ביצוע הליכי גבייה כנגד המבקשת בגין חוב מס של בעלה

תקציר ה"פ 4932/13
כוכבה לוי נ' פקיד שומה ירושלים 1

בית משפט השלום בירושלים פסק כי בדין רשאי היה המשיב לנקוט הליכי גבייה לפי פקודת המסים (גבייה), לרבות עיקולים, גם כנגד המבקשת, בגין חוב מס של בעלה.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
-------------------------------------------------------
עניינה של התובענה הוא בקשה לפסק דין הצהרתי שלפיו מנוע המשיב מלנקוט הליכי גבייה נגד המבקשת ו/או רכושה לשם גביית חוב מס של בעלה, בגין חוב מס בסכום של כ-1,600,000 ש"ח, אשר מקורו ברווח הון שצמח בשנת המס 1996 מפירוק שיתוף בחברת מוסך ינוע בע"מ (להלן: "המוסך") אשר בה היה הבעל שותף בשיעור 50%, ואשר במסגרת הסכם פירוק השיתוף שנחתם בשנת 1995 קיבל הבעל דיווידנדים שרווח ההון אשר צמח מהם הוא נשוא החוב של הבעל בהתאם לשומה. יצוין כי המבקשת מחזיקה במניה אחת ממניות המוסך, כך שחלקה הוא 25% (ועם בעלה כאמור 50%).
לטענת המבקשת למניות אלו לא נלוו זכויות הצבעה או ניהול כלשהן והרישום נעשה מסיבות היסטוריות ובאופן פורמלי בלבד. לטענת המבקשת, מאז ומתמיד, החל ביום נישואיהם בשנת 1964 הייתה קיימת בין בני הזוג הפרדת רכוש ברורה, ובשלב מסוים הוחלט לעגן בכתב את ההפרדה האמורה. כתוצאה מכך נחתם ביום 15.7.2000 הסכם ממון/ הפרדת רכוש. במסגרת הסכם הממון סוכם בין היתר על מכירת בית המגורים של בני הזוג במבשרת ציון שהיה אז בבעלותם המשותפת, ותמורת המכירה חולקה ביניהם.
דיון
----
השאלה שעומדת בפנינו היא אם בנסיבות העניין רשאי היה המשיב לנקוט הליכי גבייה לפי פקודת המסים (גבייה), לרבות עיקולים, גם כנגד המבקשת. המסקנה היא כי לא נפל פגם בעצם ביצוע פעולות הגבייה על ידי המשיב, ודין התביעה להידחות.
אכן הצדק עם המבקשת כי החלטה בדבר תקפותו או אי תקפותו של הסכם או של רישום זכויות נתונה לבית המשפט ולא לפקיד השומה. עם זאת, לפי סעיף 86 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"), קיימת לפקיד השומה סמכות להתעלם בין היתר מעסקה או מפעולה פלונית אשר אחת ממטרותיה העיקריות היא הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותות.
אמנם במקרה שלפנינו לא הייתה מטרתה של החתימה על הסכם הממון הימנעות ממס או הפחתת מס בלתי נאותה, ולכן באופן פורמלי אין מקום להחלת סעיף 86 האמור, אולם המבקשת עצמה הודתה בסעיף 44 לכתב התביעה כי הרקע לחתימה על הסכם הממון היה בין היתר, כדי להסיר את השעבוד שהיה מוטל על ביתם של בני הזוג במבשרת ציון בשל הלוואה שנטל הבעל. אם כך הדבר, הרי החתימה על הסכם הממון ביום 15.7.2000, יומיים בלבד לאחר שהוצאה השומה ביום 13.7.2000, יכולה בהחלט להתפרש כניסיון לנתק כל קשר בין הבית האמור לבין עסקיו של הבעל, לרבות חובותיו למס הכנסה, כדי לא לאפשר הליכי גבייה לגבי הבית החדש שיירכש בהר אדר בתמורה למכירת הבית במבשרת ציון.
אמנם בעניין עצמון (ע"א 4374/98) נקבע כי כאשר בני זוג מבקשים להעביר נכס לבעלות מלאה של אחד מהם אין מוטלת עליהם חובה להציג "הסבר", צידוק או מניע לרצונם זה, גם כאשר יצירת ההפרדה ברכוש והעברת הבעלות נבעו מרצון בני הזוג לחסן נכסים אלה מפני נושי החייב, אולם הדבר סויג בפסקי הדין בכך שנאמר כי הרצון היה "לחסן מבעוד מועד נכסים אלה מפני נושי החייב". הואיל ובמקרה שלפנינו לא נעשה הסכם הממון "מבעוד מועד" אלא למעשה בדיעבד, יומיים בלבד לאחר שהוצאה השומה, נראה שנודף מהסכם הממון "ריח" של ניסיון להברחת נכסים, וכתוצאה מכך יש להתייחס בהסתייגות ממשית לתוקפו של ההסדר הרכושי אשר נקבע בהסכם הממון.
הגם שסעיף 66 לפקודה מאפשר לבני זוג לבקש חישוב מס נפרד בתנאים מסוימים, הרי נקודת המוצא בפקודה היא שבני זוג, כל עוד הם עונים על הגדרת "בן זוג" בסעיף 1 לפקודה, מהווים יחידת מיסוי אחת, והכנסת התא המשפחתי נתפסת כהכנסה אחת.
במקרה שלפנינו, החזיקה המבקשת מניה במוסך. בהקשר זה יש לדחות את טענתה כי מדובר בנושא היסטורי ופורמלי בלבד. להחזקת מניות בחברה יש נפקות משפטית, ובמקרה הנדון הייתה המבקשת למעשה בעלת 25% מהמניות במוסך. לפיכך, לגבי ההון שנצבר אצל בני הזוג, אשר אין מחלוקת כי הם עונים על ההגדרה של "בן זוג" בסעיף 1 לפקודה, חלה חבות במס גם על המבקשת לגבי הדיווידנד שקיבל הבעל במסגרת פירוק השיתוף במוסך ינוע, לפחות בשיעור החלק של המבקשת בחברה.
זאת ועוד, גם אם המבקשת לא הייתה מחזיקה במניה במוסך ינוע, הרי בפועל עקב הנאתה מפירות ההכנסה מהמוסך לאורך השנים כחלק מהתא המשפחתי, לא יהא זה ראוי וצודק לטעון כי המבקשת מנותקת מהחובות שנותרו בתיק בני הזוג. עם זאת, לאור העובדה שהמבקשת החזיקה בפועל במניה במוסך ניתן להשאיר נושא זה ב"צריך עיון". יש לזכור כי גם לפי הדין הכללי ולא רק במישור דיני המס, קיים עיקרון של שיתוף בחובות כמו בזכויות (בהסתייגויות שאין מקומן במקרה שלפנינו), ולכן גם מכוח הדין הכללי קמה למבקשת חבות, לפחות במחצית חובו של הבעל לרשויות המס.
תוצאה
--------
התובענה נדחתה.
בבית משפט השלום בירושלים
לפני כב' השופטת אנה שניידר
ניתן ב-20.10.2014