השלכותיו של יום הבחירות לכנסת על דיני העבודה

בעקבות פניות רבות בנושא יום הבחירות, מאמר זה מרכז מהן זכויות העובדים ביום הבחירות - האם עובד שנעדר זכאי לתשלום? מה גובה התשלום לעובד שעבד ביום הבחירות? האם ניתן לחייב עובד להגיע לעבודה? ומה לגבי תעמולת בחירות במקום העבודה? מאמר מאת עו"ד אנדראה קאופמן-חיקין

מאמר זה מרכז סוגיות שונות הקשורות לעובדים ביום הבחירות, לקראת יום הבחירות לכנסת.
בהתאם לסעיף 10 לחוק יסוד הכנסת, יום הבחירות לכנסת הוא יום שבתון, אולם שירותי התחבורה ושאר שירותים ציבוריים, כפי שתקבע ועדת הבחירות המרכזית לכנסת בסמוך ליום הבחירות, יפעלו כסדרם. כמו כן, אין איסור בחוק על העסקתם של עובדים ביום הבחירות מרצונם. לפיכך, ניתן להעסיק ביום הבחירות עובדים אשר הסכימו לכך.
תשלום לעובד שנעדר ביום השבתון
-------------------------------------------
סעיף 136 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט- 1969 (להלן: "חוק הבחירות") קובע, כי עובד שעבד אצל מעסיקו 14 ימים רצופים לפחות (ובכללם ימי מנוחה שבועיים) סמוך ליום הבחירות, ישלם לו המעסיק את השכר שהעובד היה משתכר אצלו ביום הבחירות אילולא שבת.
קרי, במידה ועסקינן בעובד חודשי, שכרו החודשי של העובד לא יפגע בשל יום הבחירות (בזהה לחודשים בהם נפלו החגים). במידה ומדובר בעובד יומי או שעתי, יקבל העובד שכר עבור יום השבתון כאילו ועבד ביום זה.
מאחר ולא קיימת התייחסות מפורשת בחוק או בפסיקה לעניין אופן חישוב שכרו של עובד יומי/שעתי, נראה כי הדרך הנכונה לחישוב שכרו תהיה על פי ממוצע משכורותיו של העובד בחודשים שקדמו ליום הבחירות חלקי מספר ימי עבודה בפועל.
לעניין זה, עשויות להיות מספר פרשנויות אפשריות לאופן חישוב "ממוצע שכרו של העובד" לצורך גובה התשלום בגין יום השבתון כאמור:
1. על פי ממוצע שכרו של העובד, בהתאם לשלוש המשכורות הרצופות המלאות ביותר, בשנה שקדמה ליום הבחירות.
2. על פי ממוצע שכרו של העובד, בהתאם לשלושת החודשים, שקדמו ליום הבחירות.
3. על פי ממוצע שכרו של העובד, בהתאם לשנים עשר החודשים, שקדמו ליום הבחירות.
גמול בגין עבודה ביום השבתון
-------------------------------------
לעניין העסקת עובדים ביום השבתון (בין אם עסקינן בעובדים בשירותים ציבוריים כאמור לעיל ובין אם לאו), לא קיימת כל הנחיה באשר לגובה התשלום שינתן לעובד שעבד בפועל ביום הבחירות.
בעקבות נוהג שהשתרש במשק, המבוסס על פסיקת בית הדין האזורי לעבודה(*), חוזר התאחדות התעשיינים, הוראות התקשי"ר לגבי עובדי מדינה והנחיית יו"ר ועדת הבחירות בעבר (השופט תאודור אור), גובה השכר לעובד שעבד ביום הבחירות יהיה בשיעור של 200% משכרו הרגיל של העובד או לחילופין שכר רגיל ובנוסף לכך שעות חופשה חלף שעות העבודה בפועל ביום הבחירות.
יודגש, כי לגבי עובדים שלא מועסקים בשירותים ציבוריים, יכול ויסכימו העובד והמעסיק על שכר גבוה יותר.
תחילתו וסופו של השבתון
-------------------------------
שעות השבתון לא מוגדרות וקיימות שתי פרשנויות ביחס לתחילתו וסיומו של יום זה. פרשנות אחת גורסת, כי תחילתו של יום השבתון וסופו הם בהתאם לסעיף 2 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981, המגדיר יום כתקופה מחצות הלילה עד חצות הלילה שלאחריו.
בהתאם לפרשנות השנייה (העולה בקנה אחד עם הפרשנות שניתנה בעבר על ידי משרד הכלכלה), מאחר והרציונל העומד מאחורי יום השבתון הוא מימוש זכות הבחירה של הבוחר, נראה כי יש לראות את תחילתו וסופו של יום השבתון בהתאם לשעות פתיחת הקלפיות, כקבוע בחוק הבחירות. על פי חוק הבחירות, שעות פתיחת הקלפיות יהיו בין 07:00 - 22:00.

(*) ד"מ 1990/01 ששון משה נ' ר.ד. בנין שלם בע"מ, מיום 1.1.2003.

הכותבת – ממשרד לוי אטינגר נקדימון ושות', משרד עורכי דין

(*) המידע באדיבות "כל עובד" - מרכז המידע בדיני עבודה של "חשבים-HPS"

תגובות לכתבה(0):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות