מענקי חתימה והכנסה מיחידות פנטום הם הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודה

תקציר ע"מ 12172/11
שאול ושולמית גרבורג נ' פקיד שומה גוש דן

בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי מענקי חתימה והכנסה מיחידות פנטום שקיבלה המערערת אשר עבדה בתפקיד ניהולי בכיר בבנק, הם הכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה"). זאת בהתבסס על הלכת ניסים של בית המשפט העליון (ע"א 2640/11) ועל בחינה מהותית של רכיבי התשלום.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים
--------------------------------------------------------------------------
הערעור עניינו הכנסות שקיבלה המערערת במסגרת עבודתה כמנהלת בכירה בבנק הפועלים, אשר אותן סיווג המשיב כ"הכנסת עבודה" ולא כרווח הון כפי שהצהירה המערערת בדוחות המס. מדובר בהכנסה ממענק חתימה בסך 145,000 ש"ח ששולם למערערת בכל שנה משנות עבודתה בבנק ובהכנסה ממימוש יחידות פנטום, המייצגות החזקה תאורטית במניות הבנק, שתמורתן הכספית התקבלה בידי המערערת בהתאם לעליית הערך ממועד הקצאתן ועד למועד המימוש. יצוין כי הבנק ניכה מס במקור מהתקבולים האמורים לפי שיעור המס השולי של המערערת.

דיון
-----
הסכם העסקתה של המערערת בבנק מסדיר זכויות רבות בין הבנק לבין המערערת ובכלל זה ויתור על זכויות מסוימות כמו הזכות לקביעות, והבטחה של זכויות אחרות ובהן העלאת שכר, בונוס שנתי, מענק חתימה ויחידות פנטום. למעשה, ניתן לראות בזכויות הנוספות שקיבלה המערערת במסגרת ההסכם, ובהן מענק החתימה ויחידות הפנטום, משום הטבות שניתנו למערערת כנגד הסכמתה לקבל משרת ניהול בכירה, תוך מעבר מהסכם קיבוצי שבמסגרתו היא נהנתה מקביעות ומהגנת ועד עובדים להסכם אישי. בכך דומה עניינו לפסיקת בית המשפט עליון בעניין ניסים שבגדרו קיבלו עובדי בז"ן מענקים על רקע שינוי העסקתם מחברה ממשלתית לחברה פרטית, כגון פגיעה בביטחון התעסוקתי, שחיקה בתנאים הסוציאליים, התנתקות מכוח המיקוח של כלל עובדי המדינה ופגיעה במעמד העובדים כתוצאה מהתמודדות בז"ן עם תחרות.
בעניין ניסים קבעו כל שופטי ההרכב כי הנזקים שבגינם ניתנו המענקים לעובדי בז"ן נוגעים לתנאי העסקתם, ומכאן שמדובר במאפיינים קלאסיים של הכנסת עבודה. גם בענייננו מדובר בהטבות שונות - ובהן מענק חתימת בונוס ויחידות פנטום שכולם ניתנו למערערת במסגרת יחסי העבודה שלה עם הבנק, וכפועל יוצא של נכונותה לקחת על עצמה תפקיד ניהולי בכיר ולעבור מהסכם קיבוצי להסכם אישי. אין מחלוקת כי המערערת לא יכולה הייתה להתקדם לתפקיד בכיר זה מבלי לוותר על זכותה לקביעות. במצב דברים זה ולאור ההלכה שנפסקה בעניין ניסים, הן ההכנסה ממענק החתימה והן ההכנסה מיחידות הפנטום הן בבחינת הכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה.
מעבר לנדרש, גם בחינה מהותית של רכיבי התשלום מעלה כי מדובר בהכנסת עבודה. מענק החתימה נועד להוות תמריץ לחתימת ההסכם. מענק החתימה משולם למערערת מדי שנה לאורך כל תקופת העסקתה, והוא אף נכלל בשני הסכמי העסקה נוספים שעליהם חתמה המערערת עם הבנק לאחר תום תקופת ההסכם נשוא ענייננו. כלומר, בכל שנה שבה המערערת ממשיכה להיות מועסקת על ידי הבנק בתפקידה, היא זכאית למענק חתימה שמהווה הן מבחינתה והן מבחינת הבנק רכיב שכר נוסף. אם אכן המענק נועד לפצות את המערערת על אובדן קביעות, לא היה כל צורך לשוב ולהעניק למערערת מענק חתימה גם בשני ההסכמים הנוספים שעליהם חתמה בשנת 2007 ובשנת 2010.
זאת ועוד, יש לדחות את טענת המערערת כי התקבול ניתן בעד תקופת צינון. מהראיות עולה כי המערערת עברה לאחר עבודתה בבנק לתפקיד ניהולי חדש בבנק בשוויץ ללא תקופת צינון ומבלי שהשיבה את מענק החתימה שקיבלה מהבנק. למעלה מן הצורך, אף אם היה מקום לקבל את טענת המערערת שלפיה המענקים שולמו לה בגין תקופת צינון, עדיין מוצדק בנסיבות העניין לסווג תקבול זה כהכנסת עבודה. מהות תקופת הצינון היא כי מידע רגיש ואסטרטגי שרכשה המערערת בעבודתה בבנק לא יזלוג לבנקים אחרים. היינו, אין מדובר בתניה שנועדה למנוע תחרות אלא בתניה שנועדה להגן על מידע עסקי רגיש השייך לבנק, שאותו רכשה המערערת תוך כדי עבודתה בבנק.
יחידות הפנטום - בחינה מהותית מעלה כי מדובר ברכיב נוסף בשכר בדומה למענק החתימה. למעשה, לנוכח אופיין של יחידות הפנטום נראה כי הן דומות במהותן לבונוס השנתי, שכן הן נגזרות משווי מניות הבנק במועד המימוש, כאשר העובד המקבל אותן אינו חשוף לסיכון שאליו חשוף עובד המקבל מניות או אופציות אשר עלול גם להפסיד את שווין. מדובר אם כן בגמול כספי במזומן שמקבל העובד מהמעסיק. אמנם התקבול משולם לפי שיעור עליית ערך המניה, אולם שיטת התגמול אינה צריכה לשנות את סיווג ההכנסה כהכנסת עבודה לכל דבר ועניין.

תוצאה
-----------
הערעור נדחה. המערערים חויבו בהוצאות בסך 15,000 ש"ח.
בבית המשפט המחוזי בתל אביב
לפני כב' השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן
ניתן ב-1.12.2014