פרשנות סעיף הפטור ממס רכישה על יתומי צה"ל

ע"א 4713/11 יואש ועירית זגורי נ' מנהל מס שבח מקרקעין   בית המשפט העליון פסק כי יש לפרש את תקנה 11(א) לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), באופן ששני יתומי צה"ל אשר נישאו זה לזה, יהיו זכאים לקבל את ההטבה פעמיים במסגרת התא המשפחתי ולא ששניהם יחד יהיו זכאים לקבל את ההטבה ארבע פעמים. השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים שני יתומי צה"ל, אשר כל אחד מהם זכאי לקבל פעמיים פטור חלקי ממס רכישה (להלן: "הפטור החלקי", או "ההטבה") לפי תקנה 11(א) לתקנות מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (מס רכישה), התשל"ה-1974 (להלן: "התקנות") נישאו זה לזה. האם מכוח נישואיהם זכאים שניהם יחד לקבל את ההטבה ארבע פעמים או שמא די בכך שיקבלו את ההטבה פעמיים בלבד במסגרת התא המשפחתי המשותף שהקימו? זו השאלה במרכז הערעור. דיון דעת הרוב (כב' השופטים א' רובינשטיין וי' עמית) - תכלית ההטבה הקבועה בתקנה תקנה 11(ב) לתקנות, היא להקל על הזכאים לפטור לרכוש דירת מגורים. התכלית היא סוציאלית, ולא בכדי מוענק הפטור גם לנכים ולנפגעים. עם זאת, אין מקום ליתן לפטור פירוש מרחיב ולהחילו ארבע פעמים על רכישת דירה. גם להטבה סוציאלית באופייה יש מידה ושיעור, ואין מקום לפרשנות מרחיבה החורגת עד מאוד מכוונתו המקורית של מחוקק המשנה. המחוקק ראה לנגד עיניו את יתומי צה"ל בצעדיהם הראשונים ברכישת דירה, ולכן הגביל הטבה זו ליתום עד גיל 40 (על פי הגדרת "בן משפחה של חייל שנספה במערכה" בסעיף 1 לתקנות). המחוקק אף הרחיב את הפטור ליתום לשתי רכישות של דירה. המחוקק הרחיב עוד יותר את הפטור בכך שהחיל את שני הפטורים באופן מלא גם כאשר רק אחד מבני הזוג הוא בגדר זכאי. הרחבת הפטור לארבע רכישות של דירה במקום שבו מדובר בשני זכאים, חורגת מתכליתה של התקנה. הרחבת יתר זו עומדת בניגוד לרעיון התא המשפחתי העובר כחוט השני בפסיקה ובחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: "החוק") בכלל, ובסעיף 9 לחוק בפרט. אין לראות במילים "לעניין פסקה זו", בסעיף 9(ג1א)(2)(ב)(2) לחוק, ככאלה המוציאות מתחולת התקנות את עקרון התא המשפחתי, ובכלל, סעיף 9 לחוק עשוי טלאים טלאים ועקרון התא המשפחתי מופיע לאורך הסעיף פעמים נוספות בנוסח זהה. אכן, הפטור החלקי מדבר בזכאי, אך בכך אין רבותא. התכלית שבבסיס עקרון התא המשפחתי היא שלא לאפשר לתא המשפחתי ליהנות מ"כפל פטור". אין בכך אפליה כלפי מי שבחר להינשא, ואין בכך סתירה למעמדו של הזכאי ככזה. באותה מידה ניתן לטעון כי הכרה בארבעה פטורים מהווה אפליה של זכאי שנישא למי שאינו זכאי, לעומת זכאי שנישא לזכאי. תקנה 11(ב) לתקנות נועדה להרחיב את תחולת התקנה למצב שבו רק אחד מבני הזוג הוא זכאי, מצב שהוא שכיח הרבה יותר ממצב שבו שני בני הזוג הם בגדר זכאים. המחוקק ביקש להרחיב את תחולת הפטור על "תא משפחתי", רציונל שאינו חל במקום שבו בן הזוג ממילא זכאי לפטור מכוח עצמו בהיותו זכאי. זאת ועוד, במקום שבדיני המשפחה הפסיקה עקבית בסוגיית שיתוף בדירת מגורים ובלבד שלא לקפח אחד מבני הזוג, על פי רוב האישה –אין מקום ב"פטורים" ל"נפרדותם". תוצאה הערעור נדחה. לא נעשה צו להוצאות. 

בבית המשפט: העליון לפני: כב' השופטים א' רובינשטיין, ח' מלצר ו י' עמית ניתן ביום: 20.7.2015     <center>>