הטבות מס, ניכויים וזיכויים בהפקדות לקופות גמל בשנת המס 2014

קופות גמל
---------------
תיקון מס' 3 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (חוק קופות הגמל) הגדיר החל משנת 2008 שני סוגי קופות בלבד: קופה משלמת לקצבה וקופה שאינה משלמת לקצבה. לפיכך הפכו קופות הגמל ההוניות לקופת גמל לא משלמת.
קופת גמל לא משלמת היא קופת גמל לכל דבר, פרט לכך שבמועד הפרישה הכספים שנצברו בה לא יימשכו כקצבה באמצעותה, אלא באמצעות קופת גמל אחרת - משלמת לקצבה - שאליה יועברו הכספים שנצברו כדי שתשלם קצבה לפורש.
בכך התבטל למעשה מסלול התגמולים ההוניים.
החוק אינו מאפשר למשוך כספים שנצברו באופן חד-פעמי (הוני). עם זאת, בהגיע העמית לגיל פרישה, יוכל להוון חלק מכספי הצבירה כחוק. זאת, אם יוכיח הפורש שמובטח לו סכום קצבה מזערי בסך 3,850 ש"ח (שיעודכן בכל שנה לפי שיעור עליית המדד), וכפוף להסדרי ההיוון הקבועים בתקנון הקופה.
משיכת הכספים באופן חד-פעמי על ידי מי שאינו עומד בתנאים האמורים (גיל, הוכחת קצבת מינימום), מהווה "משיכה שלא כדין", שחייבת במס מינימלי בשיעור 35% (עד לגובה המס השולי - הגבוה מביניהם), על פי סעיף 87 לפקודה.
הזיכוי בגין הפקדה בכל סוגי הקופות עומד לכן על 35%.
הפקדות בקופות גמל לקצבה (קופה משלמת/לא משלמת)
---------------------------------------------------------------------------------
בעל שליטה
על פי סעיף 32(9)(א)(2) לפקודה, ההפרשה לפיצויים בעבור בעל שליטה המוכרת לחברה בשנת המס מוגבלת בסכום. החל משנת 2012 בוטלה המגבלה על ההפרשה לקופת גמל לקצבה בעבור בעל שליטה.
סוגי העמיתים
מלבד ההבחנה הבסיסית בין עמית שכיר (שמעבידו מפקיד בעבורו לקופת גמל) ועמית עצמאי (שייתכן שהוא שכיר, אולם המעביד לא מפקיד בעבורו לקופת גמל, אלא העובד מפקיד בעבור עצמו בקופת גמל), ישנה הבחנה בין "עמית מוטב" לעמית שאינו "עמית מוטב".
בשנת המס 2014,"עמית מוטב" הוא כל עמית, שנעשתה הפקדה בעדו לקופת גמל לקצבה (קופת גמל משלמת לקצבה או קופת גמל לא משלמת לקצבה) בסכום שלא פחת מ-16% מהשכר הממוצע במשק.
השכר הממוצע במשק בשנת 2014 – 9,089 ש"ח לחודש.
בחישוב שנתי: 17,451 ש"ח = 16% X 9,089X 12
ניכוי בגין הפקדה בקופות גמל
-------------------------------------------
"עמית מוטב" יוכל ליהנות מניכוי בגין הפקדות, ששילמו הוא או בן זוגו, לקופת גמל לקצבה, לטובת העמית המוטב, וכמו כן בגין סכומים ששילם לטובת ילדו, שגילו בשנת המס 18 שנים ומעלה.
עמית שאינו "עמית מוטב" ייהנה מניכוי (בהתקיים תנאים) בגין הפקדות שלו או של בן זוגו בלבד.
1.הניכוי ל"עמית מוטב"
עצמאי/שכיר שהוא "עמית מוטב"
פרמיה לניכוי - סעיף 47(ב1) לפקודה:
●רובד ראשון: ניכוי בשיעור 11% מהכנסה עד 104,400 ש"ח לשנה (8,700 ש"ח לחודש) בניכוי הכנסה מבוטחת.
●רובד שני: 7% מ"הכנסה נוספת" שהיא הנמוך מבין:
סך ההכנסה החייבת שאינה הכנסה מבוטחת עד לסכום של 104,400 ש"ח לשנה.
סך ההכנסה החייבת עד לסכום של 417,600 ש"ח לשנה, בניכוי הכנסה מבוטחת או 104,400 ש"ח, לפי הגבוה ביניהם.
ברובד השני ניתן לקבל ניכוי רק על תשלומים העולים על סכום של 17,451 ש"ח.
אם הסכומים ששולמו עולים על 12% מההכנסה הנוספת, בשל החלק העולה על 12% יותר ניכוי נוסף של עד 4% נוספים. ניכוי מרבי ברובד שני - 11%.
אם השכר המבוטח עולה על 34,800 ש"ח לחודש (417,600 ש"ח בשנה) - לא מגיע ניכוי.
2.הניכוי לעמית שאינו "עמית מוטב"
עצמאי
הנמוך מבין:
הסכום ששולם, אך לא יותר מ 7% מהכנסה שאינה הכנסת עבודה, עד תקרה של 147,600 ש"ח.
לעמית עצמאי שהוא גם שכיר, ינכו מן הסכום לעיל 104,400 ש"ח, או הכנסת עבודה - כנמוך.
אם הסכומים ששולמו עולים על 12% מההכנסה, בשל החלק העולה על 12%, יותר ניכוי נוסף של עד 4% נוספים (ניכוי מרבי 11% מתקרה של 147,600 ש"ח = 16,236 ש"ח).
שכיר
הנמוך מבין:
1.הסכום ששולם, אך לא יותר מ-5% ממשכורת לא מבוטחת עד תקרה של 104,400 ש"ח (ניכוי מרבי 5,220 ).
2.5% מההכנסה חייבת ממשכורת עד תקרה של 417,600 ש"ח בניכוי הכנסה מבוטחת.
עמית שאינו "עמית מוטב", אשר ביום 01/01/2014 או לפני כן, מלאו לו 50, זכאי לניכוי בשיעורים מוגדלים בכפוף לתקרות.
אם השכר המבוטח עולה על 34,800 לחודש (417,600 ש"ח בשנה) - לא מגיע ניכוי.
זיכוי בגין הפקדה בקופת גמל - סעיף 45א
-----------------------------------------------------------
"עמית מוטב" יכול לקבל זיכוי בגין הפקדה בקופת גמל לקצבה גם בעבור ילדו, אם ילדו מעל גיל 18.
כל העמיתים יכולים לקבל זיכוי גם בגין הפקדה בעבור בן זוג.
הזיכוי ניתן רק מהחלק שלא ניתן זיכוי בגינו למישהו אחר.
"עמית מוטב"- סעיף 45א(ה)
הגבוה מבין:
1.2,028 ש"ח.
2.הנמוך מבין:
א.במידה ולא הייתה לעמית הכנסה מבוטחת, 5% מן ההכנסה עד תקרה של 208,800 ש"ח.
ב.במידה והייתה לעמית הכנסה מבוטחת, אזי סיכום של:
1.7% מהכנסתו המבוטחת עד למקסימום של 104,400 ש"ח.
2.5% מהכנסתו, שאינה הכנסה מבוטחת, עד לסכום של 208,800 ש"ח, בניכוי סכום של 104,400 ש"ח, או סכום הכנסתו המבוטחת כנמוך, רק בתנאי שהייתה הפקדה באופן עצמאי (כעמית עצמאי).
גובה הזיכוי - 35%.
עמית שאינו "עמית מוטב" 45א(ד)
הגבוה מבין:
1.2,028 ש"ח.
2.א.בגין הפקדה כעמית עצמאי - 5% עד לתקרה של147,600 ש"ח לשנה.
ב.בגין הפקדה כעמית שכיר - 7% מהכנסת עבודה עד תקרה של 104,400 ש"ח לשנה.
ג.עצמאי שהוא גם שכיר - 7% מהכנסת עבודה עד תקרה של 104,400 ש"ח לשנה ו-5% מתקרה של 147,600 ש"ח בניכוי 104,400 ש"ח או הכנסת עבודה - כנמוך.
גובה הזיכוי - 35%.
זיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח חיים ובעד ביטוח שארים
הזיכוי ל"עמית מוטב"
הזיכוי בגין ביטוח חיים, מוגבל ל-5% מהכנסה מזכה, בכפוף לתקרה של 208,800 ש"ח. הזיכוי בגין תשלום לביטוח קצבת שאירים, לא יעלה על 1.5% מהכנסה מזכה.
הזיכוי לעמית שאינו "עמית מוטב"
לגבי הכנסה שאינה הכנסת עבודה, הזיכוי בגין תשלומים עבור ביטוח חיים, מוגבל ל-5% מהכנסה מזכה, בכפוף לתקרה של 147,600 ש"ח. הזיכוי בגין תשלום לביטוח קצבת שאירים, לא יעלה על 1.5% מהכנסה מזכה.
לגבי הכנסת עבודה, הזיכוי בגין תשלומים עבור ביטוח חיים, מוגבל ל-5% מהכנסה מזכה, בכפוף לתקרה של 104,400 ש"ח. הזיכוי בגין תשלום לביטוח קצבת שאירים, לא יעלה על 1.5% מהכנסה מזכה.
הסכום הכולל לביטוח חיים וקצבת שאירים, לא יעלה על 5% מהכנסה מזכה.
גובה הזיכוי בגין ביטוח חיים 25%.
גובה הזיכוי בגין ביטוח קצבת שאירים 35%.
ביטוח מפני אובדן כושר עבודה
--------------------------------------------
מדיניות רשות המסים בדבר התרת ניכוי בגין פרמיה המשולמת לתוכנית ביטוח מפני אובדן כושר עבודה, לשכיר שמעבידו אינו רוכש אותה בעבורו, היא כדלקמן:
א.עובד שכיר, שמעבידו אינו רוכש בעבורו פוליסה בגין אובדן כושר עבודה, רשאי ליהנות מהטבת מס בגין פרמיות ששילם לפוליסה, כאמור.
ב.הטבת המס היא התרת הוצאה בניכוי בשיעור של עד 3.5% ממשכורתו (שאינה מבוטחת, כאמור בסעיף א' לעיל), תקרת המשכורת לצורך הפקדה היא ארבע פעמים השכר הממוצע במשק. 36,356 ש"ח לחודש בשנת 2014 = פרמיה מרבית של 1,272 ש"ח לחודש.
ג.תכנית הביטוח לא תוכר כקופת גמל, ולא תותר בגין הפרמיה הטבת מס נוספת באמצעות זיכוי לפי סעיף 45א לפקודה, או ניכוי לפי סעיף 47 לפקודה.
ד.ההוצאה תותר בניכוי כפוף להגשת דוח לפקיד שומה על הכנסות המבוטח.
ה.הכנסות, המתקבלות על פי הפוליסה או הנספח לביטוח מפני אובדן כושר עבודה, חייבות במס לפי סעיף 3(א) לפקודה, ובדרך כלל נחשבות להכנסה מיגיעה אישית.
ו.לפי סעיף 3(ה3) לפקודה, הסכום המרבי שאותו רשאי המעביד להפריש לעובד למרכיב התגמולים ולאובדן כושר עבודה גם יחד, בלי שהעובד יהיה חייב במס במועד ההפקדה, הוא בשיעור 7.5% משכר עד 4 פעמים השכר הממוצע במשק (36,356 ש"ח) => פרמיה מרבית של 2,727 ש"ח לחודש. דהיינו, פרמיה זו כוללת גם הפרשה למרכיב התגמולים וגם הפרשה לביטוח מפני אובדן כושר עבודה.
ז.כללי ההפקדה בביטוח מפני אובדן כושר עבודה לעצמאי ולבעל שליטה זהים למפורט לעיל.
ח.משכורת לעניין זה, למעט שווי שימוש ברכב.