לא ניתן לקזז הפסד הון הנובע משינוי שער מטבע החוץ של נייר ערך

תקציר ע"מ 13485/13
כלל פיננסים בטוחה ניהול השקעות בע"מ נ' פקיד שומה תל אביב 5

בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי לא ניתן לקזז הפסדי הון הנובעים מהפרשי שער מטבע חוץ שבו נקוב נייר ערך. נפסק כי קיימת הבחנה בפקודה בין רווח הנובע מעליית שער נייר הערך לבין רווח הנובע מעליית שער מטבע החוץ, וכי ניתן לראות בנייר הערך ובמטבע החוץ שבו נסחר נייר הערך שני נכסים נפרדים. לפיכך, ומשיקולי סימטריה מיסויית, משעה שרווח ההון הנובע מעליית שער מטבע החוץ הופטר ממס, אין לתת זכות קיזוז להפסדי הון הנובעים מהפרשי שער מטבע חוץ שבו נקוב נייר הערך.
השאלה המשפטית הרקע העובדתי וטענות הצדדים
-------------------------------------------------------
המערערת עוסקת בניהול תיקי השקעות עבור לקוחותיה. בעת מימש ניירות ערך על ידי לקוחותיה חייבת המערערת בניכוי מס במקור, ועל כן לצורך חישוב ניכוי המס התחשבה המערערת במלוא ההפסדים שנוצרו ללקוחותיה ממימוש ניירות הערך הזרים ובכלל זה חלק מההפסד אשר נבע מהירידה בשער מטבע החוץ. המחלוקת בתיק היא אם במסגרת סעיף 92 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") יש להתיר בקיזוז כנגד רווחי הון אחרים את מלוא הפסד ההון הנובע ממכירת ניירות ערך הנסחרים בחוץ לארץ, לרבות הפסד הון שנוצר במקרה של ירידה בשער המטבע.
לטענת המשיב, כשם שרווח הנובע מעליית שער מטבע החוץ אינו חייב במס, כך גם אין לקזז הפסד הנובע מירידת שער מטבע החוץ. לשיטתו, בדיני הקיזוז במכירת נייר ערך זר גלומים שני מרכיבים שיש לראות כל אחד מהם כ"נכס" נפרד. רכיב אחד הוא נייר הערך שהרווח או ההפסד שבו נובעים משינוי בשער נייר הערך. רכיב שני הוא מטבע החוץ שהרווח או ההפסד שבו נובעים משינוי בשער מטבע החוץ. מנגד טוענת המערערת כי מכירת ניירות ערך היא בגדר עסקה אחת אשר לצורך קיזוז הפסד לפי סעיף 92(א)(1) לפקודה אין לפצל אותה לשתי עסקאות, ועל כן ניתן לבצע את הקיזוז האמור. לשיטתה, "הפסד הון" ממכירת נכס הוא יחידה שלמה אשר גורלה ייקבע על פי היות מכירת הנכס עסקה שבמהות היא חייבת או פטורה. לשיטתה, כך, בקביעת ההגדרות בסעיף 88 לפקודה קבע המחוקק כי "הפסד הון" הוא דבוקה נומינלית אחרת אשר אין לחלקה בחלוקות רעיוניות שזכרן לא נזכר.
דיון
----
נראה כי נוכח ההגדרה של המונח "נכס" ולפיה "כל זכות או טובת הנאה" יכולים לבוא בגדרו של נכס, ניתן לקבל את גישת המשיב ולפיה במכירת נייר ערך גלומים למעשה שני נכסים: נכס אחד הוא נייר ערך חוץ שרכש הנישום לפי שער ידוע ביום הרכישה וביחס אליו ניתן למדוד רווח והפסד הנובעים משינויי שער נייר הערך בבורסה שבה הוא נסחר. נכס שני הוא מטבע החוץ אשר גם ביחס אליו ניתן למדוד רווח והפסד הנובעים משינוי שער מטבע החוץ. בהקשר זה נכון להוסיף ולהדגיש כי סביר להניח שהגורמים המשפיעים על שער נייר הערך שונים מהגורמים המשפיעים על שער מטבע החוץ ביחס לשקל, וגם בכך יש לתמוך במסקנה שלצורך ענייננו, אפשר לראות בנייר ערך חוץ נכס מובחן ממטבע החוץ בו הוא נקוב. תמיכה למסקנה שלעיל ניתן למצוא בעובדה שהמחוקק מצא לנכון להבחין באופן מפורש בין נייר ערך לבין מטבע החוץ שבו הוא נקוב, כאשר קבע את הסיפה להגדרת "מדד" הקובעת: "...על אף האמור, לעניין נייר ערך בידי יחיד, הנקוב במטבע חוץ או שערכו צמוד למטבע חוץ, יראו את שער המטבע כמדד". מהאמור עד כה עולה כי בהתחשב ההגדרות שלעיל לסעיף 91(א)(1) לפקודה ניתן להבחין בין רכיב נייר ערך חוץ לבין מטבע החוץ שבו הוא נקוב, ולראות בכל אחד מהמרכיבים הללו נכס נפרד. יצוין כי אין מחלוקת בין הצדדים כי כאשר נוצר ללקוחות המערערת רווח הנובע מעלייה בשער מטבע החוץ, רווח זה הוגדר "סכום אינפלציוני" שבגינו לא חויבו לקוחות המערערת במס. הגישה למיסוי צריכה להיות מאוזנת וסימטרית. סימטריה ואיזון ניתן למצוא בהקבלה בין הפטור ממס על רווחי הון הנובעים מהפרשי שער של מטבע חוץ שבו נקוב נייר ערך לבין אי מתן זכות קיזוז להפסדי הון הנובעים מהפרשי שער מטבע חוץ שבו נקוב נייר הערך.
תוצאה
--------
עמדת המשיב התקבלה. הוצאות יקבעו עם סיום ההליך.

בבית המשפט: המחוזי תל אביב
לפני: כב' השופט מ' אלטוביה
ניתן ביום: 13.08.2014