מוטי קידר: "חמאס חייב להציג הישג על ה-2,000 שנהרגו - אחרת יפשוט רגל"

מבצע "צוק איתן" נמשך כבר יותר מחודש ולמרות שהסוף נראה קרוב, הפעם אף פוליטיקאי או מפקד בצבא לא מעז להתרברב על כך. מרדכי (מוטי) קידר, מזרחן ומרצה במחלקה לערבית באוניברסיטת בר-אילן, מסביר ל-Bizportal על תנועת החמאס, מה קרה למזרח התיכון בעקבות התפרצות ה"אביב הערבי" ומה הסיכוי להגיע להסדר עם הפלסטינים.

מה דעתך על מבצע צוק איתן - האם הייתה לנו ברירה?

"החמאס תכנן מלחמה בכל מקרה לחודש יולי, בלי קשר לשלושת הנערים שנחטפו. בחודש אפריל פיקוד דרום הפיץ פקודת יום להיות מוכנים למלחמה בחודש יולי. ישראל הפתיעה את החמאס ביוזמה שלה במקום להיות מופתעים ולכן המלחמה הייתה כנראה מחוייבת המציאות".

האם החמאס חושב שניצח במלחמה?

"ניצחון או הפסד זה בעיני המתבונן. עולם המושגים של החמאס שונה - הם שרדו והוכיחו שהם יכולים וניצחו ושהציונים נכשלו. החמאס מנסים למשוך את המלחמה 34 יום לפחות - כדי להוכיח שהם חזקים, טובים ועמידים יותר מארגון החיזבאללה (במלחמת לבנון השניה). זאת מלחמה סונית-שיעית וברקע יש את המלחמה בסוריה שם החמאס בגד בשלטון".

חודש לאחר תחילת המלחמה, כיצד ניתן להסביר את הפסקת האש?

"הם הבינו שהם לא יכולים לקבל מישראל כלום בזמן שיש אש, אף אחד לא מוכן לדבר איתם כך. ההתפתחות היותר חשובה היא שאמיר קטאר (מוחמד בן ת'אני) טס ככל הנראה לריאד כדי לדבר עם מלך סעודיה (פהד בן עבד-אלעזיז) בשם חאלד משעל".

• מחאות בעזה: רוחות של שינוי או סערה חולפת?
• סוד ההצלחה של החמאס - המצוקה הכלכלית הקשה בעזה

מה הפוזיציה של קטאר מול החמאס?

"קטאר הציבה את עצמה כנגד סעודיה ומצרים, אך היא לא מסוגלת להשיג כלום. לכן אמיר קטאר הלך לקנוסה - הלך לאויב הגדול ביותר שלו כדי לבקש את נפשו של החמאס".

אם הידיעה הזאת נכונה - מה המשמעות שלה?

"זאת תחילת ההתדרדרות של הקואליציה של חמאס-קטאר-טורקיה".

למה בכלל מדינה עשירה כמו קטאר צריכה לתמוך בארגון טרור?

"מדובר בקו שהם נוקטים שנים רבות למען תנועת האחים המוסלמים והחמאס זה רק חלק מהעניין. הם זוכים ליחס מועדף בכסף, בפוליטיקה ובתקשורת (ערוץ אל-ג'זירה).

מאיפה צצו כל הארגונים האיסלאמים הקיצונים? זה המזרח התיכון החדש?

"עד שפרץ ה'אביב הערבי' הדיקטטורות הערביות, שלטונות דיכוי, הכניסו לתוך הבקבוק או לתוך הצינוק את כל אותם גורמים קיצונים שפרצו החוצה כשהמדינה חדלה לתפקד. כך בעיראק, תימן, סוריה, לוב, מצרים ועוד. כל עוד הדיקטטורה עבדה הם היו בכלא או מתחת לגליוטינה".

מה ההשלכות של זה?

"יש היום ארגוני טרור שיש להם טריטוריה וזה לא היה לפני שלוש שנים. פעם הם היו בלועים בתוך האוכלוסיה. זה התחיל למעשה בשנת 2007 כשהחמאס השתלט על עזה והם נקטו במודל של ארגון איסלמי אופוזיציוני שמשתלט על טריטוריה".

מה הפוזיציה של מצרים בתוך כל הסיפור הזה?

"היא מובילה קו חזק מאוד נגד האחים המוסלמים על כל גרסותיו. היא הציבה עצמה כראש החץ נגד האחים המוסלמים בכל מקום. במקרה של החמאס יש לנו הישראלים קרבה גדולה מאוד לאינטרס של מצרים. מאחורי מצרים עומדת סעודיה שמאפשרת לה לפעול באופן כה נחרץ. תנועת החמאס נמצאת בין הפטיש הישראלי לסדן המצרי".

• רשות ני"ע: חברות נדל"ן הציגו שווים מנופחים
• עוד לפני פסח: שיא בהוצאות של הישראלים במרץ - 47.6 מיליארד שקל
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ישראל נכשלה בעבר בנסיונה לחסל את חאלד משעל - מה דעתך על חיסול מנהיגי החמאס?

"לא בטוח שיקומו תחתם מנהיגים קיצונים יותר. כשמנהיגי החמאס עוסקים בשרידות זה מגביל את כושר הפעולה שלהם וגם המעמד הפוליטי שלהם נמוך יותר כי אף אחד לא רוצה להיות על ידם שמא יחטוף גם כן טיל. אם ישראל תכריז שהמנהיגים הפוליטים של החמאס מטרה - אז הם בבעיה".

האם כדאי לישראל לחסל את מנהיגי החמאס?

"לא. לאחר שיסתיים מבצע 'צוק איתן' - החמאס יתפרק או יתפלג בין המבוגרים (הדרג הפוליטי) לבין הצעירים (הדרג הצבאי). המלחמה עלולה להביא את החמאס לפשיטת רגל אידיאולוגית, כלכלית ופוליטית. אם החמאס לא יציג שום הישג ישאלו אותו למה הקריב כ-2,000 פלסטינים ואז יחפשו מי אשם. המבוגרים יאשימו את הצעירים הרדיקלים וזה עלול להכניס את התנועה לויכוח פנימי שיהיה מאבק בין דורי".

מה ישראל צריכה לעשות?

"יש חשיבות גדולה לתקשורת: ישראל צריכה להכריז בכל מקום שאין שום סגר על עזה - הפלסטינים יכולים להשתמש בנמל אשדוד ולהביא כל מה שהם רוצים. כל העולם יכול לשלוח סחורות לאשדוד או נתב"ג, זה יבדק ויועבר לרצועה. ישראל לא עושה עבודה נכונה בסיסמאות בתקשורת העולמית. אין שום הגיון לבנות נמל נוסף 12 ק"מ מאשדוד".

מה דעתך על התנהגות ערביי ישראל במהלך המלחמה?

"לערבים רבים בישראל יש קרובי משפחה של ממש בעזה. משפחת משהראווי למשל מיפו שפלג גדול שלה נמצא ברפיח, יש קשרי חיתון. אז מה אתה רוצה שכשיורים על רפיח לא ידאגו ביפו לבני משפחתם? זה טבעי ונכון ואסור לנו להתעלם מכך. זאת הזדהות הכי נכונה שיכולה להיות. המגזר הערבי התנהג באיפוק רב (לא בפייסבוק, אלא ברחוב). כמה אנשים כבר השתתפו בהפגנות?".

איך אתה מסביר את התמיכה הגדולה במלחמה מצד הציבור היהודי?

"זה קורה בכל המלחמות, לפחות בשלב הראשון. הממשלה לא אומרת מה יעדי המלחמה כדי שלא תהיינה הפגנות אם המלחמה תימשך לאחר השגת אותם יעדים".

האם יש סיכוי להידברות או הסכם עם הפלסטינים, אם יש כזה עם בכלל?

"האם יש עם פלסטיני? התשובה לכך היא בעיני המתבונן ואני אומר שכמו ש'יש' עם סורי או עיראקי, סודאני או לובי. זאת אומרת אין דבר כזה וגם אין עם פלסטיני. הדבק היחיד שמחזיק את הפלסטינים זה השנאה לישראל - אין שום דבר שמחבר את עזה עם יהודה ושומרון, לא מבחינה חברתית, תרבותית ולא שום דבר. זה עם אחר ושפה אחרת. בעזה מדברים ערבית של בדווים מהנגב ומסיני. ממש אין עם פלסטיני - זאת המצאה מודרנית קולוניאלית שהישראלים שונאי הערבים אימצו. הם נקראים פעילי שלום וזכויות אדם, אבל מה שדוחף אותם זה רצון לא לראות ערבים במדינה. השמאל רוצה מדינה שהיא 'ערב ריין'".

האם זה נכון שהצעת לאנוס נשים ממשפחות מחבלים כאמצעי הרתעה?

"התראיינתי בחודש שעבר ליוסי הדר ברשת ב' בתוכנית הכל דיבורים. הוא שאל אותי איך אפשר להרתיע מחבלים והסברתי לו שבמזרח התיכון הדבר היחיד שמרתיע אנשים זה איום על האחות והאמא באונס - זאת התרבות. אני לא יצרתי זאת ומעולם לא המלצתי על כך: זה לא מוסרי, לא ראוי, בניגוד לחוק ומחליש את ישראל. שונאיי עטו על המציאה והוציאו את הדברים מהקשרם".

מוטי קידר (62), שירת שנים רבות בצה"ל והשתחרר בדרגת סגן אלוף מחיל המודיעין. בשנות התשעים, מאז שחרורו מצה"ל היה פעיל בתנועת "נתיבות שלום", אך בהמשך הדרך זז ימינה.

היית פעם שמאלני - מה קרה?

"כשהתחררתי מהצבא בשנת 1995 נתתי צ'אנס לשלום. היו לי חברים ערבים ששיכנעו אותי שקבלת ישראל וההסכמה לקיומה חדרו לכל שכבות העם, אך התברר שזה לא היה נכון. יש קבוצה של אינטלקטואלים שמבינים שישראל כאן לנצח ושאין להם ברירה אלא לחיות איתנו גם אם הם לא אוהבים אותנו. זה לא חילחל למרבית העם ולקראת האינתיפאדה השניה הבנתי שזה היה מצג שווא".

אתה פסימי בעניין זה?

"מדובר בשינוי ערכים ולא עושים זאת בשנים ספורות. על רוח חדשה אפשר לדבר רק אחרי דור או שניים. הם מדברים על פלסטין השלמה ולכן נהייתי יותר ריאליסטי. נתתי צ'אנס לשלום והשלום לא לקח את הצ'אנס. הייתי יונת שלום פצועה ואגב נפצעתי בפיגוע ההתאבדות שביצעה המחבלת וופא אדריס בשנת 2002 בירושלים".

המחבלת המתאבדת הראשונה ב"אינתיפאדת אל אקצא" התפוצצה ליד חנות בגדים ברחוב יפו בירושלים. אדם אחד נהרג וכ-140 נפצעו. היא עברה את מחסום צה"ל כאשר היא לבושה במדי ארגון הסהר האדום הפלסטיני ברמאללה ונשאה את המטען באמבולנס.

מוטי קידר נפצע קלות בפיגוע, אך המשיך לעבודה ולא סיפר על כך לסטודנטים שלימד באותו היום.