נדחתה בקשה לביטול פיטורי עובדת אשר ייחלה למותם של חיילים במבצע "צוק איתן"

העובדות
-----------
אסראא גרה (להלן: "העובדת") הועסקה כפסיכולוגית חינוכית בעיריית לוד (להלן: "המעסיקה") במשך 4 שנים.
העובדת עסקה בביצוע אבחונים לתלמידים, ייעוץ ולווי פסיכולוגי לצוותים חינוכיים וכן טיפול במשפחות שהופנו לטיפולים פסיכולוגיים ממוסדות החינוך. במהלך מבצע "צוק איתן" נדרשו עובדי העירייה ובכללם העובדת ליתן סיוע ותמיכה פסיכולוגית לילדים ולמשפחות הפונות לקבלת סיוע.
העובדת פרסמה באמצעות עמוד הפייסבוק שלה איחולים למותם של חיילים נוספים כתגובה לכתבה תקשורתית בה דווח על מותם של חיילי צה"ל שנהרגו באותו היום בכפר סג'עיה.
למחרת, בעקבות הפרסום, זומנה העובדת לשימוע אצל מנכ"ל העירייה.
העובדת התייצבה לשימוע כאשר בשימוע נוכח גם נציג ועד עובדים מטעם העירייה. בתום השימוע ולאחר שנציגי העירייה דנו בעניין השימוע הוחלט על סיום עבודתה לאלתר.
העובדת פנתה לבית הדין לקבלת סעד זמני לביטול הפיטורים וחזרתה לעבודה הואיל ולטענתה הפיטורים נעשו שלא כדין, ללא הליך שימוע תקין, מבלי שידעה מראש מהי מטרת השימוע ומבלי שניתנה לה אפשרות לדאוג לייצוג משפטי. עוד נטען כי הפיטורים נעשו לאלתר, ללא נוכחות ראש העיר בישיבה ומבלי לנהל הליך משמעתי כנהוג אצל המעסיקה. בנוסף, נטען כי הפיטורים מהווים פגיעה בעקרונות של חופש הביטוי ותוך הפליה בגין השקפה פוליטית ובניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
מנגד, המעסיקה טענה כי הפיטורים היו כדין כמו גם הליך השימוע אשר כלל זימון לשימוע ובו הטעמים בגינם נערך השימוע. העובדת בחרה להופיע לשימוע ללא ייצוג וניתנה לה הזדמנות ראויה להשמיע את דברה, כך שגם אם היה מוכח כי נפל פגם בהליך השימוע, הרי שמדובר בפגם פרוצדוראלי ולא מהותי וכן אין בפגם שכזה כדי להצדיק את ביטול הפיטורים. כמו כן, נטען כי ניתן לפטר עובד שעובר עבירות משמעת, גם ללא נקיטת הליך משמעתי, כאשר החלטת הפיטורים נתקבלה שלא מחמת אפליה אלא נבעה מחוסר התאמה לתפקיד ומשבר האמון שנוצר ומעצם אופיו ומהותו של התפקיד אותו מילאה העובדת ולא עצם ביצוע עבירה משמעתית שהייתה בהתנהגות העובדת. כמו כן, נטען כי אין מקום לתביעה כלפי ראש העיר שכן אין הצדקה לניהול הליך כנגדו באופן אישי.
פסק דין
----------
בית הדין קבע כי יש לבחון את פררוגטיבת המעסיק לנהל את עסקו כרצונו וזאת כחלק מזכות הקניין שלו כאשר זכות זו אינה עומדת בזכות עצמה, אלא יש להפעילה בתום לב ותוך איזון מול זכויות אחרות של העובדים.
נקבע כי ההחלטה לפטר את העובדת לאור התבטאותה החריפה, וביחס לאופי תפקידה של העובדת כפסיכולוגית המטפלת בילדים ובמשפחות תושבי העיר, ולאור משבר האמון שנוצר בין הצדדים, היא פעולה אפשרית וסבירה המצויה במתחם הזכות הניהולית של העירייה.
בית הדין חזר על הכלל לפיו לא יכפה על מעביד להעסיק עובד שאינו רוצה בו ודרך המלך היא לתת תשלום כספי ולא לאכוף את חוזה העבודה.
בית הדין נימק החלטתו בכך שקיימת ציפייה מעובדת ציבור אשר תפקידה המהותי הוא חינוך פסיכולוגי, לריסון ואיפוק כלפי כל מי שנזקק לשרותיה. לפיכך, נדחתה הבקשה לסעד זמני ונקבע שלא נמצא שיקול של "צדק" המחייב החזרת העובדת לתפקידה וזאת בטרם הוכחה תביעתה.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"