חברת מעטים שהופכת לחברת בית בהסכמת חלק מבעלי המניות בלבד

שאלה:
---------
שלושה בעלי מניות מתוך ארבעה פנו לפקיד השומה בבקשה להפוך חברה רגילה לחברת בית לצורך מיסוי החברה.
השאלה:
---------
האם בעל המניות הנותר יכול להתנגד למהלך זה שנעשה מול פקיד השומה, ואם כן, כיצד הוא יכול לעשות זאת? (בעל המניות הזה נפגע ממהלך שינוי הסטטוס. יצוין כי לכל אחד מבעלי המניות יש 25% בהון.)
תשובה:
--------
סעיף 64 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") קובע כך:
"חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76, שכל רכושה ועסקיה הם החזקת בנינים, הכנסתה תיחשב, לפי בקשתה, כהכנסתם של חברי החברה, וחלוקתה של אותה הכנסה, לענין השומה, בין חברי החברה, כולם או מקצתם, תיעשה כפי שיורה המנהל; הרואה עצמו מקופח על ידי הוראת המנהל רשאי לערער עליה לפני בית המשפט כאמור בסעיפים 153-158" (ההדגשות כאן ולהלן אינן במקור – שב"ח).
מכאן כי חברת מעטים העומדת בתנאים הנדרשים בסעיף 64 לפקודה תוכל להיחשב חברת בית, על פי בקשתה. מכיוון שמדובר בבקשה של החברה, נראה כי ההחלטה אם החברה תגיש בקשה כזו או לא מתקבלת על ידי רוב בעלי המניות כדרך קבלת כל ההחלטות בחברה. ואולם, היות שהמחוקק לא פירש איזה אורגן של החברה צריך להגיש את הבקשה, ולכאורה, החברה מנוהלת ומחויבת על ידי מועצת המנהלים שלה, יכול שיתקיים ניגוד אינטרסים בין המנהלים לבין רוב בעלי המניות בעניין זה, ועל כן אולי יהיה זה מן הראוי שדווקא האסיפה הכללית תהיה זו שתקבל את ההחלטה כאמור, שכן המחליטים באסיפה הכללית הם אלה שיושפעו מההחלטה, מכיוון שהם באופן אישי יצטרכו לשאת בנטל המס הנובע מהבקשה.
באופן עקרוני מורה המנהל על חלוקת ההכנסה על פי זכויות החברים ברווחי החברה, אלא אם כן מצא המנהל טעם סביר לסטות מאופן חלוקה זה. מכאן כי כאמור בסעיפים 158-153 לפקודה ניתן לערער לפני בית המשפט המחוזי על החלטת המנהל בדבר אופן חלוקת ההכנסה - אך לא בדבר עצם הזכות להכרה כ"חברת בית".
בנתוני השאלה לא פורט כיצד, אם בכלל, משפיעה ההחלטה להפיכת סטטוס החברה מחברה רגילה לחברת בית על פעילות החברה, ומהי הפגיעה, אם בכלל, בבעל המניות המתנגד למהלך זה. לפיכך, התשובה להלן היא כללית.
חשוב להדגיש כי עצם הבקשה להפיכת סטטוס החברה לסטטוס של חברת בית לעניין אופן מיסוי בעלי המניות אינה פעולה מוחלטת שכן לגבי עניינים אחרים, נשמרת עדיין אישיותה הנפרדת של החברה.
סעיף 183 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: "החוק"), קובע כי "זכויותיו וחובותיו של בעל מניה הן כקבוע בחוק זה, בתקנון החברה ולפי כל דין."
החוק מכיל הוראות ספציפיות באשר לשמירת זכויותיהם של בעלי מניות, ובכלל זה הוראות בנוגע לחובות אמון והגינות של בעלי המניות (סעיפים 192 ו-193 לחוק) ובנוגע לעושק המיעוט ומניעת קיפוח.
סעיף 191 לחוק, שעניינו זכויותיו של בעל מניות במקרה של קיפוח, קובע כי:
"191(א)התנהל ענין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 301, מניות ממניותיה."
קבלת הסעד מותנית בכך שהחברה נוהלה (לפחות בעניין אחד) בדרך שקיפחה מי מבעלי מניותיה, או שקיים חשש מהותי כי תתנהל כך.
בע"א 275/89 דוידזון נ' אורנשטיין הביע בית המשפט העליון את דעתו, שחברה היא מעין שותפות וקיימת ציפייה לגיטימית של הצדדים לניהול משותף של החברה. משום כך התנהגות הפוגעת בציפייה זו עשויה לשמש בסיס לתביעה בגין קיפוח.
על פי הוראת סעיף 352(א) לחוק, "על הפרת זכות המוקנית על פי חוק זה לבעל מניה כלפי החברה או כלפי בעל מניה אחר, או לחברה כלפי בעל מניה, יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה, בשינויים המחויבים". סעיף קטן (ב) מציין במפורש כי אין בהוראות הסעיף כדי לגרוע מזכויותיו של בעל מניה לפי כל דין.
במישור החוזי, סעיף 17(א) לחוק קובע כי "דין התקנון כדין חוזה בין החברה ובין בעלי מניותיה ובינם לבין עצמם". דהיינו, יחסיהם של בעלי המניות הם יחסים חוזיים. משכך, אם הופרו זכויותיו של בעל מניות הנובעות מתקנון החברה, נראה כי הוא זכאי לסעדים חוזיים נגד בעלי המניות המפרים.
חשוב לציין שתמיד ניתן להביא את הסכסוך לפתחו של בית המשפט, אולם כדאי לפני כן לעיין היטב בהסכמים ובתקנונים של החברה, כדי לנסות ולמצות את דרכי הפתרון בדירקטוריון או באסיפות כלליות של בעלי המניות. פנייה לבית המשפט חייבת להיות ממוקדת מאוד ולכלול את כל הסעדים הספציפיים שמבקשים לקבל. אין סיכוי שבית משפט יורה על פירוק של חברה שאינה קרובה למצב של חדלות פירעון, בגלל סכסוך שותפים מתמשך.

התשובות אינן מהוות תחליף לייעוץ משפטי, ואין המומחים המשיבים או המערכת אחראים לתוצאות השימוש בהן. אין במידע המופיע באתר "כל מס" או בירחון "ידע למידע" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים