אי קבלה לעבודה עקב סירוב מועמד לעבודה לעבוד ביום המנוחה השבועי הינה אפליה

העובדות
------------
הגברת סיוון קורן (להלן: "העובדת") הופנתה על ידי חברת או.אר.אס (להלן: "חברת כוח האדם") לעבודה כנציגת מודיעין בחברת ניהול קניון הזהב (1991) בע"מ (להלן: "המעסיקה") המספקת שירותי ניהול לקניון הזהב.
במסגרת התפקיד היה צורך באיוש עמדת המודיעין במשך כל ימות השבוע ובכלל זה בימי שבת.
העובדת הופנתה לעבודה אצל המעסיקה וזאת לאחר שלטענתה הבהירה לחברת כוח האדם שהיא אינה זמינה לעבודה ביום המנוחה השבועי שלה בשל היותה שומרת מצוות.
עם הגעתה למעסיקה נערך לה ראיון אשר בסיומו היא התקבלה לעבודה, הופנתה להתלמדות קצרה באותו היום ואף נתבקשה להתייצב למחרת להמשך התלמדות.
עם זאת, כאשר הגיעה למעסיקה למחרת היא נתבשרה טלפונית על ידי חברת כוח האדם כי התפקיד שהוצע לה במעסיקה אינו מתאים לה בשל סירובה לעבוד בשבת וכל ניסיונותיה לשכנע את המעסיקה לקבלה לעבודה כשלו.
לפיכך, העובדת הגישה תביעה בגין אפליה מחמת דת.
המעסיקה טענה, כי היא פנתה לחברות כוח האדם בבקשה לקבלת מועמדים לאיוש תפקיד פקידת מודיעין בקניון, כאשר בין דרישות התפקיד שהוגדרו הייתה, בין היתר, עבודה בשבת בדגש על כך שהעבודה בתפקיד זה הינה במשמרות וזו דרישה הכרחית.
עוד נטען, כי העובדת הגיעה לראיון ביום 21.11.11 יחד עם מועמדים נוספים לתפקיד, לאחר שמצאה כי דרישות אלו מתאימות לה ובמועד זה הועברה למועמדים הדרכה שכללה הסבר על המשמרות ובינן גם על עבודה בשבת.
לשיטתה של המעסיקה, העובדת החליטה לקחת חלק בהדרכה למרות שידעה כי היא אינה מתאימה לתפקיד ולאחר שהודיעה במהלך ההדרכה כי היא אינה מוכנה לעבוד בשבת, על רקע זה המעסיקה הודיעה לחברת כוח האדם כי העובדת לא התקבלה לעבודה.
עוד נטען, כי שיחת הטלפון אשר נערכה בין המעסיקה לבין נציגת המעסיקה נערכה בחודש העוקב רק לשם בניית עילת התביעה של העובדת ולא לשם שקילה מחודשת של עמדתה.
פסק הדין
-------------
בית הדין קיבל את התביעה באופן חלקי וקבע, כי המעסיקה סירבה לקבל את העובדת בשל סירובה לעבוד ביום המנוחה השבועי על פי מצוות דתה שאותן היא מקיימת וזאת למרות שלא מדובר בתפקיד אשר החוק מאפשר למעסיק לדרוש מהעובד לעבוד בימי המנוחה השבועיים שלו.
בית הדין לא שוכנע, כי המעסיקה ביצעה התאמות סבירות כדי להעסיק את העובדת כפי שמחויב מהוראות החוק על מנת שסירובה של העובדת לעבוד ביום המנוחה השבועי שלה יפסול את מועמדותה, כאשר הצגה של דרישות התפקיד המחייבות עבודה ביום המנוחה השבועי באמצעות חברת כוח האדם אינה יכולה להעניק למעסיקה פטור.
כמו כן, בית הדין לא שוכנע כי העובדת "יצאה מגדרה" על מנת להשתלב בעבודה כי היא לא פנתה למעסיקה או לחברת כוח האדם בבקשה לשבצה בעבודה אחרת.
עם זאת, היוזמה והחובה לבצע התאמות סבירות צריכה לבוא מצד המעסיקה אשר בקיאה באפשרויות התעסוקתיות והכלכליות.
לאור זאת נקבע, כי בעקבות הפרה של הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה והוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה עליה לשלם לעובדת פיצוי כספי בגין אפליה על רקע דת כאשר בית הדין הקטין את הפיצוי המקובל לסך של 7,000 ש"ח היות והאפליה נבעה מטעם כלכלי הנוגע ישירות לתפקיד ומצוי בהתנגשות חזיתית עם אחת ממצוות דתה.

(*) הכותבת - עו"ד ב"כל עובד", מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"