זכאות לימי שמחה

החוק אינו מחייב את המעביד במתן ימי חופשה עקב "ימי שמחה", כגון: חתונה, ברית, בר מצווה וכיו"ב. עובד אשר מעוניין לצאת לחופשה בעקבות אירועים כאמור, יכול לעשות כן על חשבון ימי החופשה השנתית הצבורים לרשותו. עם זאת, אם המעביד והעובד כפופים להסכם קיבוצי, צו הרחבה, או חוזה אישי, יש לבחון אם אותו הסכם מחייב מתן ימי חופשה נוספים בגין נישואי העובד. כמו כן, יש לבחון האם המעביד נהג לאורך זמן באופן מסוים, לעניין זה, שאם כן, נוהג זה עשוי לחייב אותו במתן ימי חופשה נוספים, על פי הנוהג במקום. לפיכך, אם אין בנמצא הסכם קיבוצי, צו הרחבה, חוזה אישי או נוהג, המחייבים במתן ימי שמחה כגון נישואין, הרי שאין המעביד מחויב במתן ימי חופשה נוספים על אלו המגיעים על פי חוק, בגין חתונת עובד. יצוין, כי על פי סעיף 6(ב) לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן: "החוק") רשאי עובד לקחת יום אחד מתוך ימי החופשה השנתית לה הוא זכאי במועד שיבחר, ובלבד שהודיע על כך למעבידו 30 ימים מראש לפחות. אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי.

(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

חשבים ה.פ.ס. מידע עסקי בעמ