דחיית בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין

תקציר ו"ע 43263/13
זאב גפן ואחרים נ'
מנהל מיסוי מקרקעין תל אביב

ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב דחתה ערר שעניינו בקשה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"), שבגדרה ביקשו העוררים לפצל שבח ולפרוס אותו בין שני בני הזוג. נפסק כי לא נפלה טעות בשומה המצדיקה את שינויה בשלב כה מאוחר. העוררים הם שמילאו את פרטי הדיווח לרשויות מס השבח. אין להם להלין אלא על עצמם בכך שלא ביקשו בעת ההיא פריסה בין שני בני הזוג.
מכל מקום לא ניתן לטעון כי נפלה טעות בחישובים שערך המשיב במסגרת מס השבח, שכן הוא הסתמך בתום לב על הדיווח שדיווחו לו העוררים. מכאן שהחישוב אינו נופל למסגרת סעיף 85 לחוק. פרשנות רחבה יתר על המידה למושג "טעות", שכל כולה טעות בשיקול הדעת של העוררים ובאי כוחם, תאפשר למנהל לפתוח שומות נישום בכל מקרה ומקרה ותייתר את סעיף 85 לחוק.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
-------------------------------------------------------
העוררים, זוג נשוי, רכשו בשנת 1979 מבנה מסחרי בתל אביב. הנכס נרשם על שמות העוררים בחלקים שווים והושכר לדיירים. ב-20.11.2007 מכרו העוררים את הנכס. הדיווח לרשויות המס כלל את שמות שני המוכרים, אך לא נתבקשה פריסה של הרווח. בהתאם לנתונים שמסרו העוררים נערך חישוב המס על ידי המשיב, כאשר כל השבח מהעסקה יוחס לעורר 1 בלבד. ב-11.8.2008 הגיש בא כוחם דאז של העוררים השגה מפורטת שהתייחסה בין היתר לניכויי מס רכוש וניכוי הוצאות. דא עקא שהעוררים לא העלו בפני המשיב כל טיעון לעניין פיצול הרווח ולעניין פריסת השבח שהתקבל ממכירת הנכס נשוא ההליך דנן. בחלוף ארבע שנים פנה העורר 1 אל פקיד שומה 4 תל אביב וביקש לפצל את שומת מס השבח שנערכה ב-2007, כך שמחצית מהשבח שהושג ממכירת הנכס המשותף תיוחס לעוררת 2. פקיד השומה הפנה את העוררים אל המשיב וזה סירב לפרוס את השבח בחלוף זמן כה רב מכריתת העסקה.
דיון
-----
העוררים מבקשים להתגבר על השיהוי הרב בבקשתם לפריסת השבח בין שני בני הזוג, בהסתמכם על סעיף 85(א)(3) לחוק כפי שהיה בתוקף במועדים הנוגעים לפרשה זו.
בשלב זה נשאלת השאלה האם אכן נתגלתה טעות המצדיקה בנסיבות שבפנינו את שינוי החיוב במס. התשובה לשאלה זו תכריע את גורל הערר. החוק קובע שיעורי מס שונים, כאשר סעיף 48א(ה) לחוק נותן אופציה למוכר לבקש שינוי וחישוב מיוחד. אופציה זו עומדת רק למי שביקש חישוב מיוחד, והדבר מובן שכן רק המוכר יודע אם חישוב מיוחד זה של המס אכן מיטיב עמו.
בענייננו מדובר בשומה שתוקנה לאחר משא ומתן ב-16.6.2009, והדרישה לחישוב המיוחד לא באה לעולם אלא במאי 2012. נפסק כי לא ניתן לראות בנסיבות הללו משום "טעות" במובנו של סעיף 85(א)(3) לחוק. העוררים הם שמילאו את פרטי הדיווח על גבי הטופס לרשויות מס השבח ואין להם להלין אלא עם עצמם בכך שלא ביקשו פריסה בין שני בני הזוג. מכל מקום לא נפלה טעות בחישובים שערך המשיב, שכן הוא הסתמך בתום לב על הדיווח שסיפקו לו העוררים. מכאן שהחישוב אינו נופל למסגרת סעיף 85 לחוק. פירוש רחב יתר על המידה למונח "טעות", כאשר לכל היותר מדובר בשגיאה בשיקול הדעת של העוררים ובאי כוחם, ייתן בידי המשיב את הסמכות לפתוח שומות בכל מקרה ומקרה וייתר כליל את המגבלות שבסעיף 85 לחוק. השיהוי מצד העוררים והחשש לכפל החזר מס מחייבים את דחיית הבקשה לפריסת השבח שהוגשה בשלב כה מאוחר.

תוצאה
--------
הערר נדחה. לא נעשה צו להוצאות.

בוועדת הערר לפי חוק מיסוי מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב
לפני כב' השופטת ר' שטרנברג אליעז והחברים ד' מרגליות וד' שמואלביץ'
ניתן ב-5.6.2014