בנסיבות של חילופי מעסיקים נשמר הוותק לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת

העובדות
-------------
צ.צ. הפקות והדפסות (1987) בע"מ (להלן: "מעסיקה 1") הינה חברה פרטית בבעלות מרים ואשר ציזר ז"ל, אשר העסיקה את רות נדב (להלן: "העובדת") מיום 16.03.1986 ועד ליום 31.03.1997.
החל מיום 01.01.1997 העובדת החלה לעבוד בחברת א. ציזר בע"מ (להלן: "מעסיקה 2") אשר במועדים הרלוונטים, בין היתר, הייתה גם כן בבעלות מר אשר ציזר ז"ל, כאשר בהתאם למכתב שניתן לעובדת המעבר למעסיקה 2 היה תוך כדי שמירת רצף לכל זכויותיה של העובדת.
ביום 20.10.10 העובדת פוטרה עקב פטירתו של מר ציזר וקיבלה את פיצויי פיטורים מיום 16.03.86 ועד ליום 31.12.10.
ביום 01.01.11 העובדת שבה לעבוד אצל מעסיקה 1 עד להפסקת עבודתה ביום 31.03.11.
העובדת טענה, כי יש לראות בשתי המעסיקות כישות משפטית אחת אשר נוהלה על ידי מר ציזר ז"ל, היות ובמהלך השנים העובדת ביצעה את עבודתה ללא שינוי, וכן כי המעבר בין החברות של מר ציזר לא שינה דבר בנוגע לוותקה ולזכויותיה.
עוד נטען, כי היות ושתי המעסיקות עסקו בענף הדפוס הן כפופות להסכמים הקיבוציים בענף זה, ולפיכך העובדת זכאית למענק חג בגין 7 שנות העסקה אחרונות.
כמו כן נטען, כי העובדת זכאית לפיצויי פיטורים ולתמורת הודעה מוקדמת בגין תקופת העסקתה האחרונה בהתאם לוותק שצברה במהלך השנים אצל שתי המעסיקות.
לא זאת ועוד נטען, כי פיטוריה של העובדת בוצעו מבלי שנערך לה שימוע כדין עקב סירובה לחתום על טופס וויתור שלפיו קיבלה את כל המגיע לה מהמעסיקה 2.
מאידך, המעסיקות טענו כי כל אחת מהן הינה ישות משפטית נפרדת היות וכל אחת מהן מצויה בבעלות שונה ועוסקת בתחום עיסוק שונה, כך בעוד שהראשונה עוסקת בדפוס השנייה עוסקת בגרפיקה, ולכן אין להחיל עליה את הוראות ההסכם הקיבוצי בענף הדפוס אשר מזכה את העובדת במענק חג.
כמו כן נטען, כי העובדת הועסקה במעסיקה 2 במשך שלושה חודשים בלבד במהלך שנת 2011 אשר חלק מהם היה כחודש הודעה מוקדמת, ולפיכך אין העובדת זכאית לפיצויי פיטורים ו/או לתקופת הודעה מוקדמת בת חודש.

פסק הדין
------------
בית הדין קיבל את טענות העובדת בחלקן וקבע, כי המעסיקות אינן ישות משפטית אחת היות וכל אחת מהן עוסקת בתחום אחר ועצם העובדה כי הן נמצאות באותו מקום וחולקות מספר טלפון אין בה כדי להוכיח שמדובר בישות משפטית אחת ו/או כי תחום עיסוקן זהה.
לא זאת ועוד, נקבע כי קיומן של מספר חברות בבעלות זהה, שעוסקות בתחום ההוצאה לאור של עיתונים, העוסקות בפעילויות שונות ומשלימות אינן מעידות כי מדובר בישות משפטית אחת.
כמו כן נקבע, כי ההודעה שהעובדת קיבלה לשמירת זכויותיה במעבר בין המעסיקות רק מחזקת את העובדה שהמעסיקות ראו בעצמן כישות משפטית נפרדת וכי עם סגירת המעסיקה 2 נערך לעובדת גמר חשבון.
לפיכך, על יסוד המסקנה כי העובדת הועסקה במרבית השנים במעסיקה 2, העוסקת בגרפיקה וכן כי לא הוכח שהמעסיקה הייתה חברה בארגון מעסיקים ו/או כי היא חתמה על הסכם קיבוצי בענף הדפוס משכך לא חלים ההסכמים הקיבוציים בענף זה.
עם זאת, גם בבחינת צווי ההרחבה, בית הדין קבע, כי המעסיקה 2 איננה נכללת בענפים אשר חלים עליהם צווי ההרחבה ולכן העובדת אינה זכאית למענק חג.
אשר לתקופת העסקה השנייה של העובדת במעסיקה 1 נקבע, כי היות והעובדת עבדה שם רק חודשיים ולא 3 חודשים כנדרש בצו ההרחבה, היא אינה זכאית למענק חג.
לעניין פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת נקבע, כי היות ומדובר בזכויות מכוח חקיקת מגן שאין להם שום קשר לעיסוקה של המעסיקה יש לראות את העסקתה בשתי המעסיקות כתקופת עבודה אחת לצורך וותק במקום עבודה.
משנת 1997-2010 העובדת עבדה במעסיקה 2, קיבלה פיצויים ומיד לאחר מכן שבה לעבוד אצל המעסיקה 1, לכן נקבע כי כאשר תנאי עבודתה של העובדת, אופי עבודתה וכן מיקומה הפיזי של העובדת לא השתנה יש לראות בתקופת עבודתה במעסיקה 1 כהמשך עבודה באותו מקום, המקנה זכויות התלויות בוותק כגון פיצויים למרות שהעובדת לא השלימה שנת עבודה אצל המעסיק האחרון.
על סמך האמור לעיל, תביעתה של העובדת לזכאות להשלמת פיצויי פיטורים התקבלה.
תביעתה של העובדת לתמורת הודעה מוקדמת התקבלה אך היות והודעת הפיטורים נמסרה לעובדת עוד ביום 07.03.2011 והיא קיבלה שכר עד סוף החודש, נפסק כי הלכה למעשה העובדת קיבלה תשלום בגין הודעה מוקדמת עבור 23 ימים ולכן היא זכאית להשלמה של 7 ימי הודעה מוקדמת.
תביעתה של העובדת לפיצוי בגין אי עריכת שימוע נדחתה היות ובית הדין שוכנע כי העובדת זומנה לשיחת שימוע טרם פיטוריה וכן כי פיטוריה נבעו מסירובה לחתום על כתב סילוק היות והוכח כי העובדת פוטרה בגלל צמצומים.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"