פיצויים בגין מבצע "צוק איתן" - מורה נבוכים

ביום 7.8.2014 פורסמו ברשומות תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) (הוראת שעה), התשע"ד-2014 (להלן: "הוראת השעה"). הוראת השעה מאפשרת תשלום פיצוי לניזוקים, בגין נזקים כלכליים שנגרמו בעטיו של מבצע "צוק איתן".
הוראת השעה ברובה מוגבלת לתושבי אזור מיוחד, כפי שיוגדר להלן (יישובים שבטווח של עד 40 ק"מ מרצועת עזה).
עם זאת, חשוב לציין כי לצורך פיצוי בתחום התיירות הוקמה ועדת משנה בתוך ועדת הכספים, אשר מטרתה לבחון את הנושא בכל רחבי הארץ.
הגדרות:
-----------
"תקופת הפיצוי" - נקבעה מיום 8.7.2014 ועד תום תקופת "הכרזת מצב מיוחד בעורף" או עד יום 31.8.2014 (כמוקדם מביניהם).
"אזור מיוחד" - האזור המזכה בפיצוי (בעקרון עד 40 ק"מ מרצועת עזה, קיימת בהוראה מפה ורשימת ישובים לפי טווחים).
"יום היעדרות בשל המצב הביטחוני" - יום היעדרות מעבודה בשל המצב הביטחוני, למעט בשל מחלה, חופשה ומילואים, שישי, שבת וחג (למעט מי שעובד כרגיל בימים אלו).
עובדים המתגוררים בטווח שבין 7-0 ק"מ מגבול רצועת עזה, כל היעדרות בתקופה האמורה תחשב היעדרות בשל המצב הביטחוני.
לגבי עובדים המתגוררים בטווח שמעל 7 ק"מ מגבול רצועת עזה - נדרש נוסף על כך קיום אחד מהתנאים:
ההיעדרות היא לפי הוראות פיקוד העורף או עקב הוראה לסגירת מוסד חינוך שבו מועסק העובד.
העובד הוא אדם עם מוגבלות גופנית או שהוא הורה לאדם כאמור, כקבוע בהוראת השעה.
ההיעדרות היא לצורך השגחה על ילד שמוסד לימודיו נסגר (ילד - עד גיל 14) אך בתנאי שהוא הורה יחיד או שבן זוגו לא נעדר מן העבודה.
"ניזוק" - מי שעסקו מצוי באזור המיוחד ולעניין פיצוי על פי מסלול השכר, לרבות מי שעסקו אינו באזור המיוחד ובלבד שעובדו נעדר עקב התנאים בפסקאות 2 או 3 בהגדרת "יום היעדרות בשל המצב הביטחוני".
"סגירת מוסד חינוכי" - הסגירה על ידי פיקוד העורף או רשות מקומית בין התאריכים 8.7.2014 עד 27.7.2014.
"מחזור עסקאות" - כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ").
"מוסד ציבורי זכאי" - מוסד כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 שלפחות שליש מהכנסתו בשנת המס 2013 אינה מתמיכות והיא באה, על פי דוח שהגיש לפי סעיף 131, ממכירת שירותים או מוצרים באופן שוטף במהלך רוב חודשי השנה (דוגמה: עמותה לילדים נכים המספקת גם שירותי אבחון בתשלום).
"שוויו של נזק עקיף" - נזק שנגרם כתוצאה מנזק מלחמה, מחמת אי אפשרות לנצל נכס או מחמת הפסקת פעילות, לרבות נזק בשל תשלום שכר עבודה, שוויו יקבע לפי אחד המסלולים שלהלן, לפי בחירת הניזוק.
להלן מסלולי הפיצוי המוצעים:
-----------------------------------
א.מסלול שכר עבודה
ככלל, המסלול מיועד לכל מעסיק שעסקו באזור המיוחד וכן למעסיק שעסקו מחוץ לאזור המיוחד, עבור עובד תושב האזור המיוחד, שנעדר עקב המצב הביטחוני (ראו הגדרה).
יובהר כי עובד תושב האזור המיוחד העובד מחוץ לאזור, נניח בתל אביב, אך נעדר בשל המצב הביטחוני (קיימת הגדרה מפורטת של יום היעדרות בשל המצב הביטחוני), המעסיק חייב לשלם לעובד את שכרו (לפי צו הרחבה שנחתם על ידי שר הכלכלה), ללא קשר אם המעסיק רשאי לתבוע פיצוי בגין השכר!
תקרת הפיצוי למעסיק כאמור לא תעלה על פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק, אך כאמור, על המעביד חלה חובה לשלם את מלוא שכרו של העובד, אף אם שכרו גבוה מתקרת הפיצוי.
מעבידים אשר רשאים לתבוע פיצוי במסלול זה, יפוצו לפי השתייכותם: מעביד "רגיל" מעביד שהוא קיבוץ, מעביד שהוא קבלן כוח אדם, מעביד שהוא מוסד ציבורי.
קיימות בהוראת השעה הגדרות מהו שכר עבודה:
שכר עבודה יומי - שכר יום עבודה של העובד אילו היה עובד באופן רגיל באותה יממה, בלא תוספות, לפי הממוצע בשלושת החודשים אפריל, מאי ויוני 2014 המחושב לפי ימי עבודתו של העובד, ובתנאי שהמעביד שילם את תשלומי החובה עבור החודשים אפריל עד יוני 2014.
דוגמה:
חישוב הפיצוי לניזוק רגיל: 132.5% משכר העבודה היומי.
שכר עבודה יומי 300 ש"ח
שעות נוספות 30 ש"ח
בונוס מיוחד 10 ש"ח
תקרת הפיצוי ליוםכ-1,040 ש"ח (פעמיים וחצי השכר הממוצע במשק)

השכר הקובע לצורך חישוב הפיצוי יהיה 300 ש"ח בלבד ולא יכלול את התשלום עבור שעות נוספות ועבור בונוס מיוחד. כמו כן, הפיצוי שיקבל המעביד מוכפל ב-132.5% כלומר 397.5 ש"ח.
עבור ניזוק שהוא קיבוץ - שוויו של נזק המחושב לניזוק רגיל, בתוספת סכום שהוא תחשיב של שווי עבודת חברי הקיבוץ שאינם נותנים שירותים לחברי הקיבוץ עצמו.
עבור ניזוק שהוא קבלן כוח אדם - 132.5% משכר העבודה היומי ששילם בשל ההיעדרות בשל המצב הביטחוני, כאשר 117% משכר העבודה ישולם לקבלן כוח אדם והיתרה תשולם למעסיק בפועל.
עבור מוסד ציבורי זכאי - השיעור המתקבל מחלוקת סכום הכנסתו בשנת 2013 שלא מתמיכות ותרומות בסכום הכנסתו הכוללת בשנת 2013 כולל תמיכות ותרומות כשהוא מוכפל ב-125% משכר העבודה היומי ששולם בשל היעדרות, ובלבד שישולם רק בשל הכנסה אחרת שפחתה.
ב. מסלול מחזורים
במסלול זה, ככלל, תיערך השוואה בין המחזורים (על פי ההגדרה מחזור עסקאות כפי שדווח למע"מ) בתקופת הפיצוי לבין מחזורים מקבילים בשנה שעברה. הפרש זה מוכפל במשלים ההוצאה הנחסכת (התוצאה אמורה לשקף את הרווח ש"אבד" בניכוי חלק מן ההוצאה שנחסכה בשל אי הפעלת העסק). סכום הפיצוי מוגבל לתקרה של 3,000,000 ש"ח (ואם הסתיימה תקופת ההכרזה לאחר 15/8/2014, 4,000,000 ש"ח).
יש לשים לב שקיימות נוסחאות שונות לסוגי עסקים שונים. כמו כן, קיימת הגדרה לכל רכיב בנוסחה הנדרש לצורך חישוב הפיצוי:
דוגמה:
ניזוק שהוא עסק:
מחזור עסקאות יולי, אוגוסט 2013מחזור עסקאות יולי, אוגוסט 2014
מחזור עסקאות כולל1,050,000 ש"ח500,000 ש"ח
הכנסות ממכירת מכונה250,000 ש"ח-
מחזור עסקאות שוטפות800,000 ש"ח (*)500,000 ש"ח

סה"כ תשומות שוטפות 2013 - 6,240,000 ש"ח
סה"כ מחזור עסקאות - 9,850,000 ש"ח
חישוב הפיצוי: (*) ראשית יש לנטרל את מכירת המכונה הן מן המחזור לחודשים יולי, אוגוסט 2013 והן מסך כל המחזור בעת חישוב שיעור ההוצאה הנחסכת.
הפרשי המחזורים: 800,000-500,000=300,000 ש"ח
"שיעור ההוצאה הנחסכת": סך כל תשומות שוטפות, מחולק במחזור העסקאות, מוכפל במקדם קבוע של 0.85. בדוגמה: 6,240,000 מחולק ב-9,600,000 נקבל 0.65 נכפיל ב- 0.85 נקבל 0.55.
"משלים ההוצאה הנחסכת" - 1 מינוס "שיעור ההוצאה הנחסכת", בדוגמה: נקבל 0.45.
סכום הפיצוי הוא מכפלת הפרש המחזורים בתקופת הפיצוי, דהיינו 300,000 ש"ח, ב"משלים ההוצאה הנחסכת", דהיינו, על פי הדוגמה - 135,000 ש"ח.
ניזוק שהוא מוסד ציבורי או עוסק פטור - החישוב דומה לחישוב לעיל, אלא שכדי לקבל את הפרש המחזורים, תילקח כל ההכנסה בשנת 2013 ותחולק ב-6 ומן התוצאה נפחית את מחזור יולי אוגוסט 2014, ונכפיל במשלים ההוצאה הנחסכת.
לתשומת לב:
1. לא ניתן לכלול בחישוב תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מע"מ.
2. כאמור לעיל מוסד ציבורי יוכל לבצע חישוב רק על הכנסתו ממתן שירותים.
עוסק עם מספר סניפים - אם הוא רשום תחת מספר עוסק אחד, יילקחו בחשבון רק הסניפים באזור המוגדר לצורך פיצוי, אך יש לשים לב כי סך כל הפיצוי לכל הסניפים באזור לא יעלה על התקרה של 3,000,000 ש"ח (או 4,000,000 לפי העניין).
חשוב לציין כי לעניין בתי מלון חדרי אירוח ואולמות אירועים קיימת תוספת לנוסחאות: ניזוקים אלה יכולים להשתמש במסלול מחזורים, במסלול שכר העבודה או במסלול ההוצאות ולחלופין להשתמש במסלול המיוחד שהוא מסלול מחזורים, המאפשר לצרף את חודש ספטמבר ולפי בקשת הניזוק גם אוקטובר - זוהי "תקופת ההתאוששות" שמגיעה עד 60 ימים.
כדי לצרף את "תקופת ההתאוששות" על הניזוק להוכיח באמצעות אישור רואה חשבון אחת משתי חלופות:
1.השיעור המתקבל מחלוקת מספר החדרים או האירועים שהוזמנו בתקופת הפיצוי לחודשים אוגוסט וספטמבר 2014, במספר החדרים שהוזמנו לחודשים האמורים בשנת 2013 לא עולה על 70%.
דוגמה:הזמנות בתקופת הפיצוי לחודשים לעיל - 80
הזמנות בתקופה המקבילה אשתקד לאותם חודשים - 160
80 חלקי 160 נקבל 0.5 כלומר ניתן להגיש תביעה במסלול זה.
2.השיעור המתקבל מחלוקת האירועים או החדרים שהוזמנו עד ליום תחילת תקופת הפיצוי (8 ביולי 2014) ושבוטלו במהלך תקופת הפיצוי, בסך כל ההזמנות לחודשים האמורים, הוא לפחות 30%.
דוגמה:הזמנות לחודשים האמורים עד תחילת
הפיצוי - 180
ביטולים במהלך תקופת הפיצוי - 100
100 חלקי 180 נקבל 0.55 כלומר ניתן להגיש תביעה במסלול זה.
ניזוק שהוא עסק חדש - ניזוק שפתח את עסקו בשנה האחרונה - המחזור לצורך השוואה יהיה סך כל הכנסתו בכל התקופה שבה העסק פעל (עד לתקופת הפיצוי), מחולק במספר חודשי הפעילות. הערה: לבקשת הניזוק לא ייספרו שני חודשי הפעילות הראשונים (תקופת ההרצה של העסק).
ג. מסלול הוצאות
מסלול המיועד לעסקים להם היו הוצאות חריגות ביותר הפיצוי מחושב כך: ההפרש החיובי המתקבל מהכפלת 1.1 בסכום המתקבל מחיבור סך התשומות השוטפות לתקופת הפיצוי (יולי אוגוסט 2014), סך כל תשלומי שכר העבודה ולניזוק שאינו חבר בני אדם בתוספת הכנסתו החייבת של הניזוק ב-2013 מחולקת ב-6, לבין סך כל מחזור עסקאותיו בתקופה האמורה.
דוגמה:תשומות שוטפות - 30,000 ש"ח
שכר עבודה - 10,000 ש"ח
הכנסה חייבת - 1,000 ש"ח (ניזוק שאינו חבר בני אדם)
מחזור עסקאות 42,000 ש"ח
החישוב:(30,000+10,000+1,000) × 1.1 = 45,100 ש"ח
מחזור עסקאות 42,000 ש"ח
התקבל הפרש חיובי והוא הפיצוי3,100 ש"ח
במסלול זה תקרת הפיצוי היא הנמוך מבין: 3,000,000 ש"ח (או 4,000,000 ש"ח אם תסתיים תקופת ההכרזה לאחר 15/8/2014) לבין מחזור עסקאותיו של הניזוק בחודשים יולי, אוגוסט 2014.
חשוב לציין: ניזוק במסלול זה, שחישוב כזה באחד או יותר מתקופות הדיווח יולי 2013 עד יוני 2014 (12 חודשים שלפני המלחמה) הוא גדול מאפס, לא יוכל לבחור במסלול זה!
ד. מסלול חקלאות
לחקלאים קיים מסלול מחזורים המותאם למבנה ההוצאות וההכנסות האופייני לסוגי הגידולים השונים. כמו כן, למסלול זה מקדמי פיצוי משתנים לטווח שבין 7-0 ק"מ, 20-7 ק"מ ו-40-20 ק"מ (כל זאת מרצועת עזה).
הגדרות:
----------
"ניזוק חקלאי" - ניזוק שעיסוקו גידולים מענף הצומח, למעט ענף הגינון.
"גידול בפעילות" - גידול לגביו קיימת הכנסה בתקופת ההכרזה בשל קטיף בתקופה זו.
גידול בהעדר פעילות - סוגי גידולים שאינם גידולים בפעילות, שאושרו בהתייעצות בין שר האוצר לשר החקלאות.
"ממוצע מחושב" - הוא ממוצע מחזורי עסקאות יולי, אוגוסט בשנים 2010 עד 2013.
"מקדם ימי מבצע"גידול בפעילות - מספר הימים שבתקופת ההכרזה כשהוא מחולק ב-62.
גידול בהעדר פעילות - מספר הימים בתקופת ההכרזה מחולק ב-365.
"מקדם פיצוי" - בטווח 7-0 ק"מ מרצועת עזה 0.8. בטווח בין 20-7 ק"מ מרצועת עזה 0.4. בטווח בין 40-20 ק"מ מרצועת עזה 0.2.
"מקדם העדר פעילות" רק בטווח 7-0 ק"מ מרצועת עזה - 0.2.
"מקדם משלים ההוצאה הנחסכת" - שיעור של 0.775.
נוסחאות הפיצוי:
לניזוק שיש לו גידולים בפעילות: ממוצע מחושב כשהוא מוכפל במקדם ימי מבצע, במקדם משלים הוצאה נחסכת ובמקדם הפיצוי עד לתקרה של 3,000,000 ש"ח (או 4,000,000 ש"ח לפי העניין).
לניזוק חקלאי שיש לו גידולים בהיעדר פעילות: רק בטווח של 7-0 ק"מ מרצועת עזה, מחזור 2013 של הגידול כשהוא מוכפל במקדם ימי המבצע, במקדם משלים ההוצאה הנחסכת ובמקדם אי הפעילות עד לתקרה של 100,000 ש"ח.
דוגמה: חקלאי באזור 7-0 ק"מ מרצועת עזה: מגדל בכל השנים מלפפונים ועגבניות. השנה מגדל רק עגבניות (כלומר המלפפונים הם גידול בהעדר פעילות).
ממוצע מחושב 2,000,000 ש"ח.
מקדם ימי מבצע גידול בפעילות (עגבניות) (הנחה תום תקופה ב-31 באוגוסט) 55, חלקי 62: המקדם 0.9.
מקדם ימי מבצע גידול באי פעילות (מלפפונים) 55 חלקי 365 נקבל: 0.15.
מחזור גידול באי פעילות לשנת 2013 200,000 ש"ח.
חישוב:
גידול בפעילות: 2,000,000 × 0.9 × 0.775 × 0.8 = 1,116,000 ש"ח אינו עולה על התקרה לכן זה הפיצוי.
גידול באי פעילות: 200,000 × 0.15 × 0.775 × 0.2 = 4,650 ש"ח אינו עולה על התקרה, לכן זה הפיצוי.
ה. מסלול "אדום"
מסלול זה הוא המסלול הקיים בתקנות העיקריות ומשמעותו הוכחת נזק פרטנית, כלומר במקרים שבהם הנזקים שנגרמו בעקבות הלחימה כוללים גם כאלה שאינם מקבלים מענה באחד המסלולים האמורים, לדוגמה:
ביטול עסקאות שיתבטא בהקטנת הכנסות בעתיד.
הוצאות חריגות גדולות, למשל הצורך להעביר סחורות דרך נמל חיפה במקום נמל אשדוד.
הסעות מיוחדות לעובדים או שכירת עובדים מיוחדים.
העברת פעילות לאזור אחר.
יש להדגיש כי מסלול זה מצריך הגשת אסמכתאות והוכחת כל ראש נזק, ולכן יש חשיבות רבה לדרך בניית התביעה והגשתה.
עוד חשוב לציין כי במסלול זה אין תקרה לפיצוי כלומר כל נזק שיוכח בכל שיעור - ישולם!
מסלול זה חל רק על ישובים הנמצאים בטווח 7-0 ק"מ מגבול רצועת עזה.
תקרת הפיצוי במסלולים השונים (למעט שכר) 3,000,000 (שלושה מיליון ש"ח) ואם הסתיימה תקופת ההכרזה לאחר יום 15/8/2014 - 4,000,000 ש"ח.
מקדמות:
ניתן לקבל מקדמה עוד לפני הגשת התביעה - יש להגיש לאלתר טופס עם פרטי הניזוק, הפרטים יבדקו במערכי המחשב של רשות המסים והמקדמה שתועבר לחשבון הניזוק תהיה בגובה עד 80% מן התביעה ששולמה לו במבצע "עמוד ענן", ולמי שלא הגיש תביעה אז, המקדמה תיקבע לפי מחזור ממוצע 2013 כפול 20% כפול משלים ההוצאה הנחסכת. תקרת המקדמה - 250,000 ש"ח.
סכום זה יקוזז מן התשלום הסופי של הפיצוי שייקבע לניזוק.
סכום המקדמות שישולמו כחלק מהליך התביעה:
במידה והמנהל לא הודיע על החלטתו בתוך 45 יום ממועד הגשת התביעה, תשולם מקדמה של 50% מסכום הפיצוי הנתבע. לגבי מי שמחזור עסקאותיו הוא עד 1.5 מיליון ש"ח, תשולם מקדמה בשיעור 60% מסכום התביעה, במידה והמנהל לא נתן החלטתו בתוך 35 יום ממועד הגשת התביעה. מקדמה ששולמה לפני הגשת התביעה תקוזז מסכום המקדמה האמור.
אם יחלפו 180 ימים ישולמו 40% (או 30% לעוסק קטן) נוספים מן התביעה כפי שהוגשה.
את התביעה לפיצויים ניתן להגיש תוך 4 (ארבעה) חודשים מיום פרסום ההוראה ברשומות.
הכותבים - ממשרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן פתרונות מיסוי בע"מ