הליך של גילוי מרצון אנונימי אינו יכול להתבצע בידי מייצג שאין לו חיסיון

שאלה: ------- האם רואה חשבון שבחר במסלול האנונימי והמהלך לא הבשיל בסופו של דבר, חייב בכל זאת להעביר לפקיד השומה את פרטי הנישום משום שאין חיסיון בין רואה חשבון ללקוח שלו בניגוד לחיסיון שבין עורך דין ללקוחו? תשובה: -------- אכן שאלה מוצדקת, ואכן מצב בעייתי לכאורה. על פי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (סעיף 48) ודיני הראיות, לעורך דין מוקנה חיסיון מוחלט על מידע שנמסר לו מלקוחו, במובחן ממייצג אחר כמו רואה חשבון, יועץ מס וכו', אשר אמנם חבים בחובת סודיות כלפי הלקוח, אך אין להם את אותו חיסיון שיש לעורך דין. מהלך גילוי מרצון אנונימי שלא הבשיל מעמיד את רואה בחשבון/ יועץ המס במצב בעייתי ביותר מבחינה חוקית, שכן למעשה הוא קיבל מהנישום מידע על כספים לא מדווחים (הון שחור) ולכאורה ממשיך לדווח לרשות המסים על ההכנסה של הלקוח כשהוא משמיט אותו הון שחור מהדוחות. בכך למעשה יכול אותו רואה חשבון למצוא את עצמו שותף/ מסייע להליך פלילי של העלמת הכנסות של הלקוח (ראו לעניין זה את המקרה של רו"ח אביגדור יצחקי שאמנם זוכה לאחר חמש שנות משפט, אך בטוחני שהיה שמח בדיעבד שלא להיכנס לאותה "הרפתקה"). גם אם יישאל רואה החשבון לגבי הכנסות אותו נישום או חלילה ייקרא למתן עדות לגבי אותו נישום במחלקת החקירות של רשות המסים, אין חוק שמאפשר לו לשתוק, ואם ישתוק או לא יגלה או ישקר חלילה - ימצא את עצמו בבעיה! לאור האמור אגיד זאת בצורה ברורה וחד משמעית: הליך של גילוי מרצון, לבטח אנונימי, אינו יכול להתבצע בידי מייצג שאין לו חיסיון! מבחינה חוקית, מעבר לעבירות הספציפיות של מרמה וסיוע המנויות בחוקי המס, בגין עבירות המייצג/ שותף/ מסייע, עלול רואה החשבון/ יועץ המס למצוא עצמו עובר, לדוגמה, את העבירות הבאות: ● עבירות מרמה לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") שהן עבירות קשות ביותר - גם בפני עצמן וגם משום שהן מהוות "עבירות מקור" לפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון") ואילו בנסיבות מסוימות, אי גילוי המידע בדוח כספי עלול להוות הסתרה/ הסוואה/ "הלבנה" כלומר עבירה על חוק איסור הלבנת הון (וזהו חוק שלא כדאי להסתבך עמו). ● רישום כוזב במסמכי תאגיד - עבירה על פי סעיף 403 לחוק העונשין. ● עבירה כמסייע - סעיף 31 לחוק העונשין. ● זיוף סעיף 418 לחוק העונשין - לדוגמה כאשר רואה חשבון משמיט במכוון פרטים מחוות הדעת שלו, פרטים שיש בהם מידע מהותי בנוגע להכנסות הלקוח ו/או עסקיו. ● מתן תעודה כוזבת על פי סעיף 281 עבירה של מתן תעודה כוזבת, לדוגמה מתן חוות דעת כאשר הוא יודע שחוות הדעת אינה נכונה.

המשיב - ממשרד גולדמן ושות' עורכי דין

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בירחון "ידע למידע" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים