שומה לפי מיטב השפיטה לעסק של ממכר ירקות ופירות בשוק
ע"מ 3689/12 וליד אבו נאב נ' פקיד שומה ירושלים
תקציר: ע"מ 3689/12
וליד אבו נאב נ' פקיד שומה ירושלים
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה ערעור שעניינו שומה לפי מיטב השפיטה לסוחר בבית עסק לממכר ירקות ופירות בשוק.
השאלה המשפטית הרקע העובדתי טענות הצדדים
-------------------------------------------------------
המערער הוא בעלים של עסק לממכר פירות וירקות בשוק "מחנה יהודה" בירושלים (להלן: "העסק"). ממצאי מחלקת חקירות במס הכנסה העלו כי המערער קונה ומוכר סחורה מבלי שהוא מדווח על כך באופן מלא. בחקירתו בפני פקיד שומה הודה המערער באי ניהול פנקסי חשבונות כדין ולא המציא ספרים. ממצאי מחלקת החקירות העלו גם כי קיימים סכומי קניות שלא נכללו בדוחות שהגיש המערער. מהדוחות שהוגשו עלה כי אחוז הקניות של עסקו של המערער מהווה כ-55% מהפדיון בממוצע והרווח הגולמי של העסק היה 44% בשנת המס 2007, 48% בשנת המס 2008 ו-10% בשנת המס 2009. במסגרת השומה ובהיעדר ספרים ערך המשיב שומה על יסוד הקניות שלא דווחו ועל סמך התדריך הכלכלי לענף הפירות והירקות (להלן: "התדריך הכלכלי"). בשומה קבע המשיב כי הקניות שלא דווחו על ידי המערער יהוו 65% מהפדיון והרווח הגולמי יעמוד על 35% מהפדיון המחושב. המערער מלין על השומה שקבע לו המשיב.
דיון
-----
הלכה היא כי במקום שבו נפסלו ספרי הנישום, וקל וחומר במקרה זה שבו המערער כלל לא ניהל ספרים כדין, רשאי המשיב לקבוע שומה על פי מיטב שפיטתו, וככל שהנישום מבקש להצביע על פגמים בשומה זו, עליו חובת הראייה כי מיטב שפיטתו של פקיד השומה לקה בחסר. בית המשפט לא יתערב בשומה שנוצרה בין היתר על יסוד חוסר בנתונים מן הנישום, שפעל שלא כדין, גם במקום שבו אין בידי פקיד השומה כדי לבסס את שומתו על ראיות שאפשר להעמידן במבחן, כל עוד אין מדובר בשומה שרירותית.
המערער לא הביא ול? ראשית ראיה לאף אחת מטענותיו. לא לטענתו כי חלק מקניותיו היו עבור אחיו שניהל עסק אחר בסמוך - על אף שהמשיב הביא בחשבון חלוקה זו כפי שנערכה במסגרת החקירה הפלילית; לא לטענותיו בדבר פחת גבוה ומואץ; לא בדבר הוצאות נוספות שלא דווחו על ידו במסגרת הדוחות שהגיש; ולא בטענותיו בדבר התרשלות מייצגו. חלק מן הטענות שהעלה במסגרת הערעור כלל לא הועלו על ידו במסגרת הדיונים בפני המשיב ואף לא במסגרת ההשגה. כאמור, אין מחלוקת כי המערער לא ניהל ספרים, והוא הודה בחקירתו ברשויות באי ניהול פנקסי חשבונות כפי שהוא נדרש לעשות לפי הדין. בנסיבות אלו עליו לעמוד בנטל הרובץ על כתפיו להוכיח שנפל פגם בשומת המשיב. כדי לעמוד בנטל זה אין המערער יוצא ידי חובה בהעלאת טענה שהיה מקום לקבוע שומה אחרת ועליו להביא ראיות אובייקטיביות המבססות את טענתו ששומת המשיב היא שרירותית או מופרכת מעיקרה. גם טענת המערער לאחוז רווח גולמי נמוך לא זכתה לתימוכין כלשהם, ויש צדק בטענת המשיב כי אין מקום לטעון בדבר אחוז רווח נמוך כל כך - אף מזה הקבוע לקטגוריה של חנויות מכולת ומינימרקטים, שבהם אחוז הרווח הנמוך ביותר - ללא ראיה, תחשיב או חוות דעת מקצועית. לאור האמור הערעור נדחה.
תוצאה
---------
הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות בסך 25,000 ש"ח.
בבית המשפט: המחוזי ירושלים
לפני: כב' השופט ד' מינץ
ניתן ביום: 8.5.2014
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה