אי התרת הוצאות פיקטיביות בניכוי

ע"מ 40074/10 אשר קינן נ' פקיד שומה חולון   בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה ערעור שעניינו אי התרת הוצאות על ידי המשיב בשל היותן הוצאות פיקטיביות. השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים עניינו של הערעור עסקת תיווך שביצע המערער ובגינה קיבל דמי תיווך בסך של יותר ממיליון ש"ח, כשלטענת המערער הוא שילם בגדרי העסקה עמלות למתווכי משנה שאותן יש לנכות מהכנסתו החייבת בגין העסקה. מנגד טוען פקיד השומה כי מדובר בהוצאות פיקטיביות, שנועדו אך להקטין את הכנסתו החייבת של המערער. פקיד השומה בדק את ההוצאות שעליהן דיווח המערער והגיע למסקנה, כי מדובר בהוצאות פיקטיביות וכי בגין החשבוניות כלל לא ניתן כל שירות וממילא לא שולם דבר. במישור הפלילי הוטל על המערער כופר כספי בגין השימוש בחשבוניות פיקטיביות ודרישת ההוצאות שלא כדין, וזאת חלף נקיטה בהליכים פליליים. במישור האזרחי תיאם פקיד השומה את הוצאותיו של המערער והוסיף להכנסה החייבת מעסק את הסכומים הנקובים בחשבוניות, בסך 851,254 ש"ח. נוסף על כך פסל פקיד השומה את ספריו של המערער לשנת המס 2005. דיון בענייננו לא עלה בידי המערער להוכיח כי ההוצאות שדרש בניכוי הוצאו בייצור הכנסתו. הגם שאין מחלוקת בין הצדדים בענייננו כי אכן התקבל תקבול בידי המערער בסכום הנטען על ידו כדמי תיווך, הרי לטעמי גרסתו של המערער כמכלול מעוררת תהיות לא מעטות. תהיות אלה אינן תורמות למהימנות גרסתו של המערער. כשאלו הם פני הדברים ושעה שגרסת המערער היא בעייתית מלכתחילה (וזאת בלשון המעטה), ניתן היה לצפות כי המערער יבקש להעיד את הגורמים השונים שאזכר בעדותו, ובמיוחד את שני מתווכי המשנה הנטענים, ואם המערער אף לא הציג כל ראיה המבססת את גרסתו שלפיה הסכום הנקוב בחשבונית אכן שולם למתווכי המשנה, הרי בדין קבע פקיד השומה כי אין להתיר בניכוי את ההוצאות - הסכומים שעל פי טענת המערער שולמו למתווכי המשנה, באשר מדובר בחשבוניות פיקטיביות. מאחר שמסקנת פקיד השומה שלפיה מדובר בחשבוניות פיקטיביות היא מבוססת, ברי גם כי לא נפל כל פגם בהחלטתו לפסול את ספרי המערער. אשר על כן, יש לדחות את הערעור כולו. בגדרי הליך זה הועלתה גם הטענה כי המערער ניאות לחתום על הסדר כופר עם המשיבה רק משום שהובטח לו כי לא ייפתח נגדו כל הליך, לא פלילי ולא אזרחי. עוד נטען, כי הופעל על המערער לחץ לחתום על הסדר הטיעון "מעכשיו לעכשיו". לאור האמור, כך נטען, ומששילם המערער כופר, יש לקבל את הערעור לאור התחייבות זו של שלטונות המס. נפסק כי יש לדחות את טענת המערער ולפיה הסכם הכופר נחתם בעקבות לחץ לא לגיטימי של אנשי חקירות מס הכנסה או בתמורה להבטחה ולפיה לא ינוהל נגדו ולו הליך אזרחי. לאור האמור אין לבטל את השומה בשל הבטחה מנהלית. תוצאה הערעור נדחה. המערער חויב בהוצאות בסך 20,000 ש"ח.   בבית המשפט: המחוזי בתל אביב לפני: כב' ד"ר מיכל אגמון-גונן ניתן ביום: 27.7.2015