מכת מדינה: 28 אלף תיקים נגד גברים שלא משלמים מזונות - מה עלייך לעשות?

28,486 תיקים מתנהלים בהוצאה לפועל נגד גברים שאינם מצליחים או שאינם רוצים לשלם את דמי המזונות החודשיים המגיעים לנשותיהם לשעבר על פי חוק. עו"ד אמיר איבשקובסקי מסביר מה הן הזכויות של אישה המתגרשת וכיצד כדאי לה להתנהל בזמן שהיא שוקלת להתגרש מבעלה.

מה כדאי לאישה ששוקלת להתגרש מבעלה לעשות?

"תמיד עדיף לשקול בכובד ראש, מה לעשות בכדי להימנע מגירושין. גם בגירושין 'טובים' קיימת פגיעה בכל הצדדים בשלב המיידי. ככלל, הליך הגירושין ותוצאתו מביאים לירידה ברמת החיים של בני הזוג. לכן רק לאחר שברור לך שעשית את כל מה שנדרש בכדי להמשיך את הקשר כפי שהתכוונת בראשיתו והעניינים לא הסתדרו כפי שציפית, רק אז יש מקום לפנות לעו"ד לתכנון נכון של אסטרטגיית ניהול ההליך המשפטי. ללקוחותיי אני מזכיר כי בסופו של יום גם לסיים את הקשר צריך לדעת כיצד, שכן לרוב תקופת הגירושין נמשכת יותר מתקופת הנישואין ".

"העיסוק בתחום מלמד כי לעיתים גם זוגות שהחלו הליך משפטי ב"קרב סכינים" הצליחו להתגבר על המשבר וחזרו לחיים משותפים או לפחות הצליחו להשלים עם דבר הפרידה ומצליחים לתקשר ביניהם. רצוי לא להגיע לתהליך עצמו עם קיבעון מחשבתי. רצוי לשמור על שיקול הדעת העצמי ביחס למהלך המשפטי המתגבש. כמובן שיש מקרים שבהם נדרשת התערבות הגנתית מיידית של הרשויות והערכאה השיפוטית בכדי למנוע פגיעה בילדים ובמי מבני הזוג".

אם האישה החליטה להתגרש - האם יש חשיבות אם פונים לבית דין רבני או לבית המשפט לענייני משפחה?

"נהוג לחשוב שבית המשפט לענייני משפחה הינו המקום לפתיחת ההליכים על-ידי האישה, בעוד שעל הגבר 'לרוץ' לבית הדין הרבני. בחלוף השנים, האימרה הפכה למיתוס המתעצם בראשיתו של הליך הגירושין. מדובר במציאות בלתי הגיונית בה במדינתנו מתקיימות שתי מערכות משפט מקבילות, כך שבכל הקשור לפירוק התא המשפחתי, חלוקת הרכוש, מזונות ונושאים הקשורים בילדים, כל אלה נתונים לסמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני. לעומת זאת נושא הגירושים והגט נתונים לסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני. דילמה דומה ניצבת בפני בני דתות אחרות בישראל (כל אחת ובית הדין הדתי הרלבנטי לה).

האם חל איזה שינוי בתחום במשך השנים?

"במהלך השנים האחרונות הצטמצמה החשיפה 'שבמירוץ הסמכויות', מירוץ אשר נכפה על המתגרש הטרי, ההחלטות בבית הדין ובבית המשפט אינן מגדריות ושתי הערכאות מחוייבות לשפוט לפי הדין בישראל . אולם עדיין קיימת חשיבות למיקום פתיחת התיק, במיוחד בתיקים בהן קיימת בגידה ברורה, רכוש הרשום על שם אחד הצדדים לבדו, ונושאים נקודתיים אחרים שעו"ד מומחה יוכל לזהותם ולהמליץ בכל מקרה לגופו לאיזו ערכאה לפנות, כך למשל לגבי מוניטין אישי ככל שקיים לבן זוג עצמאי, נושא זה עדיין לא הוכרע בבית הדין הרבני כנכס בר איזון. במרבית המקרים, עניין המירוץ עצמו ופתיחת ההליכים מהווה כיום מניפולציה משפטית ורגשית על בן הזוג האחר".

אלו דגשים חשוב לאישה שיהיו בחוזה הגירושין?

"כל מה שנרשם בהסכם הגירושין משפיע על שני בני הזוג ועל ילדיהם, לכן כל נושא חשוב לשני הצדדים. הנושאים המובאים במרבית ההסכמים הם: הסכמה לגירושין, נושא הסדרי הראייה של הילדים, זמני השהות, הכרזת המשמורת על הקטינים, מזונות ומדור, נושא הרכוש וחלוקת הממון. בפועל כל הסכם הוא עולם ומלואו וראוי שיהיה תפור ייחודית לאורח חייהם הרצוי והצפוי של כל אחד מיחידי בני הזוג לאחר הגירושין".

יש לך דוגמא?

"תחת ענייני הילדים, ראוי להסדיר את דבר חינוכם בזרם החינוך בו הם לומדים כיום, האחריות בעת שעות שהייתם בבית הספר ומקום איסופם מבית הספר על-ידי בן הזוג, כאשר אישה שעובדת למחייתה, תהיה פנויה לעבודה רציפה מבלי שתידרש למשל לחזור הביתה לאיסוף הילדים והכנתם לקראת בואו של האב מביתה".

"כמו כן, קיימת חשיבות רבה לגילוי מלא של הזכויות הרכושיות הרשומות על שם מי מבני הזוג, כדי לאפשר חלוקה הוגנת של הרכוש שצברו בני הזוג במהלך נישואיהם. יש לדרוש קבלת הפטר מלא מחובותיו של בן הזוג. נקודות נוספות למחשבה: הסדרת התשלום ללימודים גבוהים עבור הילדים, שיעורי נהיגה, נסיעות לחו"ל, טיולים מבית הספר וכיוצ"ב".

מה הן הזכויות של האישה מבחינת הרכוש?

"זכויות האישה כמו גם זכויות בן זוגה, צריכות להיבחן לפי ציר הזמנים, כוונת הצדדים והתנהגותם במהלך חיי הנישואין. ראשית, ככל שבני הזוג ערכו ביניהם הסכם יחסי ממון, הן לפני הנישואין והן במהלכם, והסכם זה אושר על-ידי הרשות המוסמכת, יחייבו הוראות הסכם זה בעת חלוקת הרכוש, ולכן לבני זוג שערכו הסכם יחסי ממון ביניהם, ראוי לבחון אותו מדי מספר שנים, ובהתאם לשינוי ההון המשפחתי שנצבר ושינוי נסיבות".

מה לגבי נכס שנרכש מכספו של אחד מבני הזוג עוד לפני הנישואין?

"קיימים מצבים, בהם נכס אשר נרכש לפני מועד הנישואין יכול להפוך לנכס משותף, עד כדי מחציתו. כמו כן, קיימים מצבים בהם חלק ברכוש אשר ניתן במתנה בין בני הזוג, תבוטל המתנה לאור התנהגותו של המקבל כלפי הנותן.
הכלל הוא כי רכוש אשר נצבר במהלך חיי הנישואין שייך לבני הזוג בחלקים שווים, בעניין זה אין חשיבות לאופן הרישום אולם עדיין ניתן למצוא כי בבתי הדין הרבנייים, מתקיימת נטייה להכריע על בסיס רישום הבעלות על הרכוש".

מה לגבי מזונות אישה: מה הם ומתי האישה זכאית להם?

"אישה זכאית למזונות עבורה (במובדל מהילדים) וזאת עד למועד סידור הגט. מטרתם של מזונות האישה היא לרפא את הפער המיידי שנוצר ביכולת ההכנסה והפגיעה ברמת החיים של אישה שאינה עובדת ושאינה מצליחה לפרנס עצמה מעבודתה".

מה זכויות הילדים מבחינת התשלום החודשי?

" ילדים לקבל מזונות (כספים) מהאב לצורך קיומם ומדורם (מגוריהם). מיד בתחילת הליך הגירושין, נקבעים לילדים מזונות זמניים לצורך מחייתם וצרכיהם הבסיסיים. השאיפה היא לקבוע בהקדם את המזונות כסכום גלובאלי שייתן מענה לסך כל הצרכים של הילדים. כיום ניתנת עדיפות לקביעת סכום נקוב של דמי מזונות עד להגיע הילד הראשון לחודש הגיוס, וממנו ועד לסיומו אנשים נוטים לצמצם בתקופה זו את הסכום החלקי המגיע למתגייס לכדי 1/3. כדאי לבחון שינוי הסדר מקובל זה, בעת שבאים לערוך הסכם, כך שדמי המזונות בתחילת התקופה יהיו נמוכים יותר ודווקא לילדים היותר גדולים (שלגביהם ההוצאות מאמירות) יש לשקול להגדיל את דמי המזונות בגינם".

האם ניתן לשנות את גובה המזונות?

"שינוי פועל לשני הכיוונים, לכן צריך לשקול כדאיות בפנייה מסוג זה.
ללא שינוי נסיבות משמעותי מהמצב שהיה קיים ערב חתימת ההסכם/מתן פסק-הדין, מחוייב כדי להוות רקע ונימוק הולם להגשת בקשה לשינוי (הגדלה או הפחתה לפי העניין) של דמי המזונות. כך למשל תקופת אבטלה והפסד מקורות הכנסה, מצב רפואי קיצוני המונע והפוגע בהשתכרות, לידת ילדים נוספים, סרבנות קשר, בעיית תקשורת עם הילדים ואף צורך דחוף לתשלום כלשהו עבור הילדים שלא הוסדר במסגרת ההסכם או בפסק-הדין".

מניסיונך מה מצבן הכלכלי של נשים שמתגרשות?

"אם ההליך נוהל בתום לב ובשקיפות מוחלטת שני הצדדים אמורים לסבול מירידת רמת החיים שלהם. הסדר גירושים מאוזן יוכל להעניק גם לאישה את האפשרות לצאת לעבודה (ככל שלא עבדה עד כה) ולפרנס עצמה בכבוד. הסדר גירושין שאינו מאוזן, עלול להביא לחורבן על האישה והפיכתה תלויית תשלומי המזונות של הגרוש, תמיכה משפחתית ולעיתים אף סיוע מהמוסד לביטוח לאומי ".

"במצבים בהם הגבר אינו משלם מזונות, קיימת אפשרות לפנייה להליך מהיר במסגרת ההוצאה לפועל - בהליך מסוג זה אין חובה בייצוג משפטי, כמו כן המוסד לביטוח לאומי משלם לנשים אשר אינן מקבלות את המזונות, קצבת מזונות במקום בן הזוג".

האם היית ממליץ על הליך מוקדם לפני פנייה לערכאה שיפוטית?

"קיימים הליכים מקדמיים שראוי לבוחנם כדוגמת פנייה למגשר, פנייה מוקדמת ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה ועוד, אך בכל מקרה כדאי להיוועץ בעורך-דין המומחה בתחום המעמד האישי כדי להבין מה הדרך האולטימטיבית לבן הזוג החפץ בגירושין לכלכל את צעדיו".

מה צפוי לנו בעתיד בתחום זה?

" במהלך השנים האחרונות החל תהליך של הכרה בצורך האמיתי של הילדים לנוכחות האב בחייהם והכרה בזכויותיו . עד היום 'חזקת הגיל הרך' היתה ברירת המחדל לפיה הילדים הקטנים הולכו אחר אמם, בעתיד עניין זה עומד להשתנות, תוך בחינת מסוגלות הורית סבירה. אם נעצור ונחשוב נגלה שהמסר המועבר מסעיף חוק זה אינו מטיב עם האם בפרט והנשים בכלל וכאן ניתן למצוא הפלייה מגדרית. הסעיף הזה מקבע את האם ללוח הזמנים של הילדים, פוגע ביכולתה לעבוד ולהתפרנס והופך אותה תלוית תשלומי המזונות והביטוח הלאומי. כך, בהעדר מקורות הכנסה היא תסבול מפגיעה כלכלית משמעותית".

מה ההשלכות של מגמה זו?

"אם היום בית המשפט נדרש לשאלת מי ראוי להיות ההורה המשמורן והסדרי ראיה, בעתיד יידרש רק לבחון את הסדר 'האחריות ההורית', אליו הגיעו ההורים לאחר הסכמה בפני רשות עזר מוסמכת. כמובן כפועל יוצא מהסדר חדש זה תהא השפעה על דרך חישוב קביעת המזונות. גם תחום 'הגירה בתוך הארץ' עומד בפני שינוי תוך שינוי המבחן הקובע. אם עד היום ההתייחסות אל המעבר היתה כמעשה סופי תוך בחינת השאלה האם טוב לילדים במקום החדש, בעתיד תיבחן טובת הילד כאילו לא בוצע המעבר, תוך בחינת שאלת השפעת המעבר על הילדים והפגיעה בטובתם".

רשות האכיפה והגבייה (הוצאה לפועל)

במסגרת מסלול המזונות נכנסת ההוצאה לפועל בנעלי הזוכה ופועלת לגביית חוב המזונות עבורו. המסלול מופעל על ידי מערכת ההוצאה לפועל תוך מעורבות מינימאלית של הזוכה. לאחר פתיחת התיק במסלול מזונות הזוכה לא נדרש לבצע פעולות נוספות לגביית החוב, ומערכת ההוצאה לפועל היא שפועלת במקומו לנקיטת הליכים לגביית החוב. המסלול החדש הוא מסלול בחירה עבור זוכים פרטיים, כך שזוכים אלה יוכלו לבחור אם הם מעוניינים לנהל את תיק ההוצאה לפועל בעצמם או לעשות זאת באמצעות לשכת ההוצאה לפועל במסלול האישי.

המסלול החל לפעול לראשונה בפברואר 2014 לתיקים חדשים. ביוני 2014נפתח המסלול לזוכות המעוניינות לעבור מהמסלול הרגיל למסלול האישי, ובספטמבר 2014 הועברו למסלול כל תיקי המזונות של המוסד לביטוח הלאומי.

המסלול הוקם במספר לשכות ברחבי הארץ: לשכה אחת בכל אחד ממחוזות השיפוט של בתי המשפט, בירושלים, בבאר שבע, בכפר סבא, בתל אביב, בחיפה. המוסד לביטוח לאומי יכול לפתוח את התיקים אך ורק בלשכה שבה הוקם מסלול מזונות, אך זוכה פרטי יכול לפתוח את התיק בכל אחת מלשכות ההוצאה לפועל. התיק עצמו מתנהל בלשכה שבה הוקם מסלול מזונות, אך הזוכה יכול להגיש בקשות ומסמכים גם בלשכה שבה פתח את התיק ושבה כאמור לא הוקם מסלול מזונות.

מתחילת פברואר 2014 עם פתיחת מסלול המזונות ועד היום נפתחו 5,013 תיקי מזונות במסלול, מתוכם כ-1,700 תיקים חדשים של , היתר תיקי מזונות אישה פרטית.

מס' זוכות (תיקים של זוכה פרטית) במסלול הרגיל בהוצאה לפועל - 28,486 נכון לסוף יוני 2014.

מנהל רשות האכיפה והגביה (המופקדת על מערכת ההוצאה לפועל) דוד מדיוני:

"עובדי מערכת ההוצאה לפועל, הפועלים במסלול מזונות הונחו על ידי, כמנהל הרשות, לקיים קשר הדוק עם החייב במטרה להגיע לתכלית גביית דמי המזונות. עד היום, טרם תיקון החוק, ההתגוששות בין הצדדים, שהחלה עוד בד"כ בתיק הגירושין נמשכת, לצערינו, גם בתיק המזונות בהוצאה לפועל ולבסוף פוגעים בילדים על לא עוול בכפם. מסלול המזונות מאפשר לזוכים פרטיים, בפועל בעיקר זוכות, להימנע מאותה התגוששות עם בן הזוג לשעבר ומהקושי הכרוך בניהול תיק מזונות בהוצאה לפועל".

כתבות מעניינות בנושא:

תרחיש אימים: גבר ממוצע שמתגרש ויש לו 2 ילדים - ישאר עם 2,000 שקל בחודש

נקמה קרה: סיפורים על מה שעוללו נשים נבגדות לבעלים שלהן (לשעבר)