לא ניתן לקזז הפסד הון הנובע משינוי שער מטבע החוץ של נייר ערך

תקציר ע"מ 1575/12
נכסי ארקין בע"מ ואח' נ' פקיד שומה למפעלים גדולים

בית המשפט המחוזי בתל אביב חזר על הפסיקה שלפיה לא ניתן לקזז הפסדי הון הנובעים מהפרשי שער מטבע חוץ שבו נקוב נייר ערך. נפסק כי קיימת הבחנה בפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") בין רווח הנובע מעליית שער נייר הערך לבין רווח הנובע מעליית שער מטבע החוץ, וכי ניתן לראות בנייר הערך ובמטבע החוץ שבו נסחר נייר הערך שני נכסים נפרדים. לפיכך ומשיקולי סימטריה מיסויית, משעה שרווח ההון הנובע מעליית שער מטבע החוץ הופטר ממס, אין לתת זכות קיזוז להפסדי הון הנובעים מהפרשי שער מטבע החוץ שבו נקוב נייר הערך.
השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
-------------------------------------------------------
בשנת המס הרלוונטיות לערעור, 2009-2007, הייתה המערערת חברה משפחתית שהמערער 2 הוא הנישום המייצג בה. בשנים אלו השקיעו המערערים כספים בשוק ההון והפיקו הכנסות מהשקעות אלו. במקביל מימשו המערערים ניירות ערך הנקובים ו/או צמודים למטבע חוץ תוך כדי הפסד שנגרם כתוצאה מירידת שער החליפין של מטבע החוץ מול השקל. בדוחות הכספיים דיווחו המערערים על קיזוז ההפסד שנבע מירידת שער החליפין כנגד רווחים שנצמחו להם ממימוש השקעותיהם בשוק ההון. המשיב לא קיבל את הקיזוז האמור.
דיון
----
עיקר המחלוקת היא פרשנות סעיף 92(א) לפקודה. לנושא זה נדרש בית המשפט בעניין כלל פיננסים (ע"מ 13485/13), שם נקבע כי על פי לשון סעיף 92(א)(1) לפקודה, ההקבלה הנדרשת בין הפסד הון לבין רווח הון לצורך קביעת הזכות לקיזוז הפסד הון מכוח הוראות סעיף 92(א)(1) לפקודה, מחייבת התייחסות למהות הנכס שממנו נובע הפסד ההון או רווח ההון. על כן ובהתחשב בהגדרות בסעיף האמור, יש להבחין בין רכיב נייר הערך לבין רכיב מטבע החוץ שבו הוא נקוב, ויש לראות בכל אחד מהמרכיבים הללו נכס נפרד. מאחר שרווח ההון הנובע משינוי בשער המטבע שבו נקוב נייר הערך פטור ממס - הפסד ההון הנובע משינוי בשער מטבע החוץ שבו נקוב נייר הערך אינו ניתן לקיזוז. אמנם עלולה להיגרם תחושת אי צדק להתעלמות הלכאורית מירידת השווי בערכים שקליים, אולם זהו עניין מובהק למחוקק.
עוד טוענים המערערים כי אין להחיל בעניינם את הגדרת "מדד" שבסעיף 88 לפקודה, בהקשרה ליחיד. הגדרה זו קובעת כלהלן: "'מדד' - מדד המחירים לצרכן... ואולם מי שבהיותו תושב חוץ רכש נכס במטבע חוץ כדין, רשאי לבקש שיראו את שער המטבע שבו נרכש הנכס כמדד; על אף האמור, לעניין נייר ערך בידי יחיד, הנקוב במטבע חוץ או שערכו צמוד למטבע חוץ, יראו את שער המטבע כמדד". הוראה זו קובעת הסדר מיוחד לעניין נייר ערך המבחין בין מרכיבי ההשקעה בנייר ערך הנקוב במטבע חוץ. דהיינו, אף על פי שמדובר לכאורה בעסקה אחת לצורכי מס, קיימת הבחנה בין ההשקעה בנייר הערך לבין מטבע החוץ שבו נקוב נייר הערך.
יש לדחות את טענת המערערים שלפיה אין להחיל הוראה זו החלה על יחידים על המערערים, לאור היות המערערת חברה משפחתית. בענייננו מבקשים המערערים ליהנות מכל העולמות ולא לכך כיוונו מחוקקי הסעיף. מהעדויות עולה כי במקרים שבהם נמכר נייר ערך ברווח, התבקש והתקבל פטור בגין רכיב הרווח שנבע מהעלייה בשער החליפין. כלומר, ככל שמדובר בפטור הנובע מהסיפא של הגדרת המונח מדד ראו המערערים להחיל עליהם הוראות אלה. ואולם כעת כאשר מדובר באותן הוראות שמכוחן אין להתיר בקיזוז רווח הנובע משינוי שער המטבע שבו נקוב נייר ערך זר, מתכחשים המערערים להחלת הוראות אלה עליהם. כזאת אין לקבל. לפיכך, אין חולק שטענת המערערים אשר לפיה הם זכאים לחשב את הכנסתם החייבת באופן שמדד המחירים לצרכן מהווה את בסיס ההצמדה - אינה מעוגנת בהוראות הפקודה.
תוצאה
--------
הערעור נדחה. המערערים חויבו בהוצאות בסך 40,000 ש"ח.
בבית המשפט המחוזי בתל אביב
לפני כב' השופט מ' אלטוביה
ניתן ב-24.11.2014