יוג'ין קנדל: "ישראל מפגרת 15 שנה אחרי אירופה בנושא איכות הסביבה"

במהלך ועידת הסביבה של המחר של ואוליה והעיתון הארץ שהתקיימה הבוקר בתאטרון הלאומי הבימה בתל-אביב, אמר פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה: "תחום הסביבה מאופיין על ידי הרבה השפעות חיצוניות ולכן חייבים רגולציה. מצד שני, אם הרגולציה לא וודאית ומעיקה על יוקר המחיה ועל עשיית עסקים אנחנו פוגעים בעצמנו כי אנחנו משלמים הרבה יותר על הרגולציה".

המודעות לשמירה על איכות הסביבה נמצאת במגמת עלייה בשנים האחרונות. ככל שמשק בית עשיר יותר הוא מייצר יותר זבל, אך מנגד המודעות למחזור פסולת רב יותר בחתכים סוציו-אקונומים גבוהים.

פרופ' יוג'ין קנדל: "בנושא של איכות סיבה אנחנו מפגרים בערך ב15 שנה אחרי אירופה".

ז אן פרנסואה נוגרט, מראשי ואוליה העולמית:

"אנו רואים שיש עוד הזדמנויות רבות בישראל וביניהם טיהור קרקעות מזוהמות. טיהור הקרקעות המזוהמות יוביל לשיפור הסביבה הבריאות והכלכלה. תמשיכו לחתוך למטרה בנושא זה גם באמצעות חקיקה ובתקנים חדשים. אני מאוד שמח לראות שבישראל מתבצעים פרוייקטים מאוד חשובים לקידום תחום איכות הסביבה. על אף העבודה הרבה שכבר נעשית, אנו רואים שיש עוד הזדמנויות רבות לפעילות מדינת ישראל ביניהם תחום טיהור קרקעות מזוהמות. תמשיכו לחתוך למטרה בנושא זה גם באמצעות חקיקה ובתקנים חדשים".

בתום דבריו התקיים פאנל בנושא "משאבי הטבע של ישראל בדרך לשותפות חדשה". בהשתתפות פרופ' איתן ששינסקי, המסלול האקדמי המכללה למנהל; משה אשר, מנהל רשות המסים; אמיר לוי, הממונה על התקציבים במשרד האוצר; ועו"ד דן הכהן, שותף בכיר במשרד עורכי הדין אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות'.

• אלקטרה: זכייה במכרז בתחום הגרינטק תמורת 1.75 מיליארד שקל לתקופה של 24 שנים
• הלמ"ס: ישראל מתחת לממוצע ה-OECD בפליטת גזי חממה; מפגרת במחזור

פרופ' איתן ששינסקי, המסלול האקדמי המכללה למנהל:

"יציבות של מערכת פיסקאלית היא יעד חשוב ליציבות בהשקעות אבל זה רק יעד אחד ויש עוד יעדים חשובים ואחד היעדים כשמדבירם על הפרטה של משאבי טבע היא קבלת החלק הנאות של המדינה ליזמים. הדבר החשוב יותר הוא לתכנן מערכת פיסקאלית שלא יהיה צורך כל פעם כשמשתנים התנאים לשנות את הכללים שתהיה גמישות מותנית למערכת הפיסקאלית כ שלא יהיה צריך לשנות את הכללים".

משה אשר, מנהל רשות המסים:

"בעולם הפיסקאלי לא רצוי שיהיה שינויים תכופים אבל לעיתים יש נקודות שמדינה אומרת צריך לעשות שינוי. כנגד היעד של יציבות יש גם יעד של הוגנות כמה המדינה זכאית לקבל מסים או תחליפי מסים כנגד אוצרות הטבע שהיא נתנה להם זיכיון. כמדינה לא סביר שיהיו רווחים כל כך עודפים שיגיעו למעט אנשים כאשר מדובר על משאבים של המדינה מדובר בחצי מילארד שקל כל שנה והם יחזרו לאזרחים אנחנו חושבים שזה הוגן. ככל שרווחי היתר גדולים יותר סכום המס גדול יותר זה מודל מאוזן. בשנים של מחירים נמוכים לא יהיה רווחי יתר ובשנים בהן הרווחיות גדולה ייכנס לפעולה מנגנון המס של משאבי טבע וייגבה המס העודף".

אמיר לוי, ראש אגף תקציבים במשרד האוצר:

"חייבים לשמר סביבה עסקית אוהדת. לא צריכים לייצר פה אווירה שתמנע צמיחה. האיזון הוא לא טריוויאלי אבל מנסים לשמר אותו. משאבי הטבע האלו הם של כולם הם של הציבור ולכן מגיע לציבור ליהנות ממנו. קרקעות זה משאב ששייך לציבור. קק"ל מחזיקה ברבע מקרקעות המדינה במרכז בלבד. כל שנה קק"ל מקבלת למעלה ממיליארד שקל ואף אחד לא יודע מה עושים עם הסכום הזה ולאן הוא מוקצה? זה סכום אדיר". דן הכהן, שותף בכיר במשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות':

• השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
• איך ישראל תושפע מהמכסים של טראמפ? לא בטוח שזה יהיה רע
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

"השקיעו המון כסף מכספי המדינה בחיפושי נפט וזה לא הצליח ואמרו ליזמים הפרטיים תשקיעו אתם וזה לא מן משמיים, זה חברות עם ניסיון ועכשיו אומרים 'הזרים משתלטים' אבל בזכות הזרים האלו יש לנו תגליות וצריך לברך על זה. אנחנו צריכים לחשוב לא איך לחלק את העוגה הזאת אלא איך יהיו עוגות נוספות. איך ליצור מצב שישי תגליות נוספות? זאת השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו".