ד"ר ספורטא: "מע"מ 0% זה כמו סוכריה שנותנים לנו ואז אומרים - סתמו ת'פה"

פרוייקט '3 שנים למחאה החברתית' נמשך, בניסיון להבין כיצד רואים כיצד הגורמים השונים את השפעתה. שאלנו לדעתם של שלל גורמים, החל מכלכלנים, דרך פוליטקאים ועד יוזמי המחאה והציבור הרחב. השאלה המנחה היא "מה דעתך על המחאה החברתית?". התשובות האפשריות - 1. הצלחה. 2. הצלחה חלקית. 3. כישלון. 4. כישלון מוחלט.

ד"ר איציק ספורטא , מרצה בכיר בפקולטה לניהול שבאוניברסיטת תל אביב ופעיל חברתי סוציאל-דמוקרטי, היה גם הוא אחת הדמויות המזוהות עם המחאה החברתית. ספורטא נמנע מלתת למחאה "ציון" והודה - "זה מסובך, הרי זה תלוי איך מודדים את המחאה. אם מסתכלים על המספרים אפשר לראות שלא היו שינויים גדולים לטובה, אבל כשנעשים דברים טובים, בין אם הם מצליחים או לא, המשמעות שלהם טובה בכל מקרה - זה תהליך דינאמי."

ספורטא המשיך ואמר כי "בכל הנוגע לדרך שבה מסתכלים על דברים ומדברים עליהם - יש שינוי. אפשר ללמוד כמה דברים חשובים מהמחאה הזו. הדבר הראשון הוא שהציבור הראה שהוא יודע למחות, אבל גם מראה שהוא יודע לעשות את זה לזמן מוקצב בלבד. הוא לא יכול לנהל את המחאה הזו באופן מתמשך - וזה נותן אפשרות לשלטון לשחק. ראינו את ועדת טרכטנברג, ההבטחות שלה קויימו? בטח שלא במלואן, והבטחות אחרות שלא קויימו בכלל"

"המחאה צריכה להפוך להתארגנויות שממשיכות את המאבקים בכל מיני רבדים שיש להם נפח ציבורי - אנחנו לא שם. בגלל שאנשים ציפו ליותר מדי זה גרם לייאוש. ומה התוצאה של זה? עכשיו באים להפגנה 100 איש. הממשלה ממשיכה לדבר בקול אחד וזה הקול הכי שמרני שיש: תקציב, גירעון וכל אחד בממשלה מתייחס לקבוצה שלו."

אתה לא חושב שהמרוויח הגדול של המחאה הזו, יאיר לפיד, מנסה לשנות דברים בכיוון הנכון?

"לא. הוא לא מוכשר לזה, הוא גם לא מבין בזה. התפישות שלו הן הכי שמרניות שיש. תפישות שמרניות לעילא בנושאי כלכלה. הוא מעולם לא דיבר
על מחוסרי דיור או דיור ציבורי, הוא מדבר על המעמד הבינוני, הוא פועל בצורה מודעת עם הצוותים שלו לשמירה על בסיס הכוח שלו - אלו הפוליטיקאים הישראלים. הם לא מדינאים, הם פוליטיקאים קטנים. קטנטנים."

"זורקים לך כל הזמן רפורמות חסרות משמעות. לדוגמא אומרים לך שיועברו 230 מיליון שקל לביטחון תזונתי. הכסף הגיע? לא הגיע. לעומת זאת, מהצד השני, קיצצו קצבאות ילדים ב-2.7 מיליארד שקל. כל סקר מראה שהציבור מבין דברים, אבל הידע הזה לא מתרגם להשפעה פוליטית. מהאנשים שיושבים שם אני לא מצפה לכלום. אנחנו האזרחים לא מתרגמים את ההבנה והידע הזה לשינוי."

ספורטא ממשיך וממקד את הביקורת שלו בחוסר העשייה של הציבור "אנחנו כמו ילדים שנותנים להם סוכריה כדי לסתום להם ת'פה. הנה, מע"מ 0% - סתמו ת'פה. לא נעלה לכם מס הכנסה - סתמו ת'פה. נוריד לכם אגרת טלוויזיה, וואו! 'כולה' 360 שקל בשנה - עכשיו סתמו ת'פה. מאביסים אותנו בסוכריות ואנחנו לא עוברים משלב המחאה הקצובה לפעילות בשדה הפוליטי הלא מפלגתי שתשפיעה על השדה המיפלגתי. לכן, להגיד הצלחה או כישלון - אני לא יודע. אני כן יודע שיש פוטנציאל לשינוי, אבל רק עם אקטיביזם של אזרחים."

אם אני מסכם את מה שאמרת, בכל זאת, השיח הציבורי השתנה וזה גם משהו...

"תבין, אם השיח לא היה משתנה היינו יותר אהבלים ממה שאנחנו היום. השאלה היא האם הציבור מקבל את הסוכריות האלה ואומר זה מספיק לי או שהוא אומר, אני צריך לעשות מעשה. זה לא פשוט, אבל ייתכן שזה יקרה. כלום לא יגיע בלי עבודה והתארגנות. אם אתה מעמד בינוני זה אולי יעלה לך יותר ממה שזה עלה לך קודם, אבל השאלה על מה אתה מסתכל. על הפינה שלך בלבד או על הבעיות הענקיות שמסביבך. העתיד תלוי בנו האזרחים."