זימון לשימוע צריך להיעשות בכתב

העובדות
-----------
מר ליאוניד חיימוב (להלן: "העובד") הועסק בחברת טיב טעם רשתות שיווק (להלן: "המעסיקה") כמנהל מחלקת בשר ובמקביל כאחראי משמרת בסניף רמת החייל בתל אביב במשך ארבע שנות עבודתו ועד למועד פיטוריו.
במהלך עבודתו של העובד היו מספר אירועים אשר הוגדרו על ידי המעסיקה כהפרות ומשמעת כאשר ההפרה העיקרית אירעה בחודש ינואר 2012 לאחר שהעובד שתה לשוכרה ואף נזקק לקבלת טיפול רפואי לאחר שהיה מעורב בקטטה, דבר שהוביל לאיבוד מפתחות הרכב של המעסיקה ואי הגעתו לפתיחת הסניף בבוקר שלמחרת.
בעקבות אירוע זה נערכה לעובד שיחת שימוע אשר בסיומה סוכם כי ככל שיחזור אירוע נוסף כזה במהלך השלושה חודשי הבאים הוא יפוטר מתפקידו.
ביום 22.07.12 נערכה לעובד שיחת שימוע נוספת במשרדי המעסיקה וזאת לאחר שהעובד זומן לשימוע בעל פה ביום חמישי שקדם לישיבה, כאשר העילות לשימוע אשר פורטו בפרוטוקול היו השמדת מוצרים והעברת סחורה לזכיין ללא רישום, מכירת מוצרי בשר שפג תוקפם והחלפת תאריכים במדבקות על הבשר.
למחרת היום העובד פוטר לאלתר תוך כדי שלילת פיצויי הפיטורים ושלילת ההודעה המוקדמת.
העובד טען, כי המעסיקה לא הוכיחה שבוצעו עבירות משמעת חמורות המצדיקות שלילת פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת.
כמו כן נטען, כי נפלו פגמים בפיטורי העובד היות ושיחת השימוע בוצעה מבלי שניתן לו זימון לשימוע בכתב המפרט את כל הטענות שבגינן שקלו את סיום העסקתו ומבלי שהוסבר לו כי יש לו את הזכות להיערך לשימוע, להגיע מיוצג ולהגיב לטענות שהעלו מולו במהלך השימוע ואף על האפשרות ששוקלים את שלילת פיצויי הפיטורים וההודעה המוקדמת בצורה עניינית ומסודרת.
עוד נטען, כי לא שולמו לעובד שעות נוספות למרות שהוא עבד בפועל שעות רבות ולפיכך הוא זכאי לתגמול בגין שעות אלו בסך של 278,184 ₪ וככל שיוחסרו שעות חוסר יש לנכות מתחשיב זה סך של 11,774 ₪.
כמו כן, לטענתו אין לנכות את זמני ההפסקה משכרו היות והוא לא שהה בהפסקה במהלך תקופת עבודתו.
עוד נטען, כי העובד זכאי לפדיון של 10.97 ימי חופש בסך של 5,534 ₪ אשר נמחקו על ידי המעסיקה למרות שהעובד לא יצא בפועל לחופש.
מאידך המעסיקה טענה, כי העובד מועד שהוכח כי הוא ביצע מספר עבירות משמעת חמורות שנגעו לתחום המזון עליו הופקד ולפיכך הוא פוטר לאלתר לאחר שהוא זומן לשימוע 3 ימים טרם עריכת השימוע כאשר נאמר לו מראש מהי מטרת השימוע ולטענתה העובד אף טען כי הוא מרגיש שהולכים לפטר אותו.
עוד נטען, כי העובד לא התלונן על שכרו ו/או על כך שלא שולמו לו שעות נוספות במהלך תקופת עבודתו ולטעון טענה זו כעת נגועה בחוסר תום לב אשר יש בה כדי לשלול תשלום בגין זכויות קוגנטיות.
כמו כן נטען, כי אין לקבל את טענתו של העובד בדבר אי מתן הפסקות היות ולא ייתכן שעבד שעות ארוכות מבלי לקחת הפסקה ולכן נטל ההוכחה בעניין זה מוטל על העובד להוכיח אחרת.
עוד נטען, כי חישוב השעות הנוספות אשר הוצע על ידי העובד הינו חישוב שגוי שכן לדידה של המעסיקה העובד ניכה את שעות ההפסקה תוך כדי התעלמות משעות חוסר וכן בתחשיב קיים כפל ביחס לשעות הנוספות ברמה היומית והשבועית.
כמו כן נטען, כי העובד אינו זכאי לפדיון ימי החופשה היות והיא הורתה לעובדים לנצל את חופשתם מדי שנה ומשלא עשה כן ו/או ביקש לצאת לחופשה, נמחקה יתרת הימים שעמדה לזכותו בשנת 2011.
פסק הדין
------------
בית הדין קבע, כי המעסיקה לא הוכיחה שבנסיבות אלו היה מוצדק לפטר את העובד ללא מתן הודעה מוקדמת וללא תשלום פיצויי פיטורים ולפיכך התקבלה תביעת העובד לתשלום פיצויים בסך של 40,551 והודעה מוקדמת בסך של 11,110 ₪.
עוד נקבע, כי מחדל המעסיקה באי הבאת קב"ט החברה אשר היה בו כדי לשפוך אור ולהסביר את הטענות נגד העובד וכן את תוכן ומועד הסרטונים אשר הוצגו בפני העובד, עומד לרעת המעסיקה.
עוד נקבע, כי העובד זומן לישיבת השימוע בעל פה מבלי שניתן לו מכתב מפורט ומסודר מראש ומבלי שנמסרו לעובד כל הטענות במלואן בטרם מעמד השימוע ואף במהלכו ובכך נשללה ממנו האפשרות להתכונן לישיבת שיחת השימוע כראוי ואף להיוועץ עם עו"ד מבעוד מועד ו/או הזדמנות הוגנת להגיב ולהתמודד עם חומר הראיות.
כמו כן, לא ניתנה לעובד הזדמנות לטעון את טענותיו ביחס לכוונת המעסיקה לפטרו ללא הודעה מוקדמת ופיצויי פיטורים אלא ההחלטה התקבלה לאחר תום ישיבת השימוע מבלי שהעובד ידע על כוונת המעסיקה. בנסיבות אלו העובד זכאי לפיצוי של 3 משכורות בסך של 33,330 ₪ בגין פגמים שנפלו בהליך השימוע.
עוד נקבע, כי המעסיקה דאגה לנהל פיקוח שוטף על שעות העבודה של העובד לפיכך חלות על העובד הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה.
כמו כן, לא נמצא שיש בהתנהלותו של העובד כדי לשלול תשלום של תמורה בגין שעות נוספות ו/או הוכח כי נמשכו תנאי שכר קודמים וכי תנאי עבודתו הראשונים כלל לא הוצגו בפני בית הדין, לא הוצגו הסכמות בין הצדדים בדבר השכר, לא הוכח כי שכרו ששל העובד גבוה בצורה משמעותית בהשוואה למטלות שהוטלו עליו ולהיקף עבודתו בפועל.
לא זאת ועוד נקבע, כי הפסקה בת 10 דקות אינה הפסקה מהימנה והיא אינה מאפשרת עזיבת מקום עבודה לממש ומשלא הוצגו סרטונים אשר יתמכו בטענות המעסיקה בדבר הפסקות ממושכות אין לנכות את זמני ההפסקה מזמן העבודה, לפיכך העובד זכאי לתשלום בסך של 262,408 ₪ בגין שעות נוספות וזאת לאחר ניכוי שעות חוסר.
בית הדין דחה את תביעתו של העובד לעניין פדיון חופש היות ולא ניתנה הסכמת המעסיקה לצבירה של חופש אלא להיפך המעסיקה אף התרתה מראש בפני העובד ואף אפשרה לו לצאת לחופש מראש.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"