נמשך דיווידנד, מסיק בית הדין כי מדובר בתמורה שהמבוטחת קיבלה מהחברה כנגד עבודתה עבור החברה.
יוער כי אילו חולקו רווחי החברה כדיווידנד למבוטחת, הרי בהיות ההכנסה הכנסה פסיבית היא פטורה מדמי ביטוח בידי עקרת בית נשואה שאין לה הכנסות אחרות.
בעניין ההתיישנות קובע בית הדין כי זו לא חלה, באשר המל"ל לא יכול היה לגלות נוכח הצהרות המבוטחת כי הלכה למעשה המבוטחת משכה את רווחי החברה, ומשכך לא חלה התיישנות.
כמו כן יצוין כי בית הדין קבע שסכומים שמשכה המבוטחת מהחברה ושימשו לתשלום מס הכנסה בגין רווחי החברה המשפחתית שיוחסו לה אינם בגדר הכנסתה ממשלח יד, וינוכו מסך המשיכות לצורך חישוב החבות בדמי ביטוח.
הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה את אלמקייס - פתרונות מיסוי בע"מ עם רו"ח אורנה צח (גלרט)