חיוב קיבוצים בדמי ביטוח לאומי בגין חברי קיבוץ שהם עובדי חוץ לפני שנת 2009

תקציר ב"ל 1018/08
קיבוץ אלומות ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי

בית הדין האזורי לעבודה בנצרת דחה תביעה שעניינה חיוב קיבוצים בדמי ביטוח לאומי בגין חברי קיבוץ שהם עובדי חוץ לפני שנת 2009, בנוגע לקיבוצים מתחדשים שבהם עובדי חוץ אינם נושאים בתורנויות או בתפקידים בקיבוץ. נקבע כי משעה שבוטל ההסדר בשנת 2009 ולאור שיקולים כגון שמירה על המסגרת התקציבית של מערכת הביטחון הסוציאלית, יש לדחות את התביעה.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
-------------------------------------------------------
האם רשאי היה המוסד לביטוח לאומי להמשיך ולגבות דמי ביטוח (דמי 05) בגין חברי קיבוץ עובדי חוץ שאינם עובדים גם בקיבוץ, נוסף על דמי הביטוח המשולמים עבור חברים אלו בגין העבודה אצל המעסיק החיצוני?
יצוין כי אין חולק ששאלה זו אינה רלוונטית בנוגע לתקופה שלאחר שנת 2009, שכן בנקודת זמן זו הוסדר העניין. לשיטת התובעים, במסגרת השינויים באורחות חיי הקיבוץ המודרני הפסיקו עובדי החוץ לעבוד במסגרת הקיבוץ - לא במערך התורנויות, לא במערך הגיוסים ולמעשה לא באף מסגרת כלשהי, והם עובדים אך ורק בעבודת החוץ שלהם, עבודות אשר בגינן משלם מעסיקם החיצוני דמי ביטוח לאומי מלאים. משכך, היות שמערך התורנויות והגיוסים חלף מן העולם הרי אין כל בסיס ענייני להמשיך ולחייב את התובעים בדמי 05 בגין חברי הקיבוץ שהם עובדי חוץ, שהרי החשש כי מי מעובדי הקיבוץ ייפגע עת הוא עוסק בתורנויות או בגיוסים כבר אינו קיים.
דיון
-----
סעיף 3 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") אפשר מצב שבו יכוסו חברי קיבוץ לצורך קבלת גמלאות חרף העובדה שאינם עובדים ממש, קרי בעת שהם עוסקים בתורנויות או בגיוסים. הואיל וחבר קיבוץ אינו "משתכר" במובן הרגיל של המילה, הסמיך המחוקק בסעיף 344(א)(1) לחוק הדן ב"חישוב הכנסתו החודשית של עובד" והמתייחס לחבר אגודה שיתופית כ"עובד" בלא התניות כלשהן, את שר העבודה והרווחה לייחס "הכנסה רעיונית" לחבר הקיבוץ "העובד במפעל האגודה", כאשר הכנסה רעיונית זו היא המהווה את בסיס קביעת דמי הביטוח הלאומי המשתלמים בגין חברי הקיבוץ כפי שאכן נקבע בתקנות.
החיוב בדמי 05 עוגן בהנחיה 327 שהיא בבחינת כלי לתרגום החוק להוויה הקיבוצית. הנחיה זו מפרטת את כלל סוגי הביטוח הלאומי אשר הנתבע גובה מהקיבוצים כאשר כל סוג וסוג מחושב בהתאם למעמדם של החברים (עובדי פנים, עובדי חוץ, מקבלי קצבת זקנה, נכים וכדומה). כדי לקבוע את סכום ההכנסה שלפיה ישולמו דמי הביטוח עבור העסקת עובדי החוץ במסגרות התעסוקה בתוך הקיבוץ (תורנויות/ גיוסים), סוכם בין נציגי הקיבוצים ונציגי הנתבע כי יובא בחשבון היקף עבודה של 10%, קרי 2.5 ימים בחודש.
נקודת המוצא שעל בסיסה נולד החיוב בדמי 05 אינה קיימת עוד בנוגע לקיבוצים כאלה או אחרים, ובמקרה שלפנינו - אינה קיימת בנוגע לתובעים. עם זאת, רק אילו היה ממשיך הנתבע לגבות דמי 05 בגין אותם עובדי חוץ אשר אינם מבצעים כל עבודה בקיבוצם (כשהכוונה לקיבוצים התובעים שבהם הופסק מערך התורנות והגיוסים), סביר להניח שהתביעה הייתה מתקבלת. ואולם לא זו השאלה הנדרשת להכרעה, שהרי מאז ינואר 2009 הופסקה גביית דמי 05 אשר כנגדה מלינים התובעים. כך וחרף הטעם שנמצא בחלק ניכר מטענות התובעים, אך בשל הטעם שנמצא בחלק מטענות הנתבע (למשל בעובדה שהעיכוב בשינוי הוראה 327 לא נגרם בשל השתהות של הנתבע) וכן בשל הפסיקה, המסכת העובדתית המוסכמת ובשל השיהוי בהגשת התביעה והנזק שצפוי היה להיגרם למסגרת התקציבית שעליה מושתתת מערכת הביטחון הסוציאלי, לו היינו מקבלים את התביעה ובהינתן כי מאז ינואר 2009 באה על תיקונה בעיית דמי 05, יש לדחות את התביעה.
תוצאה
---------
התביעה נדחתה. לא נעשה צו להוצאות.
בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת
לפני כב' השופטת א' יעקבס
ניתן ב-27.7.2014