קביעת תושבות רטרואקטיבית לבעלי אשרה מסוג א/2 ו-א/4

בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") אין הגדרה ל"תושב ישראל", ולכן המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") מתבסס על מבחנים שקבע בית הדין הארצי לעבודה לבחינת מרכז חיים, כגון מקום המגורים הקבוע, הכוונה להיות תושב, מקום מגורי האישה והילדים ועוד.
בשנת 2003 תוקן החוק ונקבע כי לא יראו כתושבי ישראל שוהים שלא כדין או שוהים כדין באשרות מסוגים שונים (שאינם אזרחי ישראל כמובן). מכאן ובאופן משלים משתמע כי אלו הם בעלי האשרות שכן עשויים להיחשב תושבי ישראל לעניין החוק (תנאי הכרחי שאינו תנאי מספיק): אשרת שהייה חוקית בישראל מסוג האשרות א/1, א/2, א/5 או א/4 שנלווה ל-א/2. כולם מותנים בשהות של 183 ימים רצופים או שאינם רצופים בארץ, בתקופה של 12 חודשים מיום קבלת האשרה כמוגדר בחוק, ובתנאי שהאדם הוכיח שמרכז חייו בישראל.
אשרה מסוג א/2 היא אשרה הניתנת לסטודנטים זרים שהתקבלו ללימודים במוסד מוכר בישראל. אשרה זו אינה כוללת רישיון לעבוד בישראל, אלא במקרים מיוחדים.
לנלווים לסטודנטים אלה ניתנת אשרת א/4.
החל משינוי החוק, מי שנמצא בארץ באחת מאשרות ב' למיניהן (כגון תייר) אינו יכול להיחשב תושב ישראל, אלא אם נקבעה תושבותו בתקופה שקדמה למועד התיקון.
ביום 21.9.2014 פרסם המל"ל חוזר ביטוח/1421 בעניין תחולת קביעת מועד תושבותם של נושאי אשרות א/2 ו-א/4 הנלווים אליהם, ככל שחלפו 183 יום לשהייתם בישראל. החוזר אינו כולל מחזיקי אשרות א' מסוגים אחרים.
החוזר מציין כי יש מקרים שמחזיקי אשרות א/2 ו-א/4 (נלווה ל-א/2) פונים למל"ל לבקש הכרה כתושבי ישראל בחלוף זמן ניכר מעבר לשהות 183 יום הנדרשת.
המל"ל מייחס חשיבות רבה להצהרת המבוטח ולמועד פנייתו להכרה במעמדו כאמור.
אי לכך נקבע בחוזר כי מי שמחזיק אשרה כזו שפנה למל"ל באיחור (שלא בתכוף לסיום 183 ימי הישיבה בארץ) ומצהיר כי הוא תושב ישראל, תאושר תושבותו כאמור אך לא יותר מ-12 חודשים שקדמו ליום הבקשה.
קביעת מחזיק אשרה כאמור כתושב ישראל רטרואקטיבית (שנה במקרה של סטודנטים והנלווים אליהם, או ללא מגבלת תקופה לגבי השאר כאמור), תבוא לידי ביטוי בהשתת חיוב דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות מאותו המועד.
בשולי הדברים נחזור ונדגיש כי מעסיקים אשר מעסיקים עובדים מחזיקי אשרות א' למיניהם והמשלמים בגינם דמי ביטוח כתושבי חוץ, ראוי שיבחנו מדי פעם אפשרות סיווגם של עובדים אלה כתושבי ישראל: מחד גיסא לעניין החלת חיובי דמי ביטוח גבוהים יותר (כאשר שינוי סיווג זה עלול להתבצע גם ביוזמת המל"ל ולאו דווקא בפעולה רצונית של העובד), ומאידך גיסא זכאותו של העובד לגמלאות שונות כתושב ישראל לכל דבר.

הכותבים - ממיזם הביטוח הלאומי של משרד ארצי, חיבה, אלמקייס, כהן - פתרונות מיסוי עם רו"ח אורנה צח (גלרט)