מיסוי מוטבים בקופת גמל

רו"ח אבי קדוש

ככלל - כספי עמית שנפטר ונמצאים בקופות גמל אינם מהווים "ירושה". הזכאות לכספים אלו היא על פי אופי הכספים בקופה (פיצויים/ תגמולים/ קרן השתלמות) וסוג הקופה (קרן פנסיה/ ביטוח מנהלים/ קרן השתלמות) על פי קביעת החוק/ התקנון.

שאלה
--------------

אלמנה ובנה הם המוטבים בקופת גמל שהוריש אבי המשפחה.

השאלות:
1.מהו מועד אירוע המס בעת קבלת הירושה?
2.האם והבן מעוניינים להשאיר את הכסף בקופה שנה נוספת (אין בעיה מבחינת הקופה). האם ניתן להתמסות רק במועד המשיכה בפועל?
3.מהם סעיפי החוק הרלוונטיים?

תשובה:
------
ככלל - כספי עמית שנפטר ונמצאים בקופות גמל אינם מהווים "ירושה". הזכאות לכספים אלו היא על פי אופי הכספים בקופה (פיצויים/ תגמולים/ קרן השתלמות) וסוג הקופה (קרן פנסיה/ ביטוח מנהלים/ קרן השתלמות) על פי קביעת החוק/ התקנון.
כעיקרון מי שזכאי לקבל את הכספים הם השאירים או המוטבים או הזכאים (תלוי בנתונים שלעיל). הגדרת "שאירים" גם היא שונה בין כספי פיצויים (לפי סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורין) לבין קרן פנסיה (תלויה בתקנון הקרן).
כיום, נושא משיכת כספי עמית שנפטר מוסדרת במסגרת סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (להלן: "חוק קופות הגמל").
על פי הסעיף, יחיד הזכאי למשוך כספים שזכאי להם כמוטב של עמית שנפטר, יכול להעבירם לחשבון חדש בקופת גמל לא משלמת לקצבה על שמו של המוטב, שלא יהיה ניתן להפקיד אליו תשלומי כספים נוספים (להלן: "חשבון חדש"). ההעברה נועדה, בין היתר, למנוע השארת הכספים בקופות מבטיחות תשואה או קופות אחרות שיש בהן ריבית המסובסדת על ידי אוצר המדינה).
במסגרת תיקון 190 לפקודה תוקן גם חוק קופות הגמל. בין היתר התווספו סעיפים א(2א), א(2ב) וסעיף ב2 בחוק קופות הגמל.
התיקון מאפשר בין היתר למוטבים של עמית שנפטר למשוך את כספי התגמולים בפטור ממס, ובעקבות התיקון הם אינם חייבים למשוך את הכספים מיד אלא יכולים להשאירם שם תוך כדי העברתם לחשבון חדש. העברה שבין היתר נועדה למנוע השארתם בקופות עם אג"ח בריבית מסובסדת על ידי אוצר המדינה (פוליסות הוניות ותיקות או קופות גמל עם תשואה מובטחת).
סעיף (ב2) לחוק קופות הגמל קובע: "לעניין דיני המס בלבד, יראו כספים המגיעים למוטב מקופת גמל לא משלמת לקצבה, מקופת גמל לתגמולים או מקופת גמל אישית לפיצויים, שלא נמשכו בידי המוטב ולא הועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף קטן (א)(2ב), בתוך שלושה חודשים מיום פטירתו של העמית, ככספים שהועברו לחשבון חדש כאמור באותו סעיף קטן בתום התקופה האמורה".
יהיה ניתן למשוך את הכספים שהועברו לחשבון חדש בכל רגע נתון, תוך שרווחי ההון שנצברו עליהם יהיו חייבים במס בשיעור של 25%, לפי סעיף 3(ה4)(3): "ריבית ורווחים אחרים שמשך יחיד מקופת גמל לא משלמת לקצבה והנובעים מכספים שהועברו לחשבון חדש כאמור בסעיף 23(א)(2א) או (2ב) לחוק הפיקוח על קופות גמל, יראו אותם כהכנסה מריבית, ואולם רווחים שקיבל כאמור בסכום הפרשי הצמדה שחושבו על הכספים כאמור יראו אותם כהכנסה מהפרשי הצמדה; משך יחיד חלק מהכספים כאמור, יראו אותם כאילו נמשכו על חשבון קרן, ריבית והפרשי הצמדה, באופן יחסי", בשילוב עם התיקון של סעיף 125ג "ואולם הוראות סעיף זה יחולו על ריבית ורווחים אחרים שרואים אותם כהכנסה מריבית לפי הוראות סעיף 3(ה4)(3)".
לפיכך, ככלל, המוטב יוכל להעביר את כספי העמית שנפטר לחשבון חדש, ללא חיוב במס. במועד משיכת הכספים יחויבו רק הרווחים במס רווחי הון לגבי רווחים שנצברו ממועד העברתם לחשבון החדש.
ככל שמדובר בכספי פיצויים שמשולמים כמענק מוות לשאירים - להלן ציטוט מתוך חוזר מס הכנסה מס' 10/2011, מיום 13/07/2011, בנושא: הכנסות מעבודה ו/או מענקי פרישה/מוות המתקבלות לאחר אריכות ימים:
2.4 מענק עקב מוות המשולם לשארי עובד עקב מוות
2.4.1 במסגרת סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים"), נקבע כי בעקבות פטירתו של העובד, ישלם המעביד לשאריו (על פי הגדרת המונח שארים במסגרת סעיף זה - רצ"ב נוסח הסעיף המלא במסגרת נספח א' לחוזר) פיצויים כאילו פיטר אותו. יודגש כי משמעות המונח שארים כפי שהוגדרה במסגרת סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, אינה בהכרח מקבילה למונח יורשים כמשמעותם בחוק הירושה, ולפיכך מופנית בזאת תשומת הלב, כי לצורך קביעת השארים לעניין זה, יש להימנע מלדרוש או להסתמך על צו הירושה, שאינו תקף לגבי הכנסה זו.
2.4.2 מובהר בזאת, כי ההכנסה כאמור, שנוצרה למעשה בעקבות פטירת העובד, מיוחסת לשאירים הזכאים לה (על פי חלקם היחסי), ולא תיחשב כהכנסת הנפטר. על הכנסה כאמור יחולו הוראות סעיף 9(7א)(ב) לפקודה הקובע פטור ממס על הכנסה כאמור עד לגובה שתי משכורות אחרונות (עד 23,320 ש"ח בשנת 2011), מוכפל במספר שנות העבודה.
2.4.3 במידה והיו לנפטר כספי פיצויים ממעבידים קודמים, המופקדים ברצף פיצויים בהתאם להוראות סעיף 9(7א)(א)(4) לפקודה (ולא כספים המיועדים לקצבה), יחול פטור זה על כל שנות העבודה שברצף.
2.4.4 יתרת המענק שאינה פטורה תחויב במס ותיחשב כהכנסה מיגיעה אישית של השאירים (על פי חלקם היחסי) לכל דבר ועניין (כאמור, המס בגין הכנסה זו מוגבל לשיעור של 40% בהתאם להוראות סעיף 125א לפקודה), לרבות האפשרות לניצול הפטור מכוח סעיף 9(5) לפקודה במידה ומי מהם זכאי לו.
2.4.5 סעיף 8(ג)(3) לפקודה מאפשר למנהל לקבוע כללים באשר לפריסה קדימה של מענק עקב מוות. המנהל לא קבע כללים שכאלה, בהביאו בחשבון את הפטור המוגדל הניתן למענק זה, ואת העובדה כי החלק החייב של מענק המוות, במידה וקיים, מתחלק על פי רוב בין מספר שאירים. יחד עם זאת ולמרות שבמהותה הכנסה זו מיוחסת לשארים, עומדת בפניהם האפשרות לבקש פריסה לאחור של כל סכום המענק החייב (טרם חלוקתו בין השאירים) כהכנסת הנפטר בשנות המס שקדמו לפטירה ועד (כולל) שנה זו, בכפוף לתנאים שנקבעו במסגרת סעיף 8(ג)(3) לפקודה, כמתואר בסעיף 2.5.2.3 להלן.

המשיב - ממשרד איתן שפיר ושות' רו"ח - מומחה למסים, דיני עבודה, שכר עובדי המדינה, כוחות הביטחון וכלל המגזר הציבורי, פנסיה וקופות גמל; להרחבה בנושא ולמאמרים נוספים היכנסו לאתר האינטרנט של רו"ח אבי קדוש www.avikcpa.co.il

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן


תגובות לכתבה(1):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 1.
    חבל שאינכם מביאים דוגמאות לקורא הפשוט. (ל"ת)
    מני 29/10/2014 20:14
    הגב לתגובה זו
    0 0
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות