הסכם קיבוצי לתשלום שכר לעובדים שנעדרו בשל המצב הביטחוני

ביום 23.7.2014 נחתם הסכם קיבוצי המסדיר את חובת תשלום השכר לעובדים שנעדרו בשל המצב הביטחוני. ההסכם ייכנס לתוקף במועד כניסתן לתוקף של התקנות למתן פיצוי בגין נזק עקיף למעסיקים והוא יחול החל מיום 8.7.14 ועד ליום 31.8.2014 או עד למועד סיום מבצע צוק איתן, לפי המוקדם מביניהם. ההסכם חל העובדים המועסקים בשירות המדינה והעובדים המועסקים אצל מעסיקים החברים בארגונים מעסיקים החברים בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. מאת עו"ד הלית כהן-רזניצקי

ביום 23.7.2014 נחתם הסכם קיבוצי המסדיר את חובת תשלום השכר לעובדים שנעדרו בשל המצב הביטחוני. להלן עיקרי ההסכם:
תקופת ההסכם ומועד כניסתו לתוקף
--------------------------------------------
הסכם זה יכנס לתוקף במועד כניסתן לתוקף של תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (נזקי מלחמה ונזק עקיף)(תשלום פיצויים)(הוראת שעה), התשע"ד-2014 (להלן: "התקנות").
הסכם זה יהיה בתוקף מיום 8.7.14 ועד ליום 31.8.2014 או עד למועד סיום מבצע צוק איתן, לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שבתקופה האמורה נמצא האזור תחת מתקפת טילים רחבה, שבעקבותיה התקבלה החלטה בדבר סגירת מוסדות חינוך.
תחולת ההסכם
-------------------
הסכם זה יחול על:
א. כל העובדים המועסקים בשירות המדינה, אשר משכורותיהם מחושבות לפי הסכמים קיבוציים החלים לגבי אחד הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות.
ב. כל העובדים המועסקים אצל מעסיקים החברים בארגונים מעסיקים החברים בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים.
הסכם זה לא יחול על עובדים שנקראו לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, התשכ"ז-1967.
(להלן יכונו מי שהסכם זה חל עליהם: "העובדים").
העובדים הזכאים לתשלום
--------------------------------
כל מעסיק ישלם לעובד את מלוא השכר כהגדרתו בהסכם, ולרבות תנאים סוציאליים, בשל היעדרות העובד מעבודתו, בכל אחד מהימים בתקופת ההסכם, ובלבד שמתקיימים לגבי העובד אחד התנאים המפורטים להלן:
א. העובד מועסק במוסד חינוך אשר באזור (כהגדרתו בתקנות) והוא נעדר מעבודתו באחד או יותר מהימים בתקופת ההסכם עקב החלטה בדבר סגירת מוסדות חינוך.
ב. העובד נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, שגילו אינו עולה על 14 שנים, באחד או יותר מהימים בתקופת ההסכם עקב החלטה בדבר סגירת מוסדות חינוך.
תשלום השכר בעד היעדרות כמפורט בסעיף ב' יבוצע, בתנאי שבמועד היעדרותו של העובד מתקיימים לגביו שני תנאים מצטברים אלה:
1. במועד היעדרותו של העובד ממקום עבודתו נמצא מוסד החינוך שנסגר באזור.
2. מתקיים לגבי העובד אחד מהתנאים הבאים, והוא הצהיר על כך בכתב:
2.1 הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של העובד או שהעובד הוא הורה יחיד של הילד;
2.2 בן זוגו של העובד הוא עובד או עובד עצמאי, ולא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם בן הזוג אינו עובד או עובד עצמאי - נבצר ממנו להשגיח על הילד;
2.3 הילד היה רשום למוסד חינוך בתקופת ההסכם.
ההוראות כאמור בסעיף ב' לעיל, לעניין היעדרות מהעבודה עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה ילדו של העובד, לא יחולו אם הייתה במקום העבודה של העובד או של בן זוגו, בעת היעדרות העובד כאמור בפסקה זו, מסגרת נאותה להשגחה על הילד.
הוראות סעיף ב' לעיל, לעניין היעדרות מהעבודה עקב סגירת מוסד החינוך שבו לומד או שוהה ילדו של העובד, יחולו לגבי עובד שהוא אומן, ובלבד שמתקיימים לגביו שני תנאים אלה במצטבר:
1. העובד נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו, הנמצא עמו, באחד או יותר מהימים בתקופת ההסכם עקב החלטה בדבר סגירת מוסדות חינוך.
2. הורהו של הילד שהינו עובד או עובד עצמאי, לא נעדר מעבודתו, מעסקו או מעיסוקו במשלח ידו, לצורך השגחה על הילד, ואם הורהו של הילד אינו עובד או עובד עצמאי - נבצר ממנו להשגיח על הילד; לעניין סעיף זה "אומן" - הורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה.
ככל שתהיה מחלוקת בדבר הימצאותו או אי-הימצאותו של מוסד חינוך או מקום עבודה באזור, בתקופת ההסכם או בחלקה - יכריע בדבר פיקוד העורף.
"מוסד חינוך" לעניין הסכם זה הינו "מוסד חינוך" כהגדרתו בחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס״ו-2006: לרבות מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949, מעון כהגדרתו בחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-1965, וקייטנה כהגדרתה בחוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן-1990.
"החלטה בדבר סגירת מוסדות חינוך":
1. החלטה של פיקוד העורף בדבר סגירת מוסדות חינוך באזור שהתקבלה בנוגע לתקופה שמיום 8.7.2014 עד יום 31.8.2014;
2. החלטה של רשות מקומית בדבר סגירת מוסדות חינוך באזור בנוגע לתקופה שמיום 8.7.2014 עד יום 27.7.2014. מובהר כי הכרה בהחלטה כאמור נעשית באופן חריג וחד פעמי.
בהגדרה זו ־ "רשות מקומית" - רשות מקומית באזור אשר תימנה בחוזר הביצוע של הממונה על השכר בהתאם להודעת פיקוד העורף לעניין זה.
ג. העובד נעדר מעבודתו בהתאם להוראות פיקוד העורף.
ד. אדם עם מוגבלות אשר מתקיימים לגביו שני אלה במצטבר:
1. מוגבלותו ידועה למעסיק או שהמציא למעסיק אישור/תיעוד רפואי המעיד על מוגבלותו.
2. מוגבלותו מונעת ממנו להגיע למקום העבודה או לשהות בו, משום שאינו יכול לעמוד בהנחיות פיקוד העורף בתקופת ההסכם.
מעסיק לעניין סעיפים א'-ד' כמפורט לעיל כולל גם מעסיק שהינו קבלן כוח אדם וקבלן שירותים, בהתאם למקום עבודתם בפועל של עובדיהם.
הוראות פיקוד העורף הרלוונטיות לתקופת ההסכם יפורסמו מדי תקופה בחוזר הממונה על השכר אשר יפורסם באתר האינטרנט של הממונה על השכר במשרד האוצר.
חובת המעסיק לשלם לעובד את שכרו בהתאם להוראות ההסכם תהיה בין אם הגיש המעסיק תביעה לפי התקנות ובין אם לאו.
השכר המשולם
-------------------
השכר שישלם המעסיק לעובד בגין התקופה בה נעדר מעבודתו יהיה "שכר העבודה היומי" כהגדרתו בתקנות מם רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים)(נזק מלחמה ונזק עקיף), התשל"ג-1973 (להלן: "התקנות"). למען הסר ספק, השכר האמור הינו שכר רגיל ברוטו ללא תוספות, כגון: תשלומים חד פעמיים, מתנות לחגים, פרמיות לא קבועות, תשלומים שנתיים, שעות נוספות בפועל, תוספת משמרות, כוננויות, החזרי הוצאות וגילום מס בגינם וכיו"ב, אך כולל הפרשות סוציאליות בגינו לפי זכאות העובד (להלן בהסכם זה: "השכר").
בהתאם לתקנות, שכר העבודה היומי הינו שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באותה יממה באופן רגיל אך לא יותר מהשכר המרבי כהגדרתו בתקנות.
"שכר יום עבודה של העובד" מוגדר כשכר עבודה רגיל ליום של העובד, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים אפריל, מאי ויוני 2014, ולגבי עובד שהתקבל לעבודה במהלך אפריל, מאי ויוני 2014 יהיה שכר העבודה היומי על פי ממוצע שכרו באותם חודשים ובלבד ששולמו עבורו כל תשלומי החובה מיום קבלתו לעבודה.
עובד אשר לא עבד בחלק מיום העבודה
ישולם החלק היחסי של השכר, ובלבד שמספר השעות בהן לא עבד העובד גבוה משעה אחת. במקרה שבו מספר השעות בהן לא עבד העובד הוא לכל היותר שעה אחת ביום העבודה, העובד לא יהיה זכאי מכוח הסכם זה לכל תשלום בגין אותו יום עבודה.
עובדים המועסקים בשירות המדינה
מובהר כי השכר שישלם המעסיק לעובד בשל התקופה בה נעדר העובד מעבודתו, יהיה כמפורט וכמובהר בחוזר שיפורסם על ידי הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, על פי עקרונות הסכם זה.
עובד שקיבל מקדמה
-------------------------
עובד אשר קיבל מקדמה במשכורת חודש יולי 2014 על חשבון שכר עבודה, בגין תקופת ההסכם, על פי הוראות הממונה על השכר או המעסיק, לפי העניין, תהווה המקדמה שכר עבודה תמורת הימים בהם נעדר העובד ממקום עבודתו בתקופת ההסכם כאמור.
עובד ששולמו לו דמי חופשה
----------------------------------
עובד אשר נוכו ימי חופשה ממכסת ימי החופשה לה הוא זכאי, בגין הימים הכלולים בתקופת ההסכם ושולמו דמי חופשה בעד ימים אלו, או חלק מהם לפי העניין, יהוו דמי החופשה את תמורת הימים בהם נעדר העובד ממקום עבודתו בתקופת ההסכם, והימים אשר נוכו ממכסת ימי החופשה של העובד יכללו במכסת ימי החופשה העומדת לזכותו.
שלילת הזכאות לשכר על פי ההסכם
--------------------------------------------
לא ישולם שכר לפי הסכם זה בשל היעדרו של עובד בגין מחלה, תאונה, חופשה או מילואים.
מועדי תשלום
----------------
התשלומים לפי הסכם זה לגבי חודש יולי 2014 יבוצעו במועד תשלום משכורת חודש יולי 2014 המשתלמת בחודש אוגוסט 2014, ולא יאוחר ממועד תשלום משכורת חודש אוגוסט 2014 המשתלמת בחודש ספטמבר 2014.
התשלומים לפי הסכם זה לגבי חודש אוגוסט 2014 יבוצעו במועד תשלום משכורת חודש אוגוסט 2014 המשתלמת בחודש ספטמבר 2014 ולא יאוחר ממועד תשלום משכורת חודש ספטמבר 2014 המשתלמת בחודש אוקטובר 2014.
יישוב חילוקי דעות
-----------------------
ועדת מעקב, בהרכב המפורט בהסכם, תעקוב אחר ביצועו של הסכם זה ותכריע בחילוקי דעות הנוגעים לו. החלטותיה של ועדת המעקב תהיינה סופיות ותחייבנה את הצדדים.
צו הרחבה
-------------
ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים יפנו לשר הכלכלה בבקשה שיוציא צו הרחבה לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957.

(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות