הליך גילוי מרצון על ידי מייצגים ללא חיסיון

ביום 7 בספטמבר 2014 פורסם הנוהל החדש לגילוי מרצון ואתו פורסמה הוראת שעה המאפשרת פניות במסלול אנונימי ובמסלול מקוצר. ביום 8 בדצמבר פורסמו הוראות ביצוע אשר מהוות הנחיות פעולה לנוהל החדש ולהוראת השעה.
הנוהל החדש נועד "להחזיר למוטב" עברייני מס אשר הסתירו חשבונות בנק ונכסים בחו"ל וייתכן שהוא מהווה הזדמנות אחרונה לציבור לחשוף את נכסיו בדרך של גילוי מרצון, תוך כדי מתן חסינות על עבירות המס שעברו בעבר בגין נכסים אלו. חלק גדול מתיקי הגילוי מרצון נובעים מירושות אשר התקבלו, בצורות שונות, שכוללות חשבונות או נכסים אחרים בחו"ל שלא דווח עליהם לרשויות המס.
לאחרונה נשמעו טענות שאינן משתמעות לשתי פנים כי הליך של גילוי מרצון אינו יכול להתבצע על ידי מייצג שאין לו חיסיון (רואה חשבון ויועץ מס לדוגמה). יודגש כי בשום מקום בפרסומים של רשות המסים, ולא בשום פרסום רשמי אחר בעבר, ייחדה רשות המסים את הטיפול בגילוי מרצון למייצג עם חיסיון.
במאמר זה אבחן אם החיסיון הוא תנאי הכרחי לשם ביצוע ההליך של גילוי מרצון.
בסעיף 17 לנוהל החדש נרשם בצורה ברורה: "הנוהל לא יחול על הכנסות שמקורן בפעילות לא חוקית", כך שלדוגמה, אם ללקוח קיים הון לא מדווח שהוא מעוניין לדווח עליו לרשויות ומקורו של הון זה במסחר בסמים – הנוהל לא יחול בכל מקרה, ללא קשר אם למייצג יש חיסיון או אין חיסיון. מומלץ לכל מייצג, בשיחת ההיכרות עם הלקוח, להבהיר נקודה זו מההתחלה (בניגוד למייצג עם חיסיון, על מייצג ללא חיסיון לסרב לשמוע על מקור הכספים, אם הם נובעים מפעילות לא חוקית). גם אם הלקוח יחשוף לפני מייצג עם חיסיון את מקור הכספים, המייצג אינו יכול לעזור ללקוח בהליך הגילוי מרצון אלא להפנותו לטיפול עם גורם שמתמחה בפלילים.
ישנם מקרים שבהם ההון וההכנסות מגיעים כולם או בחלקם ממקורות בלתי חוקיים, אך הלקוח פונה בכל זאת לנוהל הגילוי מרצון. אף על פי שהנוהל מדגיש בצורה ברורה שאינו חל על מקרים אלו, המייצג עלול למצוא את עצמו חשוף למידע בלתי חוקי, דבר אשר עלול להוביל את רשויות החוק למשרדי המייצג ולהעמידו במצב בעייתי מאוד. על מייצג ללא חיסיון, שלוקח על עצמו ייצוג בתיקים של גילוי מרצון, לשים דגש רב על הפרטים וכאשר התיק הולך לכיוון בלתי חוקי, עליו להפסיק את הטיפול ולהעבירו לגורם המתאים.
באופן כללי ניתן לחלק את האוכלוסייה לשניים: לקוח אשר מגיש דוחות באופן שוטף ויש לו מייצג קבוע ולקוח אשר אינו מגיש דוחות ועל כן אין לו מייצג קבוע (לקוח מזדמן).
ישנם שלושה מסלולים של הליך גילוי מרצון: מסלול רגיל, מסלול מקוצר ומסלול אנונימי:
המסלול הרגיל והמקוצר
---------------------------
במסלולים אלו, הפנייה של הלקוח לרשויות היא פנייה הכוללת את פרטיו של הלקוח. מכיוון שההליך חייב להיות "כן ומלא ויעשה בתום לב" קשה לחשוב על מקרים שבהם החיסיון מהווה יתרון, מכיוון שבכל מקרה על הלקוח לגלות את כל הפרטים לרשויות.
המסלול האנונימי
-------------------
במסלול האנונימי יש צורך לחשוף לפני הרשויות את פרטי הלקוח לאחר סיום המשא ומתן לגבי סכום המס. אם הלקוח מאשר את הסכום וחושף את פרטיו, אין חשיבות לחיסיון, מכיוון שכל הפרטים מתגלים לרשויות, בהסכמת הלקוח.
אם הלקוח אינו מאשר את הסכום ומעוניין למשוך את בקשתו ולא להמשיך בהליך (מקרה קיצון, מאחר שהלקוח מקבל החלטה שמשמעותה ביצוע מעשה פלילי, שבצידו עונשים כבדים) ישנו הבדל בין "לקוח מזדמן" לבין לקוח קבוע של המייצג:
לקוח מזדמן: רשויות המס אינן יכולות לדעת מיהו הלקוח ואין המשך לקשר בין הלקוח למייצג. יודגש כי האמור לעיל מתייחס רק בנוגע לרשויות המס.
ישנן טענות כי מייצג שאינו בעל חיסיון יכול שיישאל על ידי רשויות המס לגבי זהות הלקוח או ייקרא לחקירה במס הכנסה בנושא (אם תהיה בעתיד בעניין הלקוח) – טענה שכזו בעייתית:
1.בהוראת השעה ובנוהל עצמו כותבת רשות המסים במפורש כי לא תעשה כל שימוש בנתונים הניתנים לה במסגרת ההליך ואף מבהירה כי הדבר חל גם במסלול האנונימי ללקוחות אשר מסרבים למסור את שמם.
בהוראת השעה, בסעיף ח' רשום: "לא נמסר שמו של המבקש כמפורט לעיל במועד שנקבע, תידחה הבקשה." בנוהל עצמו, בסעיף 23 רשום: "לא אושרה הבקשה על ידי הגורם המוסמך, לא תעשה רשות המסים שימוש..." ובסעיף 19 רשום שהחסינות בהליך תחול לגבי מידע שנמסר במסגרת ההליך.
2.לא סביר שרשות המסים תדרוש מהמייצג מידע על הלקוח במסלול האנונימי – דרישה שכזו תגרום לקרע בלתי ניתן לאיחוי בין המדינה לתושביה ולמצב של חוסר אמון מוחלט של התושבים ברשויות המדינה (וקיים ספק גדול אם הדבר יעבור את מבחן בית המשפט). זה המקום לציין, כי בערבי עיון בנושא, אמרו נציגי רשויות המס במפורש כי לא ידרשו מהמייצג בפנייה אנונימית למסור את שם הלקוח.
כאשר לקוח קבוע של המייצג נמצא במסלול האנונימי ומחליט לא לחשוף את פרטיו לרשויות, יש למייצג בעיה להמשיך ולייצג את הלקוח בצורה שוטפת, מאחר שהמייצג יודע על הכנסות נוספות של הלקוח, שהוא אינו מדווח עליהן. אין מניעה שמייצג ללא חיסיון ייצג את הלקוח בהליך הגילוי מרצון, אך עליו להביא בחשבון כי אם ההליך לא יבשיל, ייאלץ להפסיק לייצגו באופן שוטף.
לסיכום, אין כל מניעה שמייצג ללא חיסיון ייצג את לקוחותיו ולקוחות מזדמנים בהליך הגילוי מרצון על שלושת מסלוליו. ישנם יתרונות רבים למייצג מתחום המסים לביצוע הנוהל:
1.ניסיון וידע בביצוע החישובים והמסים
2.ניסיון וידע בייצוג לקוחות לפני פקידי השומה
3.כאשר מדובר בלקוח קבוע של המשרד, המייצג מכיר את הלקוח ויידע לשאול את השאלות הנכונות
4.לעתים קרובות מדובר בנושאים רגישים. כאשר מדובר בלקוח קבוע של המייצג, סביר להניח שבין הלקוח למייצג נבנתה מערכת יחסים במשך שנים, כזו שיכולה מאוד לעזור בתהליך
מצד שני, ישנם יתרונות גם לביצוע ההליך על ידי מייצג בעל חיסיון:
1.חיסיון – כל הנאמר במסגרת היחסים בין המייצג ללקוח מוגן בחיסיון (בסעיף זה חשוב להדגיש את הצו החדש לאיסור הלבנת הון, החל על עורכי דין ורואי חשבון ועלול לפגוע בחיסיון, במקרים מסוימים)
2.ניסיון וידע בחוקים נוספים, מלבד חוקי המס
נושא הגילוי מרצון הוא נושא מורכב מאוד ועשוי לכלול סוגיות מורכבות, אשר בחלקן כלל אינן קשורות לעבירות בתחום המס. על מייצג בתיקים כאלו לנהוג בזהירות הראויה ולשים דגש רב על כך שאינו חורג מתחומי עיסוקו. ייתכן כי במהלך ההליך יצוצו שאלות מקצועיות אשר אינן מתחום עיסוקו של המייצג, למשל שאלות בנושאי דיני ירושה, הדין הפלילי, הלבנת הון וכיוצ"ב. במקרים אלו ניתן לפנות לגורם הרלוונטי לקבלת שירות נלווה בתשלום.
הכותב - רואה חשבון במשרד קבקוב בלאס ושות'